תואר שני במדעי המדינה במגמת אסטרטגיה, מודיעין וביטחון לאומי
התוכנית לתואר שני במדעי המדינה במגמת אסטרטגיה, מודיעין וביטחון לאומי עם תזה, עוסקת בליבת האתגרים הביטחוניים של ישראל. היא מעניקה בסיס תאורטי מוצק לצד כלים יישומיים למחקר עצמאי, ומחברת בין ידע אקדמי לדיון ציבורי בשאלות של אסטרטגיה, מודיעין וביטחון לאומי.
למי מתאימה התוכנית?
התוכנית מיועדת לבוגרי ולבוגרות תואר ראשון במדעי המדינה ובתחומים קרובים (יחסים בינלאומיים, משפטים, היסטוריה, תקשורת ועוד), המעוניינים להעמיק את הבנתם בסוגיות של ביטחון לאומי, מודיעין ואסטרטגיה. היא מתאימה במיוחד למי שרואים את עתידם במחקר אקדמי, בשירות הציבורי, במשרדי ממשלה, במערכות ביטחון או בגופים בינלאומיים.
מה כוללת תוכנית הלימודים?
הלימודים משלבים קורסי חובה בשיטות מחקר, גישות ותיאוריות במדעי המדינה, יחסים בינלאומיים ומדיניות ציבורית, לצד קורסים ייחודיים בתחומים הנוגעים לביטחון ולאסטרטגיה. הסטודנטים והסטודנטיות משתתפים בסמינרים ויכולים לבחור קורסי העשרה ממגוון תוכניות רלבנטיות באוניברסיטה.
המסלול כולל תזה מחקרית בליווי אישי של מנחים ומנחות מהשורה הראשונה, קורסי חובה בהיקף של 16 נ"ז בשנה א', קורסי בחירה בשנה ב', והשתתפות בסמינרים. הסטודנטים לומדים בקבוצות קטנות, עם דגש על דיון, העמקה ושיתופי פעולה מחקריים.
מה מייחד את התוכנית?
- תוכנית עדכנית, המתחדשת באופן שוטף בהתאם להתפתחויות אזוריות ובינלאומיות.
- שילוב בין תיאוריה למחקר יישומי, עם דגש על כלים מתודולוגיים מתקדמים.
- סגל הוראה מנוסה ומוביל בתחומי הביטחון, המודיעין והאסטרטגיה.
- אפשרות להשתלב בפרויקטים מחקריים ובקהילה אקדמית פעילה.
שם בתעודה: מדעי המדינה במגמת אסטרטגיה, מודיעין וביטחון לאומי
מה עושים אחרי התואר?
בוגרי ובוגרות התוכנית משתלבים במשרדי ממשלה, במערכת הביטחון, בשירות הציבורי ובמגזר הפרטי - בתחומים כמו אסטרטגיה, ניתוח מידע וייעוץ מדיני וביטחוני. חלקם ממשיכים ללימודי דוקטורט בארץ ובעולם, ומעמיקים את דרכם באקדמיה ובמחקר.
לאחר הגשת הבקשה להרשמה תקבלו הודעה במייל על קליטתה, ובמקרה הצורך גם על מסמכים שחסרים להשלמת התהליך. בקשה שהוגשה בצירוף כל המסמכים הנדרשים עוברת לבדיקה במחלקה ובבית הספר ללימודים מתקדמים. ניתן לברר את סטטוס הבקשה במערכת אינ-בר.
ניתן לשלב את הלימודים בתוכנית לתואר שני במדעי המדינה במגמת אסטרטגיה, מודיעין וביטחון לאומי עם לימודים לתעודת הוראה.
*מעודכן לשנה"ל תשפ"ז
ממוצע 90 לפחות *
ראיון עם יועץ אקדמי לתואר שני
קורסי השלמה
סטודנטים שלא למדו מדעי המדינה בתואר הראשון יחויבו בקורס השלמה, מבוא למדעי המדינה (4 נ"ז), הנלמד בצורה מקוונת במהלך סמסטר א' של השנה הראשונה. את הקורס יש לסיים עם ממוצע 72 לפחות.
