Skip to main content
19.06.2022 | כ סיון התשפב

"העיסוק בהיסטוריה חיוני להבנת מציאות חיינו"

הכירו את פרופ' לילך רוזנברג-פרידמן, היסטוריונית חברתית, שמחקריה מתמקדים בנשים, מגדר ומשפחה בישראל של המאה העשרים

תמונה
lilach

מחקרה האחרון של פרופ' לילך רוזנברג-פרידמן עוסק בסיפורם של ילדי החוץ בקיבוצים בשנים 1958-1924, "במבט מלמטה"; בדגש על חווייתם האישית של הילדים והוריהם. המחקר מתמקד בילדים ונערים, ילידי הארץ ועולים חדשים, שהגיעו לקיבוצים שלא במסגרת עליית הנוער, ממגוון סיבות. היו בהם יתומים, ילדים שהוריהם התקשו לגדלם, ילדים של אימהות או אבות חד הוריים שלא היו מסוגלים לטפל בהם, ילדים עם קשיים אישיים או כאלה שהוריהם האמינו בחינוך הקיבוצי. הממצאים המשרטטים חיי יומיום של ילדים והורים בעיר ובקיבוץ, מצביעים על תפיסות מגוונות של ילדות, הורות ומשפחה ששררו בחברה בתקופה הנדונה. הם מעידים על תפיסת הקיבוץ כמשפחה אלטרנטיבית, אך גם על מורכבות קליטת הילדים הללו למרות האתוס הקיבוצי השוויוני, והתנאים האידיאולוגיים והחומריים שהיו מצע נוח לקליטתם. התופעה משקפת את אתגרי ההתבגרות בחברה לאומית המצויה בשלבי גיבוש ושואפת להומוגניות חברתית. המחקר הייחודי מציג אותה דרך עיניהם וקולם של הילדים והוריהם, תוך ניתוח הסיבות שהביאו אותם לקיבוצים ושגרת יומם בהם.

"כחובבת היסטוריה ואוהבת לכת בשבילי הארץ מקטנות", מספרת פרופ' רוזנברג-פרידמן המכהנת כראשת המחלקה, "לימודים במחלקה ללימודי א"י וארכיאולוגיה בבר-אילן היו לי מסלול טבעי. בלימודי לתואר הראשון במחלקה, השתתפתי בסמינר שהעבירה פרופ' מרגלית שילה, ושעסק בהיסטוריה של נשים. ברמה האישית, עניין אותי לדעת כיצד אנשים ונשים חיו בעבר את חייהם היומיומיים. התמקדתי בחקר היסטוריה של נשים. וכך נסללה דרכי לתחום ההיסטוריה החברתית, בדגש על נשים, מגדר ומשפחה בישראל של המאה העשרים".

מגוון המחקרים שערכה פרופ' רוזנברג-פרידמן במשך השנים, משקפים את ניסיונות החברה הישראלית להתעצב ברוח מערבית-מודרנית ובה בעת הם מצביעים על היותה נטועה במסורת. הלאומיות ששרתה על הכול העצימה את העמדות השונות והביאה למהלכים מנוגדים. "תפיסת עולמי כהיסטוריונית חברתית, שאותה אני מנסה להנחיל גם לתלמידיי ותלמידותיי היא שהעיסוק בהיסטוריה אינו רק מעניין לכשעצמו, אלא הוא מעניק פרספקטיבה חיונית להבנת מציאות חיינו. מחקריי על הציונות הדתית, שהצליבו שלושה מישורים שיצרו מרחב אמפירי ועיוני חדש: לאומיות, דת ומגדר; מחקריי על נישואים מעורבים במבט היסטורי, על הילודה, על מאה שבויות מלחמת העצמאות, הם נושאים המעסיקים את השיח הישראלי העכשווי. המבט ההיסטורי מאיר על סוגיות אלה מזווית אחרת המעניקה להן עומק. כשמתבוננים לאחור, רואים את הדברים בפרספקטיבה ומגלים איזה הישגים הושגו ובד בבד לאיזה יעדים יש עוד לשאוף. כך לגבי היסטוריה בכלל והיסטוריה של נשים בפרט".

בקרוב עתיד לצאת ספרה, "ציונות מבטן ומלידה" (בהוצאת מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות), העוסק בילודה בישראל בתקופת המנדט ובשנות המדינה הראשונות. בספר מנתחת פרופ' רוזנברג-פרידמן את תפיסות הילודה באופן מעמיק, והניסיונות להסדרתה, ובאופן זה מאירה מזווית ייחודית על השאיפה המרכזית של היישוב שהתמקדה ביצירת רוב יהודי בא"י ועל הבעייתיות שהייתה כרוכה בהשגת מטרה זו. תובנה עיקרית העולה מהמחקר הזה היא הפוליטיקה נקבעת לא אחת על ידי אנשים ונשים פרטיים בחיי היומיום שלהם.

את השנה החמישית והאחרונה של פרופ' רוזנברג-פרידמן בתפקיד ראש המחלקה ללימודי א"י וארכיאולוגיה, הקדישה, יחד עם פרופ' חזקי שוהם מהתוכנית ללימודי פרשנות ותרבות, לארגון כנס בינלאומי רב משתתפים.

ב-27-29 ביוני, יערך בקמפוס הכנס הבינלאומי ורב משתתפים של האגודה ללימודי ישראל (Association for Israel Studies) . הכנס ידגיש היבטים של גיוון וקונפליקט בחברה הישראלית, במאות הרצאות במגוון תחומים, בהם היסטוריה, גיאוגרפיה וסביבה, מדעי המדינה, מזרחנות, יחסים בינלאומיים, משפטים, סוציולוגיה, תקשורת, אומנות, תרבות ופילוסופיה. לראשונה בתולדותיה, אוניברסיטת בר-אילן תארח את הכנס, שעתידים להשתתף בו קרוב לחמש מאות חוקרות וחוקרים, ותיקים וצעירים, מרחבי העולם.  

לאתר ולתוכנית הכנס