למרות העומס: הדוקטורנטים המצטיינים שלא מוותרים על עשייה חברתית

כשמייקי סוסן הגיעה לארץ לבד בגיל 16 ממשפחה חרדית בארצות הברית, היא בקושי דיברה עברית. היום, אחרי שירות צבאי כקצינה, הקמת משפחה עם שלושה ילדים ומסלול ישיר לדוקטורט במחלקה לקרימינולוגיה, היא חוקרת כיצד זיכרון של טראומה משפיע על מתן עדות אצל קורבנות תקיפה מינית. במקביל, היא מתנדבת בעמותת "מגן לקהילות" ומלווה נפגעות בתהליך המורכב של הגשת תלונה במשטרה.

לדבריה, הבחירה שלה בתזה לדוקטורט וגם בעשייה החברתית הן לא מקריות – והן שזורות זו בזו: "רוב התיקים של פגיעות מיניות לא מגיעים למשטרה ומתוך אלו שכן מגיעים, יותר מ-70 אחוזים מסתיימים בלי כתב אישום. זה מה שהוביל אותי לנושא המחקר ולרצון לתרום לשיפור המצב".

מייקי היא אחת משישה דוקטורנטים מצטיינים שמשוחחים איתנו לאחר שזכו במלגות נשיא האוניברסיטה וכן במלגות כ"ץ-שופף, אשר מוענקות לחוקרים שמשלבים מצוינות אקדמית עם מעורבות חברתית. המלגות ניתנות למי שבוחרים להיות פעילים בקהילה למרות העומס ולרתום ידע וכלים מקצועיים למען השפעה אמיתית בשטח.

מהמעבדה לחדרי השיקום

אורי ליכט, דוקטורנט במחלקה לפיזיקה שחוקר כיצד חומצות אמינו יוצרות קשרים פפטידיים בתנאים שמדמים את החלל החיצון, חיפש אחרי ה-7 באוקטובר דרך לתרום לחברה עם הידע והכלים המקצועיים שברשותו.  כך הגיע להתנדבות במילבת – מרכז טכנולוגי בבית החולים שיבא שמפתח אביזרי עזר לאנשים עם מוגבלויות, בדגש על חיילים ואזרחים שנפצעו במלחמה.

"אני מגיע לשם כל שבוע ועובד עם הצוות השיקומי כדי לתת מענה טכנולוגי לקשיים היומיומיים של המטופלים", הוא מספר. "אנחנו מייצרים אביזרי עזר מותאמים אישית דרך פתרונות הנדסיים והדפסות תלת ממד".

אבל השילוב הזה בין דוקטורט תובעני להתנדבות שבועית לא תמיד פשוט. "עם הזמן למדתי לנהל את הזמן שלי טוב יותר ולעשות ויתורים כשצריך", הוא מודה. "אבל העשייה החברתית תרמה לי גם ברמה האישית וגם ברמה המקצועית. היא נתנה פרספקטיבה, איזון ומוטיבציה".

כשהמלחמה טורפת את הקלפים

אודיה שאז, דוקטורנטית במחלקה ללימודי המזרח התיכון ואמא לארבעה, חוקרת את ההיבט הדתי של הסכסוך הישראלי-ערבי דרך בחינת עמדותיהם של אנשי דת יהודים ומוסלמים. המחקר שלה משלב השוואה מעמיקה בין האסלאם והיהדות, תוך בחינה של הצהרת העקרונות משנת 1993, הסכמי אברהם וסוגיות בהשתלבות החברתית של ערביי ישראל.

"חיפשתי תחום שיהיה משמעותי ובעל פוטנציאל השפעה הן מבחינה אקדמית והן מבחינה מעשית", היא מסבירה. "כאישה דתייה ומאמינה, אני מכירה היטב את הניואנסים בעולם ההלכתי וההשקפתי ביהדות וההיכרות הזאת מאפשרת לי ללמוד בצורה מכבדת ומעמיקה את העולם האסלאמי".