*כיוון שמספר המקומות מוגבל, המחלקה שומרת לעצמה את הזכות לא לקבל מועמדים – גם אם הם עומדים בדרישות שצוינו לעיל.
מהפכת המידע המתעצמת, ההשתנות במאפייני המלחמה והתהפוכות במזרח התיכון מחייבים אותנו לבחון מחדש את האופן שבו אנו חוקרים, מבינים ועוסקים בביטחון, בצבא ובמודיעין.
הניסיון התאורטי בתחום הביטחון הלאומי מהווה בסיס למי שמבקשים להשתלב בעיסוקים מגוונים בשרות הציבורי והעסקי. התכנית ממוצבת כתכנית מובילה בתחומה עם מרצים מנוסים ומובילים.
תואר שני עם תזה כולל קורסים בשיטות מחקר אשר נותנים כלים לתלמידי התכנית - המאפשרים הפיכה של רעיונות, נתונים ואינטואיציות לתוכניות מחקר קונקרטיות; וכן, יסוד חשוב – כלים להערכה של מחקרים, נתונים ומידע במדעי המדינה ובמדעי החברה.
מסלול א' (עם תזה)
מכסת השעות והסמינריונים 28 נ"ז כמפורט להלן:
גישות ותיאוריות במדעי המדינה (4 נ"ז)
יסודות הכתיבה המדעית (4 נ"ז)
קורס התמחות לפי מגמות (4 נ"ז)
שיטות מחקר איכותניות וכמותיות במדעי המדינה (4 נ"ז)
קורסי בחירה (12 נ"ז)
יש למצוא מנחה עד לסוף סמסטר ב' בשנה א' (במידה ולא ימצא מנחה יועבר הסטודנט למסלול ב' ללא תזה).
הצעת מחקר יש להגיש עד סוף סמסטר א' של שנת הלימודים השנייה.
הוראות לכתיבת עבודת הגמר
ראו תקנון בית הספר ללימודים מתקדמים בפרק המבוא.
בחינת גמר
הבחינה תתבסס על עבודת הגמר ועל הביבליוגרפיה ששימשה בסיס לעבודת המחקר.
עולמות - לימודי יהדות ותרבות ישראלית
על פי הדרישות הכלליות לתואר השני (ראו בפרק המבוא).
אנגלית לתואר שני.
(פרטים על מבחני המיון, רמות הקורסים שייקבעו והקריטריונים למתן פטור לזכאים – ראו בפרק המבוא).
למידע נוסף ניתן לפנות למזכירות הסטודנטים במחלקה.
**המחלקה שומרת לעצמה את הזכות לערוך שינויים.
אפשר לדבר איתנו גם בWhatsApp!
תואר שני במדעי המדינה במגמת מחשבה מדינית
הלימודים בתוכנית לתואר שני במדעי המדינה במגמת מחשבה מדינית עוסקים במענה לשאלות הנוגעות למהות טבעו של האדם, הצדק החברתי בשאלות כלכליות וחברתיות, המשטר האידיאלי וכיצד צריכים להתנהל יחסי דת ומדינה.
הסטודנטים בתוכנית עוסקים בניתוח טקסטים ממקורות כמו התנ"ך, הספרות היוונית והברית החדשה, ונחשפים לרעיונותיהם של הוגים מרכזיים במחשבה המערבית, כדוגמת אפלטון, אריסטו, אוגוסטינוס, הרמב"ם, אקווינס, מקיאבלי, הובס ולוק.
שם בתעודה: מדעי המדינה במגמת מחשבה מדינית
בוגרי התוכנית לתואר שני במדעי המדינה במגמת מחשבה מדינית יכולים להשתלב במגוון מקצועות במגזר הציבורי והפרטי, בכללן במשרדי ממשלה, שירות החוץ, גופי תקשורת שונים ומכוני מחקר.
לאחר הגשת הבקשה להרשמה תקבלו הודעה במייל על קליטתה, ובמקרה הצורך גם על מסמכים שחסרים להשלמת התהליך. בקשה שהוגשה בצירוף כל המסמכים הנדרשים עוברת לבדיקה במחלקה ובבית הספר ללימודים מתקדמים. ניתן לברר את סטטוס הבקשה במערכת אינ-בר.
