Skip to main content
12.09.2022 | טז אלול התשפב

הספר שחיבר לראשונה בין המדע והפילוסופיה ליהדות

מחקרו של פרופ' יהודה הלפר מהמחלקה לפילוסופיה יהודית, שעסק בספר הזה, ותוך כדי כך גם פיתח תוכנה לעריכה ולהשוואה בין כתבי יד פילוסופיים נוספים, זכה לאחרונה במענק הISF-.

תמונה
יהודה הלפר

הספר "פירוש המילות הזרות" שנכתב על ידי שמואל אבן תבון, היה אחד הספרים הנקראים ביותר בימי הביניים. הוא נכתב כמעין מילון לכ-190 מילים שנכתבו בשפה פילוסופית-מדעית אריסטוטלית בספר מורה נבוכים של הרמב"ם, ודרשו הסבר על ידי הקוראים בעברית. מחקרו של פרופ' יהודה הלפר מהמחלקה לפילוסופיה יהודית, שעסק בספר הזה, ותוך כדי כך גם פיתח תוכנה לעריכה ולהשוואה בין כתבי יד פילוסופיים נוספים, זכה לאחרונה במענק הISF-.

פרופ' הלפר אומר כי על מנת להגיע להסבר מדויק שיובן לקוראים יהודים, היה צורך לתרגם בנוסף קטעים מהרמב"ם, מאלפאראבי, מאבן סינא ומאחרים. "כך נולדה תופעה עברית מיוחדת: מילון מונחים שמתפקד גם כמבוא למדעים ולפילוסופיה אריסטוטלית, בקונטקסט של הדת היהודית". 

"כיצד או האם ניתן לשלב ביחד את המדעים ואת היהדות נשארת אחת השאלות הקשות והחשובות בימינו", אומר פרופ' הלפר. במחקרו הוא שואף לגלות את הניואנסים השונים של המאבק בין העולמות הללו לאורך האלף האחרון, ולהעניק לאנשים את הכלים להתמודד אתו. "מדהים כיצד למרות השינויים שעברו המדעים ואף היהדות במאות השנים האחרונות, מי שרוצה להיות גם יהודי וגם מדען עדיין מגלה שהוא חלק ממאבק ארוך ימים, שמתקיים מימי הביניים עד ועד היום. ובכל זאת, המאבק חשוב מדי מכדי להזניחו".

פרופ' הלפר עוסק במחקרו ברצונם של יהודי אירופה הדרומית במאות ה- 13-14 בלימוד מדעים ופילוסופיה. לדבריו, העניין של היהודים בתחומים הללו, התרחש בערך בו זמנית עם המפגש של הנוצרים עם הפילוסופיה המוסלמית שתורגמה ללטינית החל מהמאה ה12. היהודים האנדלוסים שהשתתפו במפעל התרגום הזה תפסו את עצמם כבעלי גישה מיוחדת לתרבות הערבית ועשו מאמצים להביא את הפילוסופיה ואת המדעים גם לעברית. המחקר מגלה כי למרות נקודות מגע רבות בין הבאת הפילוסופיה והמדעים לעברית וללטינית באותה תקופה, יש דווקא ייחודיות למפעל הפילוסופי-מדעי של היהודים.

עם זאת ולמרות חשיבות הספר ותפוצתו לכל אירופה בימי הביניים, אין עדיין גרסה טובה של הטקסט שיכולה לשמש את החוקרים. "מכיוון שמדובר בזמן שלפני הדפוס, כלומר שכל הטקסטים נכתבו בכתבי יד, פעמים רבות הוכנסו שינויים לעותקים של הטקסט". היום ישנם יותר מ-50 כתבי יד שנשמרו ואפשר להצביע על הבדלים ענקים בין נוסחאות ספרד, נוסחאות איטליה, ונוסחאות ביזנטיון. כתוצאה מכך, אין דרך למצוא את הגרסה המקורית של שמואל אבן תבון ובכל מקרה יש חשיבות לגרסאות השונות כי הן אלה שנקראו ונלמדו לאורך הדורות.

כדי להבין את הטקסטים, פיתח פרופ' הלפר תוכנה חדשנית וייחודית לעריכת מהדורות ביקורתיות מודלוריות. באתר מהדורות ניתן לצפות בכל נוסחה של הטקסט בנפרד ולהשוות ביניהן. תוכנה זו  משפיעה ומקדמת את המחקר בתחום הפילוסופיה היהודית, ואת תחום הפילולוגיה בכלל.