בר-דעת, הפודקאסט של אוניברסיטת בר-אילן

בשנים האחרונות הולך ומתגלה בית הקברות היהודי העתיק בבלקן שהופך לציר מרכזי בהחיאת זכרה של הקהילה העתיקה שנכחדה בשואה. סביב בית הקברות מתקיימים מפגשים בינתרבותיים בין כל בני הדתות ואירועי חדשנות. האזינו לד"ר רחל לוי דרומר המזכירה האקדמית של האוני' על הקשר המתהדק בין צפון מקדוניה לישראל. מראיין אורי טולדנו
<a href="⁠⁠⁠⁠⁠https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat⁠⁠" target="_blank" rel="ugc noopener noreferrer">עקבו אחרינו גם בוואטצאפ </a>

המוסתערבים הם היהודים שחיו בארץ ישראל וסביבתה דורות רבים, ועד היום מעידים על עצמם כמי שמעולם לא עזבו את אדמתם. ד"ר דותן ארד מהמחלקה לתולדות ישראל ויהדות זמננו, מספר על אנשי עדת המוסתערבים ועל היחס שקיבלו מהיהודים שהגיעו לארץ מאירופה.
<a href="⁠⁠⁠⁠⁠https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat⁠⁠" target="_blank" rel="ugc noopener noreferrer">עקבו אחרינו גם בוואטצאפ </a>

חרדים בישראל או חרדים ישראלים? הרצאתו של פרופ' קימי קפלן מהמחלקה לתולדות ישראל ויהדות זמננו שניתנה באירוע ליל המדענים והמדעניות האירופי באוניברסיטת בר-אילן.
<a href="⁠⁠⁠⁠⁠https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat⁠⁠" target="_blank" rel="ugc noopener noreferrer">עקבו אחרינו גם בוואטצאפ </a>

הסלנג בשפה העברית, ניוון או גיוון? הרצאתו של ד"ר ניסן נצר מהמחלקה ללשון עברית ולשונות שמיות שניתנה במסגרת מרתון הרצאות קצרות בנוסח TED, בקמפוס בר-אילן.
<a href="⁠⁠⁠⁠⁠https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat⁠⁠" target="_blank" rel="ugc noopener noreferrer">עקבו אחרינו גם בוואטצאפ </a>

מה עומד במרכז הדיון סביב לימודי הליבה? ומדוע הם ממשיכים להיות סלע המחלוקת בין החרדים לחברה הכללית ובין החרדים לבין עצמם? פרופ' קימי קפלן מהמחלקה לתולדות ישראל ויהדות זמננו יורד לעומקה של סוגיית לימודי הליבה המלווה את החברה הישראלית החל מראשית ימי המדינה – עם גיבושו של הסטטוס קוו של בן גוריון, ועד לימינו. מראיינת: שי קלוט.
<a href="⁠https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat⁠" target="_blank" rel="ugc noopener noreferrer">עקבו אחרינו גם בוואטצאפ </a>

בשנים האחרונות השתנה הרכב האוכלוסייה בלוד בעקבות הצטרפותם של גרעיני ההתיישבות הדתיים. כיצד מגיבים תושבי העיר הערבים לאוכלוסיה החדשה? ד"ר יעל שמריהו ישורון מהפקולטה למשפטים בוחנת את ההתפרצות האלימה שארעה במאי 2021 על רקע המתחים בין חברי הגרעינים לתושביה הערביים של העיר לאורך השנים.
<a href="⁠⁠⁠⁠https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat⁠" target="_blank" rel="ugc noopener noreferrer">עקבו אחרינו גם בוואטצאפ </a>

דתיים וחילונים, שומרי מצוות ובלייני שבת, כולם חיים יחד תחת אותה ממשלה, עם חיכוכים תכופים ואידאולוגיות שונות. האם למרות הכול, הציונות יכולה לחיות בשלום עם התפיסה הדתית? ד"ר טובה גנזל מחוג הרב תחומי למדעי היהדות חושבת שכן ומציעה דרך.

האם מאחורי המחקר הארכאולוגי יש מניעים אידיאולוגיים? פרופ' אהרן מאיר מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה מדבר על הצירוף 'אידאולוגיה וארכאולוגיה' ועל ההשפעה ההדדית של שני התחומים זה על זה.

בשנת 1903 ארע ניסיון ההתנקשות במקס נורדאו, על רקע תוכנית אוגנדה. ד"ר יצחק קונפורטי מהמחלקה לתולדות ישראל ויהדות זמננו עוסק בשאלת אוגנדה, שעלתה בעקבות קונגרס הבוכים ועוררה סוגיה עמוקה המלווה את העם היהודי מאז ועד היום - מה חשוב יותר, העם או הארץ?

כמה מהקונפליקטים הגדולים של החברה הישראלית הם חרדים וצבא, השד העדתי, מעמד האישה וההבדל התרבותי בין תיירים ובין ישראלים בהנצחת אירועים. פרופ' חיים נוי, מבית הספר לתקשורת, חקר את ספר המבקרים במוזיאון גבעת התחמושת והגיע למסקנות על החברה הישראלית.

עם התפתחותה של התנועה הציונית במשך השנים, חלו שינויים בעמדתה לגבי השאלה: האם לתמוך במדיניות עליה המונית או להעדיף עלייה סלקטיבית. ד"ר אבי פיקאר מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה, מדבר על הצמתים בהיסטוריה הישראלית שבהם הפכה השאלה העקרונית לדילמה הרת גורל ולצורך להכריע בין טובת הארץ לבין טובת העם.

שנים ספורות לאחר קום המדינה הפכה מדיניות העלייה לסלקטיבית, בעיקר כלפי יהודי צפון אפריקה. הסוכנות הציבה ליהודי המגרב קריטריונים נוקשים לעלייה, למרות הסכנה שנשקפה להם. ד"ר אבי פיקאר מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה, מתאר את מאורעות התקופה ומסביר כיצד חל השינוי שהוביל את ההנהגה בארץ ישראל להכות על חטא לאחר שמרוקו הפכה לעצמאית.