ניתן לשלב את הלימודים בתוכנית לתואר שני במדעי המדינה במגמת מחשבה מדינית עם לימודים לתעודת הוראה.
אפשר לדבר איתנו גם בWhatsApp!
תואר שני במדעי המדינה במגמת פוליטיקה השוואתית וישראלית
הלימודים בתוכנית לתואר שני במדעי המדינה במגמת פוליטיקה השוואתית וישראלית נועדו להעניק לסטודנטים ידע בתחומי חקר המוסדות ותהליכים מדיניים, והקורסים מכסים נושאים כמו: דמוקרטיה מערבית ומשטרים אחרים, יחסים בינלאומיים, מחשבה מדינית, מנהל ובמדיניות ציבורית, פוליטיקה ישראלית ועולמית וסוגיות צבאיות ואסטרטגיות.
ניתן ללמוד במסלול עם תיזה בלבד
שם בתעודה: מדעי המדינה במגמת פוליטיקה השוואתית וישראלית
בוגרי התוכנית לתואר שני במדעי המדינה במגמת פוליטיקה השוואתית וישראלית יוכלו להשתלב במגוון רחב של תפקידים במשרדי ממשלה, ברשויות מקומיות, במערכות עיתונות ובתקשורת כפרשנים, כיועצים פוליטיים וכדיפלומטים.
לאחר הגשת הבקשה להרשמה תקבלו הודעה במייל על קליטתה, ובמקרה הצורך גם על מסמכים שחסרים להשלמת התהליך. בקשה שהוגשה בצירוף כל המסמכים הנדרשים עוברת לבדיקה במחלקה ובבית הספר ללימודים מתקדמים. ניתן לברר את סטטוס הבקשה במערכת אינ-בר.
ניתן לשלב את הלימודים בתוכנית לתואר שני במדעי המדינה במגמת פוליטיקה השוואתית וישראלית עם לימודים לתעודת הוראה.
אפשר לדבר איתנו גם בWhatsApp!
תואר שני במדעי המדינה במגמת יחסים בין-לאומיים ואסטרטגיה
בוגרי ובוגרות התחום משתלבים במשרדי ממשלה, בשגרירויות, במערכת הביטחון, בתקשורת ובחברות בינלאומיות, ומביאים לידי ביטוי יכולת ניתוח מעמיקה והבנה רחבה של הזירה העולמית. הם מחברים בין ידע היסטורי לכלים עכשוויים, ומציעים פרספקטיבה על תופעות שמעצבות את עולמנו - מביטחון ודיפלומטיה ועד כלכלה, חברה וסביבה.
התוכנית לתואר שני במדעי המדינה במגמת יחסים בין־לאומיים ואסטרטגיה באוניברסיטת בר-אילן מעניקה לסטודנטיות ולסטודנטים את הכלים להפוך ידע והשכלה להשפעה אמיתית. הלימודים משלבים תיאוריות מרכזיות עם ניתוח מציאות עדכנית, ומכשירים את הדור הבא של מובילי מדיניות ואסטרטגיה בישראל ובעולם.
למי מתאימה התוכנית?
התואר מיועד לבוגרי ולבוגרות תואר ראשון במדעי החברה, מדעי הרוח, משפטים, כלכלה, תקשורת ותחומים קרובים, שרוצים להעמיק את הידע שברשותם בתחום הפוליטיקה והיחסים הבינלאומיים. התוכנית מתאימה למי שמעוניינים להשתלב בשירות הציבורי, בגופי דיפלומטיה וביטחון, בארגונים בינלאומיים, בגופי מחקר או במגזר העסקי והתקשורתי - ורוצים לרכוש כלים מקצועיים לניתוח ולפעולה.
מה לומדים במגמה ליחסים בינלאומיים ואסטרטגיה?
הלימודים משלבים קורסי חובה, סמינרים וקורסי בחירה בנושאים מגוונים, על מנת לספק ידע נרחב ומקיף:
- אנרגיה וביטחון לאומי: והאתגרים הביטחוניים והכלכליים של ישראל והעולם בתחומים אלו.
