Skip to main content
02.01.2023 | ט טבת התשפג

בר-אילן והטכניון יקימו מכון מחקר לאומי לאנרגיה

המכון יוקם בחסות משרד האנרגיה, ויפעל לפיתוח טכנולוגיות פורצות דרך לצבירה והמרה של אנרגיה בשיטות אלקטרוכימיות, להקמת מערכות להכשרת כוח אדם ולקידום חברות הזנק.

תמונה
Green life

אוניברסיטת בר-אילן והטכניון זכו בקול קורא שפרסם משרד האנרגיה, להקמת מכון מחקר לאומי בתחום אגירת האנרגיה. בהקמת המכון יושקעו 130 מיליון שקל במהלך חמש שנים, מתוכם, ישקיע המשרד כ-100 מיליון שקל, ואת היתרה המוסדות הזוכים. מטרת המכון לאפשר לסקטור האנרגיה בישראל לבצע קפיצת מדרגה במענה לאתגרים האסטרטגיים הלאומיים בתחום, תוך ראייה גלובלית ויישומית.

ברחבי העולם נעשים בשנים האחרונות מאמצים ניכרים להגברת השימוש במקורות אנרגיה מתחדשים, ובראשם קרינת השמש אותה ניתן להפוך לחשמל באמצעות תאים פוטו-וולטאים. בד בבד, גם עולם התחבורה עובר מהפך וכלי הרכב החשמליים הופכים לנפוצים יותר ויותר. האלקטרוכימיה, נדרשת לספק פתרונות הן לתחבורה חשמלית יעילה והן לאגירת אנרגיה בכל היקף, על ידי כלכלת מימן וסוללות נטענות הבנויות מהיסודות הנפוצים בטבע. 

בישראל פועלת בתחום זה קהילת מחקר בעלת שם עולמי, שבסיסיה המרכזיים ממוקמים באוניברסיטת בר-אילן ובטכניון. החוקרים מקיימים שיתופי פעולה עם קבוצות המחקר הטובות בעולם בתחום האנרגיה, ומסייעים במחקר ובפיתוח לתעשיות ממדינות רבות.

בראש המכון החדש יעמדו פרופ' דורון אורבך מהמחלקה לכימיה באוניברסיטת בר-אילן ופרופ' יועד צור מהטכניון. צוות ההיגוי המדעי יכלול את פרופ' יאיר עין-אלי מהטכניון, וגם את פרופ' מלאכי נוקד ופרופ' ליאור אלבז, שניהם מהמחלקה לכימיה והמכון לננוטכנולוגיה וחומרים מתקדמים בבר-אילן.

המכון יפעל בעזרת כלל הגורמים הרלבנטיים, לפיתוח טכנולוגיות פורצות דרך לצבירה והמרה של אנרגיה בשיטות אלקטרוכימיות, להקמת מערכות להכשרת כוח אדם ולקידום חברות הזנק. הוא יעסוק בין היתר במחקר בתחומים הבאים: סוללות נתרן-יון שיכולות להיות זולות וזמינות יותר מסוללות ליתיום-יון; שיפור ביצועים של תאי דלק; הפקת מימן ירוק ביעילות ואגירתו באמצעים בטוחים ונוחים; סוללות מצב מוצק שבהן אין נוזל והן בטוחות יותר; סוללות מבוססות מתכת-אויר כגון ברזל ואבץ להן צפיפות אנרגיה גבוהה מאוד; כבלי על שייחודם ביכולת לפרוק את האגירה בהספקים גבוהים; וסוללות זרימה להן יכולת אגירה גדולה התלויה רק בכמות החומר הנשמר במערכת – אותו ניתן לאגור במכלים גדולים.

נשיא אוניברסיטת בר-אילן פרופ' אריה צבן, שתחום מחקרו אף הוא עוסק בתחום האנרגיה המתחדשת, אמר כי משבר האקלים שפוקד את כדור הארץ, כבר אינו בגדר מחקר או מאמר בספרות המקצועית, אלא נוכח ומשפיע על חיינו. "המעבר לשימוש באנרגיות מתחדשות עם יכולת אגירה משמעותית, מהווה מרכיב מרכזי בהתמודדות עם משבר האקלים, כשבו בעת, הוא יצייד את מדינת ישראל בעצמאות וביטחון אנרגטיים. אני מודה למשרד האנרגיה על האמון המשמעותי בצוותי החוקרים ובשיתוף הפעולה המיוחד בין הטכניון לאוניברסיטת בר-אילן".

פרופ' אורבך הוסיף: "מרכז האנרגיה הלאומי יהיה ממשק בעל ארבעה-ממדים: אקדמיה, תעשיה, יזמות וממשל. הוא יאפשר לישראל להקים תשתית ליצור חשמל ירוק, ללא חתימת פחמן. המטרה היא להפוך את ישראל לחלוצה עולמית בהתמודדות עם משבר האקלים, שהוא משבר אנרגיה".