אולם המלחמה, כצפוי, טרפה גם אצלה את הקלפים. בעלה שירת כמעט עד תום המלחמה בזיהוי חללים במחנה שורה – תפקיד רגיש ומורכב. "בתחילת המלחמה, המחקר ירד בסדר העדיפות לעומת הדאגה לילדים וניהול שגרה בטוח, אבל ככל שהזמן עבר, למדתי שאפשר גם וגם".

ואכן, בשנתיים האחרונות, במקביל למלחמה וללידת בתה הרביעית, היא פרסמה שני מאמרים, העבירה הרצאות בכנסים בארץ ובחו"ל ולקחה חלק בהעברת ימי עיון לקורסי קצינים באמ"ן. במקביל, היא התנדבה בעזרה למשפחות של מילואימניקים ומפונים. "העשייה הזו נתנה לי כוח להתמודד גם עם הקשיים האישיים שלנו סביב המילואים", היא מעידה.

"תחושה שהסתירו ממני משהו גדול"

גם דרור יהב, דוקטורנט במחלקה להיסטוריה של עם ישראל ויהדות זמננו, מכיר היטב את החוויה של מעבר בין עולמות. הוא חזר בתשובה לפני עשרים שנה ומספר כי "כשפגשתי את המקורות היהודיים לראשונה, התחושה הייתה שהסתירו ממני משהו גדול. זו השפה שלי, המקורות שלי, השורשים שלי – ולא למדתי אותם אף פעם".

המחקר שלו עוסק בתנועת התשובה בציונות הדתית עד לפני מלחמת ששת הימים ומראה את השינויים שהציונות הדתית עברה לאורך השנים. מתוך החוויה האישית שלו, דרור בחר להקדיש זמן רב להנגשת עולם היהדות לקהלים רחבים. "אני מרגיש שאנשים צריכים לקבל את המידע בשפה שמתאימה להם – לא ממקום של כפייה אלא של חשיפה וחיבור", הוא אומר. כיום הוא מלמד במסגרות שונות – חיילים, סטודנטים, קשישים ואף שיעור שבועי במרכז לעיוורים ברמת גן. 

בנוסף, הוא כתב ספר "רק מתעניין" למי שרוצים להכיר את עולם היהדות על בוריו ועובד בארגון שמחבר מנהלים צעירים בתחום העסקי לחוכמת היהדות. בעיניו, המחקר והעשייה שלו בשטח הם שני צדדים של אותו מטבע – הרצון להבין ולהנגיש את עולם היהדות לכל מי שמחפש להעמיק בו. 

מטרת העל: להציל חיים

דוד הירש-גורליק, דוקטורנט לביולוגיה חישובית בפקולטה למדעי החיים, עוסק במחקר על עריכת RNA ברמת התא הבודד ובהקשר למחלות נוירולוגיות ופסיכיאטריות. הדרך שלו לאקדמיה, הוא מספר, לא הייתה ישירה: לאחר שקיבל פטור רפואי משירות צבאי, בחר לפנות ללימודי מדעי הרפואה ובהמשך גילה שהמנוע הפנימי שלו נמצא במחקר רפואי. "לא רק לטפל בחולים, אלא להבין מה קורה בתוך הגוף ברמה העמוקה ביותר".

לצד הדוקטורט, דוד מתנדב במד"א כבר כ-15 שנה, תפקיד שדורש בין היתר עבודה באמבולנסים, הדרכות עזרה ראשונה וגם עבודה אינטנסיבית בבנק הדם, במיוחד מאז 7 באוקטובר. "להיות עם אנשים ברגעים הכי קשים ולתת להם הרגשה שהם לא לבד זו תחושת שליחות אמיתית מבחינתי", הוא אומר.

עם זאת, גם הוא מבין שהשילוב בין מחקר תובעני להתנדבות אינו פשוט. "מאוד קשה להיות ב-100% בשניהם", הוא מודה ובכל זאת מדגיש כי מבחינתו אין סתירה בין השניים. "מה שנותן לי כוח להמשיך זה שאני רואה את שני הדברים כחלק מאותה מטרה – להבין, לעזור ולהיות שם כשצריך".