- פוליטיקה טריטוריאלית: גבולות, ריבונות וסכסוכים בינלאומיים.
- משפט בינלאומי: ותפקיד החוק במערכת הגלובלית.
- שיטות מחקר איכותניות וכמותיות: רכישת כלים לפיתוח מחקר עצמאי וניתוח מדיניות.
מהם יתרונות התוכנית?
- חיבור בין תיאוריה לפרקטיקה: התוכנית משלבת בין ידע אקדמי לניתוח אירועים גלובליים עכשוויים.
- מסלולים מגוונים: בתוכנית ניתן ללמוד במסלול עם תזה, הכולל קורסים בשיטות מחקר מתקדמות, או במסלול ללא תזה - הממוקד בהעמקת ההבנה התיאורטית והמעשית.
- מבט רחב ומעמיק: הלימודים מתעמקים בהבנת ההיסטוריה של המערכת הבינלאומית לצד המאפיינים העכשוויים שלה.
- מסלולי המשך: הלימודים מאפשרים להמשיך לדוקטורט במדעי המדינה או בתחומים משיקים.
ניתן ללמוד במסלול עם תיזה ובלי תיזה
שם בתעודה: מדעי המדינה במגמת יחסים בינלאומיים ואסטרטגיה
מה עושים אחרי התואר?
בוגרי ובוגרות המגמה משתלבים במגוון רחב של תפקידים בגופים שונים כגון: שירות החוץ, משרד החוץ ונציגויות ישראל בעולם, גופי ביטחון, מודיעין ומדיניות ציבורית, ארגונים בינלאומיים ועמותות גלובליות. הבוגרות והבוגרים יכולים לעסוק בתקשורת, במחקר וייעוץ פוליטי וכן להשתלב במגזר העסקי ולעסוק בניתוח סיכונים גלובליים בתכנון אסטרטגי ובניהול קשרים בינלאומיים.
לאחר הגשת הבקשה להרשמה תקבלו הודעה במייל על קליטתה, ובמקרה הצורך גם על מסמכים שחסרים להשלמת התהליך. בקשה שהוגשה בצירוף כל המסמכים הנדרשים עוברת לבדיקה במחלקה ובבית הספר ללימודים מתקדמים. ניתן לברר את סטטוס הבקשה במערכת אינ-בר.
ניתן לשלב את הלימודים בתוכנית לתואר שני מדעי המדינה במגמת יחסים בין-לאומיים ואסטרטגיה עם לימודים לתעודת הוראה.
*מעודכן לשנה"ל תשפ"ז
ממוצע 90 לפחות*
ראיון עם יועץ אקדמי לתואר שני
מסלול ב' (בלי תזה)
ממוצע 80 לפחות*
קורסי השלמה
סטודנטים שלא למדו מדעי המדינה בתואר הראשון יחויבו בקורסי ההשלמה:
מבוא למדעי המדינה (4 נ"ז)
מושגי יסוד ביחסים בינלאומיים (4 נ"ז)
הקורסים נלמדים בצורה מקוונת במהלך סמסטר א' של השנה הראשונה ויש לסיימם עם ממוצע 72 לפחות.
*כיוון שמספר המקומות מוגבל, המחלקה שומרת לעצמה את הזכות לא לקבל מועמדים – גם אם הם עומדים בדרישות שצוינו לעיל.
מגמת יחסים בינלאומיים עוסקת במגוון רחב של נושאים, בהם ההיסטוריה של התפתחות המערכת הבינלאומית ומאפייניה הנוכחיים במישור הגלובלי והאזורי. מכלול הקורסים שאנו מציעים במסגרת לימודי יחב"ל מקיף סוגיות מגוונות המעסיקות את מקבלי ההחלטות וחוקרי היחסים הבינלאומיים בעידן גלובאלי ותקשורתי, עתיר אתגרים ותמורות.
מטרת המגמה לחשוף את הסטודנטים לגישות ותיאוריות שונות בחקר היחסים הבינלאומיים ולהעניק את הכלים האנליטיים להבנת היסודות הפוליטיים, ביטחוניים, כלכליים ותרבותיים של הפוליטיקה העולמית. תואר שני ביחסים בינלאומיים מציע שילוב בין מבט היסטורי ועכשווי, כמו גם חיבור בין תיאוריה למציאות, ומקדם את ההבנה של המערכת הבינלאומית ואת מגמות ההתפתחות שלה במאה העשרים ואחת.
