חיי פשטות בישראל

הבוחרים בחיי פשטות ברחבי העולם, מוטרדים מנושאים פוסט-מטריאליים כגון זיהום הסביבה, אובדן מגוון המינים, פיצוץ אוכלוסין וסדנאות יזע; העולם הוא מושא דאגותיהם, והם תופסים את עצמם כבעלי אחריות גלובלית. בשל תפיסותיהם האידיאולוגיות, הבית הוא המקום שבו הפוליטיקה של הבוחרים בפשטות מיושמת דרך צמצום צריכה, בחירות אקולוגיות בנושאים שונים, גידול גינת ירק וכדומה. הבית משמש להם כמעין חלון ראווה לחיים הפשוטים וכדוגמה אישית. הסיסמה המדריכה אותם היא "לחשוב גלובלי - לפעול לוקאלי".

במחקר שערכו פרופ' אורנה ששון-לוי וד"ר עינת זמבל מהמחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה הן ניתחו את פעולתם הפוליטית היום-יומית של ישראלים הבוחרים בחיי פשטות מרצון משיקולים סביבתיים והומניים, ובדקו איך סביבתנים בישראל מפרשים את הסיסמה הלכה למעשה. תוצאות מחקרן מצביעות על הסתירות והמורכבות שעומדים בבסיס הפעולה הפוליטית של הבוחרים בחיי פשטות.

המחקר התמקד בקבוצה של אנשים המקיימים אורח חיים המבוסס על עקרונות הקיימוּת ומתנהלים על פי החלטות נוקשות ביחס לצריכה יומיומית ובעיקר והימנעות ממנה. הנחת המוצא של המאמר היא שצריכה היא עניין פוליטי, כשהיא נעשית במטרה לשנות את פרקטיקות הפעולה של ארגונים או של השוק. על מנת להבין את הפוליטיקה של הבוחרים בחיי פשטות, תפיסותיהם ופעולותיהם נותחו בשלוש רמות של מרחב: העולם, הסביבה המקומית והבית:

הטענה המרכזית במאמר מתמקדת ברמת הביניים, המקומית. המקומיות, היא ערך נעלה עבור הבוחרים בחיי פשטות. כסביבתנים הם מעדיפים דפוסי צריכה מקומיים המפחיתים את טביעת הרגל הפחמנית של האדם על סביבתו, אך עם זאת הם תופסים את המרחב המקומי כבעל ערך סביבתני טהור, ומתעלמים מסוגיות פוליטיות, אתניות, מגדריות ולאומיות שעולות בסביבה המקומית.

החוקרות טוענות שהמכוּונות של הבוחרים בפשטות לתיקון עולם גלובלי, ובה בעת לפעולה פוליטית ביתית, מנטרלת את המשמעות הקונקרטית של המקומיות שמוגדרת כ"כל מקום שנמצא במרחק מצומצם מהבית" ויכולה מבחינתם להתקיים בכל מקום שהוא – ישראל, אוסטרליה או ארצות הברית. על כן הם אינם עוסקים בנושאים פוליטיים מקומיים לישראל. כך גם אי שוויון חברתי ומעמדי מעסיק אותם בעיקר בהקשר הגלובלי, ולא בהקשרו הלאומי-ישראלי. לדוגמה, הם מוטרדים מתנאי העסקתם של עובדים בסדנאות יזע בסין, אך אינם מוטרדים מתנאי העסקה של עובדים בישראל.

זמבל וששון-לוי מסכמות בטענה שהבוחרים בפשטות מבקשים לחזור למקומיות, אלא שזו מקומיות מסונתזת –מקומית מאוד מחד, ומאידך, פאן-עולמית. לראייתן, הדאגה העולמית של הבוחרים בפשטות והתעלמותם מסוגיות מקומיות ישראליות אינה מלמדת על חוסר עניין פוליטי, אלא מהווה ביטוי להפרטה של הפוליטי. כלומר, אין כאן דחייה של החיים הפוליטיים, אלא שינוי בדרכים ובאתרים שאזרחים בוחרים לפעול בהם בעידן של גלובליזציה ניאו-ליברלית.

טקסט זה מבוסס על סקירה באתר "בחברת האדם"

המאמר המלא "מקומיות לא מקומית - אתגרים וסתירות בפוליטיקה האלטרנטיבית של הבוחרים בחיי פשטות בישראל" פורסם בכתב העת "סוציולוגיה ישראלית"