חוסן קהילתי שנבנה מבפנים

גיתית חוזה, גם היא דוקטורנטית במחלקה להיסטוריה של עם ישראל ויהדות זמננו, חוקרת את זיכרון השואה והעברה בין-דורית של טראומה דרך דמותו של יצחק מאיר – איש חינוך, סופר ודיפלומט. מחקרה בוחן כיצד חוויות של הגירה, יתמות ושבר אישי משפיעות על עשייה ציבורית ועל בחירות חיים, סוגיות שמקבלות בעיניה משמעות מחודשת גם בהקשר העכשווי. "אני רואה בחקר זיכרון השואה זכות שהיא חובה – להעביר תובנות לדורות הבאים".

לצד המחקר, גיתית פעילה כבר למעלה מעשור בעשייה קהילתית ברמת גן – מהנהגת הורים ויוזמות חינוכיות ועד סיוע למשפחות נזקקות ולנפגעי המלחמה. היא מתארת את הפעילות הזו כעבודה מתמשכת לבניית חוסן קהילתי ושיתופיות. "הפעילות נועדה לתרום לחברה וליצור עוגן יציב, במיוחד בתקופות של משבר", היא מסבירה.

באופן טבעי, השילוב בין דוקטורט, משפחה מרובת ילדים ועשייה ציבורית מציב בפניה אתגרים יומיומיים, אך מבחינתה מדובר בעולמות ששזורים זה בזה. "אני מוצאת שהעשייה החברתית מעניקה לי פרופורציות וכוחות מחודשים. המחקר והפעילות הציבורית הם שני צדדים של אותה השליחות".

לבחור נושא שמרגש אתכם באמת

בעבור כל אחד מהחוקרים, המלגות שקיבלו – מלגת הנשיא וכן המלגות הייעודיות של כ"ץ-שופף – מציעות הרבה יותר מסיוע כלכלי. "בלי מלגת הנשיא לא הייתי יכולה לעשות את המסלול הזה", מעידה מייקי. 

העצה שלה למי שרוצים ללכת במסלול דומה היא פשוטה אך משמעותית: "לבחור נושא שבאמת בוער בכם. אני עזבתי את לימודי המתמטיקה, עם ציונים טובים וסיבות מצוינות להישאר, כי ראיתי כל כך הרבה עוולות מסביב ולא יכולתי לשבת מול המחשב ולהתעלם מהן. צריך לבחור משהו שיש לו משמעות עמוקה בעיניכם ושתהיו מוכנים להתעסק בו שנים".

אודיה מחזקת ומדגישה כי: "המפתח להצליח ולהתגבר על האתגרים שבדרך, ויהיו אתגרים בדרך, זה באמת לאהוב את מה שאתם עושים ולהאמין בחשיבות שלו". וגם דוד מוסיף היבט מעניין: "יש הרבה דרכים לפסגה ולכל אחד המסלול והמסע שלו. זו הסיבה שחשוב למצוא את הדברים שמחזקים, שנותנים משמעות". גיתית מסכמת בעצה מעשית: "תבנו מערכות של תמיכה סביבכם – במשפחה, באקדמיה ובעבודה הקהילתית. כשיש מטרה שמאמינים בה, העומס הופך למשני אל מול תחושת השליחות".

מלגות כ"ץ-שופף, שמוענקות בטקס מיוחד בנוכחות נשיא האוניברסיטה והרקטור, הן לא רק הכרה במצוינות אקדמית. הן מבטאות אמונה עמוקה יותר – שהחוקרים המבריקים ביותר הם אלה שמבינים שהידע שהם מפתחים צריך לשרת גם את הקהילה ושהמחקר האקדמי והאחריות החברתית אינם עומדים בניגוד זה לזה, אלא מחזקים ומעשירים זה את זה.