תואר שני ביחסים בינלאומיים עם תזה כולל קורסים בשיטות מחקר אשר נותנים כלים לתלמידי התוכנית - המאפשרים הפיכה של רעיונות, נתונים ואינטואיציות לתוכניות מחקר קונקרטיות; וכן, יסוד חשוב – כלים להערכה של מחקרים, נתונים ומידע במדעי המדינה ובמדעי החברה.
מסלול א' (עם תזה)
מכסת השעות28 נ"ז כמפורט להלן:
- גישות ותיאוריות במדעי המדינה (4 נ"ז)
- יסודות הכתיבה המדעית (4 נ"ז)
- קורס התמחות לפי מגמות (4 נ"ז)
- שיטות מחקר איכותניות וכמותיות במדעי המדינה (4 נ"ז)
- קורסי בחירה (12 נ"ז)
- יש למצוא מנחה עד לסוף סמסטר ב' בשנה א' (במידה ולא ימצא מנחה יועבר הסטודנט למסלול ב' ללא תזה).
הצעת מחקר יש להגיש עד סוף סמסטר א' של שנת הלימודים השנייה.
הוראות לכתיבת עבודת הגמר
ראו תקנון בית הספר ללימודים מתקדמים בפרק המבוא.
בחינת גמר
הבחינה תתבסס על עבודת הגמר ועל הביבליוגרפיה ששימשה בסיס לעבודת המחקר.
מסלול ב' (ללא תזה)
הלימודים נלמדים במשך שנה אקדמית אחת, פעמיים בשבוע.
ימים שלישי ושישי
שלישי 22:00-14:00 בקמפוס
שישי 08:00 - 14:00 בזום (למעט מספר מפגשים פרונטליים)
מכסת השעות והסמינריונים
36 נ"ז כמפורט להלן:
גישות ותיאוריות במדעי המדינה (4 נ"ז)
קורס התמחות לפי מגמות (4 נ"ז)
קורסי בחירה (20 נ"ז)
2 סמינריונים (8 נ"ז)
הלימודים במסלול ללא תזה נלמדים במשך שנה אקדמית אחת, פעמיים בשבוע.
דרישות נוספות לכל המסלולים:
עולמות - לימודי יהדות ותרבות ישראלית על פי הדרישות הכלליות לתואר השני (ראו בפרק המבוא).
אנגלית לתואר שני.
(פרטים על מבחני המיון, רמות הקורסים שייקבעו והקריטריונים למתן פטור לזכאים – ראו בפרק המבוא).
למידע נוסף ניתן לפנות למזכירות הסטודנטים במחלקה.
**המחלקה שומרת לעצמה את הזכות לערוך שינויים.
אפשר לדבר איתנו גם בWhatsApp!
תואר ראשון במדעי המדינה
התוכנית לתואר ראשון במדעי המדינה מיועדת לסטודנטים המעוניינים להבין את מערכות השלטון ואת ההשפעה על עיצוב המדיניות. הלימודים משלבים קורסים מגוונים, סדנאות מעשיות וטכנולוגיות חדשניות כמו AI בניתוח מדיני. הסטודנטים נחשפים לנושאים אקטואליים כמו ביטחון לאומי, גלובליזציה ושחיתות פוליטית. התוכנית מפתחת יכולות ניתוח וחשיבה ביקורתית מעמיקה, והבוגרים משתלבים בתפקידים בשירות הציבורי, מערכת הביטחון, מוסדות מחקר והאקדמיה.
אילו מיומנויות מפתחים הסטודנטים בתואר ראשון במדעי המדינה?
הסטודנטים בתוכנית מפתחים יכולת להבין מה מניע את עולם הפוליטיקה — בארץ ובעולם — ורוכשים כלים לניתוח ביקורתי של תהליכים מדיניים. בנוסף, הם לומדים לחקור, לכתוב ולהציג רעיונות בצורה מדויקת ומקצועית, עם מבט רחב על איך דברים עובדים מאחורי הקלעים.
למי מיועד התואר הראשון במדעי המדינה?
התואר מיועד לסטודנטים וסטודנטיות שרוצים להבין איך מתקבלות החלטות ואיך פוליטיקה משפיעה על המציאות היומיומית. הוא מתאים למתעניינים בנושאים כמו דיפלומטיה, ביטחון לאומי, מדיניות ציבורית ויחסים בינלאומיים. התוכנית מתאימה גם למי שמחפשים לפתח קריירה בשירות הציבורי, בגופים מחקריים או באקדמיה. לא נדרש רקע קודם – רק סקרנות, חשיבה ביקורתית ורצון לעשות שינוי.
מהם היתרונות המרכזיים של תואר ראשון במדעי המדינה?
-
פיתוח חשיבה ביקורתית והבנה עמוקה של תהליכים פוליטיים, מדיניים וחברתיים.
-
חשיפה לנושאים מגוונים כמו יחסים בינלאומיים, ביטחון לאומי, מדיניות ציבורית ודיפלומטיה.
-
שילוב של תיאוריה וכלים מעשיים, כולל שימוש בטכנולוגיות חדשניות כמו AI לניתוח מדיניות.
-
אפשרויות להשתלבות במסלולי קריירה במגזר הציבורי, באקדמיה, בגופי מחקר ובמערכת הביטחון.
אילו קורסים ייחודיים נלמדים במסגרת התואר?
בין הקורסים הייחודיים: "לוחמת סייבר ואסטרטגיה במציאות משתנה", "פסיכולוגיה פוליטית", "שחיתות ודמוקרטיה", "בטחון, הסברה ומדיה במזרח התיכון" ו"עוצמה רכה בלחימה היברידית".
איך בנויה תוכנית הלימודים לתואר ראשון במדעי המדינה?
התוכנית נפרסת על פני שלוש שנים וכוללת קורסי חובה, בחירה, סדנאות וסמינריונים. הסטודנטים נחשפים לנושאים מגוונים כמו ממשל, ביטחון לאומי, יחסים בינלאומיים ומדיניות ציבורית. חלק מהקורסים בתוכנית משולבים בטכנולוגיות AI, המאפשרות ניתוח מתקדם של סוגיות פוליטיות. הלימודים מחברים בין תיאוריה לעשייה ומקנים כלים למחקר, ניתוח והבנת תהליכים מדיניים. מצטייני התוכנית יכולים לשלב בין סמינריון אקדמי להתנסות מעשית בשירות הציבורי.
שם בתעודה: מדעי המדינה
מילון המונחים נועד להציג את המושגים המרכזיים במדעי המדינה בצורה נגישה וברורה. כל מונח מלווה בהסבר תמציתי ובהארה על חשיבותו, ומשמש הצצה לעולם התוכן של תוכנית הלימודים
מדינה (State)
ישות פוליטית ריבונית המוגדרת בחמישה יסודות מכוננים: שטח, אוכלוסייה, ממשל, ריבונות הכרה בין-לאומית. המדינה מחזיקה בזכות הבלעדית להשתמש בכוח כדי לאכוף חוק וסדר.
חשיבות: המדינה היא היחידה הפוליטית המרכזית להבטחת ביטחון וסדר חברתי. היא הגורם האחראי להגנת האזרחים ולקביעת הכללים המחייבים בחברה מול איומים גלובליים.
ריבונות (Sovereignty)
הסמכות העליונה והבלעדית של המדינה לניהול ענייניה הפנימיים והחיצוניים ללא כפיפות לגורם זר.
חשיבות: הריבונות מבטיחה את יכולתה של המדינה לקבל החלטות עצמאיות ולהגן על האינטרסים שלה. היא מהווה את הכלי המרכזי לשמירה על אוטונומיה פוליטית מול הלחצים של תאגידים וגופים בינלאומיים בעידן המודרני.
לגיטימציה (Legitimacy)
ההצדקה המוסרית, המשפטית או הערכית המעניקה לשלטון את הזכות להפעיל סמכות ולזכות בציות מהציבור.
חשיבות: לגיטימציה היא ה"דבק" של המערכת הפוליטית; בלעדיה השלטון נאלץ להסתמך על כפייה בלבד, נושא העומד בלב הוויכוח הציבורי על אמון הציבור במוסדות.
דמוקרטיה (Democracy)
שיטת ממשל שבה הסמכות הפוליטית נגזרת מהעם, בין אם ישירות ובין אם באמצעות נציגים.
חשיבות: הדמוקרטיה היא המנגנון המאזן בין רצון הרוב להגנה על זכויות המיעוט. בלעדיה, לא ניתן להבטיח את חירות הפרט או לזהות מצבים שבהם מתקיימות בחירות אך נשחקת המהות הדמוקרטית של השלטון.
כוח (Power)
יכולתו של גורם פוליטי להשפיע על התנהגותם של אחרים ולהשיג את מטרותיו, לעיתים בניגוד לרצונם.
חשיבות: המעבר מ"כוח קשה" (צבאי) ל"כוח רך" (תרבותי) משנה את הדרך שבה מדינות וקבוצות מחאה מעצבות את סדר היום הציבורי.
הפרדת רשויות (Separation of Powers)
עיקרון חוקתי המחלק את סמכויות השלטון בין גופים עצמאיים (מחוקקת, מבצעת ושופטת) למניעת ריכוז כוח. חשיבות: זהו המנגנון המבטיח "איזונים ובלמים", המהווה את קו ההגנה המרכזי של חירות האזרח מפני עריצות שלטונית פוטנציאלית.
אידיאולוגיה (Ideology)
מערכת של רעיונות וערכים המעצבת את הדרך שבה קבוצה מפרשת את המציאות הפוליטית ושואפת לעצב אותה.
חשיבות: אידיאולוגיות הן המצפן של המערכת הפוליטית; בלעדיהן לא ניתן להבין את המניעים העמוקים שמאחורי החלטות מדיניות ומאבקים חברתיים.
לאומיות (Nationalism)
אידיאולוגיה המזהה את האומה כמקור הלגיטימציה הפוליטית ושואפת להלימה בין גבולות לאומיים לפוליטיים.
חשיבות: הלאומיות היא כוח מניע מאחורי הקמת מדינות וסכסוכים טריטוריאליים, והיא משחקת תפקיד מכריע בעיצוב הזהות והחוסן הלאומי.
חברה אזרחית (Civil Society)
מרחב של התארגנויות ופעולות וולונטריות הנמצא מחוץ למדינה ולשוק, כגון עמותות ותנועות חברתיות.
חשיבות: חברה אזרחית תוססת פועלת כבלם לשלטון וממלאת חללים תפקודיים בעתות משבר, כפי שניתן לראות בהתגייסות האזרחית במצבי חירום.
הגמוניה (Hegemony)
דומיננטיות של קבוצה אחת המושגת דרך הסכמה תרבותית ועיצוב תפיסת העולם של החברה, ולא רק באמצעי כפייה או כוח פיזי. חשיבות: הבנת ההגמוניה חיונית לניתוח מאבקי כוח סמויים במוסדות החינוך והמשפט, ולשאלה מי מעצב את הנרטיב הלאומי השולט.
פלורליזם (Pluralism)
גישה הרואה בחברה ריבוי של קבוצות אינטרס המתחרות על השפעה פוליטית בתוך כללי משחק מוסכמים.
חשיבות: פלורליזם מונע עריצות של נרטיב יחיד ומאפשר לחברה משוסעת לנהל מחלוקות בדרכי שלום בתוך מסגרת דמוקרטית.
כלכלה פוליטית (Political Economy)
תחום החוקר את יחסי הגומלין בין כוח פוליטי לבין מערכות כלכליות, וכיצד מוסדות מעצבים שווקים.
חשיבות: המושג חושף שהחלטות כלכליות, כמו תקציב ומיסוי, הן תמיד ביטוי של אינטרסים פוליטיים.
אליטה (Elite)
קבוצת מיעוט המחזיקה בנתח לא פרופורציונלי של עוצמה, משאבים או השפעה על קבלת ההחלטות הלאומית.
חשיבות: חקר האליטות מאפשר להבין את מוקדי הכוח האמיתיים בחברה וכיצד עוברת ההשפעה בין קבוצות כוח שונות.
ריאליזם (Realism)
תיאוריה ביחסים בינלאומיים, הרואה במדינות שחקנים רציונליים השואפים למקסם עוצמה וביטחון במערכת בינלאומית אנרכית.
חשיבות:
הריאליזם הוא היסוד להבנת מאבקי עוצמה והרתעה בין מדינות. בלעדיו, לא ניתן לנתח באופן עקבי את שיקולי הביטחון הלאומי או להבין מדוע מדינות חייבות להסתמך על עצמן בסביבה גיאופוליטית תחרותית.
ליברליזם (Liberalism)
תיאוריה המדגישה את חשיבותן של זכויות פרט, מוסדות בינלאומיים ושיתוף פעולה להפחתת סכסוכים.
חשיבות: הליברליזם הוא התשתית לקידום שלום ויציבות באמצעות מוסדות ודיפלומטיה. בלעדיו, לא ניתן לבסס שיתוף פעולה בינלאומי עקבי או לרסן עוצמה מדינתית דורסנית המאיימת על זכויות הפרט.
אנרכיה (Anarchy)
מצב של היעדר סמכות עליונה מרכזית במערכת הבינלאומית, המאלץ מדינות לדאוג לביטחונן בעצמן.
חשיבות: האנרכיה היא נקודת המוצא של היחסים הבינלאומיים; היא מסבירה מדוע חרף קיומו של חוק בינלאומי, מדינות פועלות לעיתים בצורה תחרותית.
מוסד (Institution)
מערכת של כללים, נורמות ונהלים המבנה את ההתנהגות הפוליטית ומעצבת את האינטרסים של השחקנים.
חשיבות: מוסדות חזקים הם המבטיחים שהמדינה תתפקד על פי חוקים קבועים ולא על פי גחמות מזדמנות של יחידים.
קהילה פוליטית (Political Community)
קבוצת בני אדם החולקים זהות משותפת, מחויבות למוסדות שלטון ותחושת גורל קולקטיבית.
חשיבות: זהו הבסיס ליציבות פוליטית, ללא תחושת שייכות הדדית, היכולת של החברה לגלות סולידריות בעת משבר נפגעת משמעותית.
אינטרס לאומי (National Interest)
מכלול המטרות והיעדים האסטרטגיים שמדינה שואפת להשיג, לרבות ביטחון קיומי ושגשוג כלכלי.
חשיבות: האינטרס הלאומי הוא המצפן המנחה את מדיניות המדינה. בלעדיו, לא ניתן לנהל סדר עדיפויות עקבי או לנתח את מהלכיהן של מדינות אחרות בזירה הבינלאומית.
זכויות אדם (Human Rights)
זכויות יסוד המוקנות לכל אדם באשר הוא אדם, ללא הבדל דת, גזע, מין או לאום. אלו זכויות טבעיות ואוניברסליות שאינן תלויות בחסדי השלטון (כמו למשל הזכות לחיים, חירות וקניין).
חשיבות: זכויות האדם הן המגן של הפרט מפני עריצות השלטון והבסיס המוסרי לכל משטר דמוקרטי. בלעדיהן, לא ניתן להבטיח את כבוד האדם וחירותו או לקיים חברה הוגנת ושוויונית.
בוגרי התוכנית לתואר ראשון במדעי המדינה יוכלו להשתלב במגוון תפקידים במשרדי ממשלה, במועצות מקומיות, במשרד החוץ, במגזר הציבורי, ברשויות המקומיות, במכוני מחקר ובמערכת הביטחון.
מגישים בקשת מועמדות ללימודים בבר-אילן באתר. בתוך מספר ימים תקבלו הודעה על קליטת הבקשה, וכשבוע לאחר מכן תוכלו לברר את סטטוס הבקשה במערכת אינ-בר.
ניתן לשלב את הלימודים בתוכנית לתואר ראשון במדעי המדינה עם לימודים לתעודת הוראה.
אפשר לדבר איתנו גם בWhatsApp!