Skip to main content
27.12.2020 | יב טבת התשפא

מחקר רב-תחומי להתמודדות עם משבר הקורונה

משבר הקורונה הציב בפני המדע והאנושות אתגרים מתחומי הבריאות, הכלכלה והחברה. באוניברסיטת בר-אילן פועלים 80 צוותי מחקר על מנת לתת מענה לכמה מהבעיות שהביאה עמה המגפה

תמונה
ויטמין D(1)

החוקרים, המשתייכים למגוון תחומי מחקר, עובדים יחד עם הגופים בשטח כדי לסייע למאמץ העולמי להשתלטות על המגיפה ולהתמודדות עם הבעיות שיוצר הנגיף בכל תחומי החיים. 

שותפות בפרויקטים למציאת חיסון לווירוס הקורונה, פיתוח בדים עמידים לחיידקים, בדיקות יעילות לזיהוי מהיר של הנגיף, מודלים מתמטיים שיסייעו לצאת מהסגר, גיוס טכנולוגיית AI למאבק בנגיף, מחקרים הבוחנים את השפעת משבר הקורונה על הזוגיות, על נשים הרות ועל קשישים, ומנהיגות בארגונים שעוברים לעבוד בzoom - אלה הם רק חלק מהמחקרים עליהם עובדים חוקרי פורום הקורונה באוניברסיטת בר-אילן.

ד"ר עמוס דניאלי מהפקולטה להנדסה פיתח טכנולוגיה חדשה, המבוססת על שילוב חלקיקים מגנטים ואופטיקה המשפרת את אמינות הבדיקה ומקצרת באופן משמעותי את זמן האבחון.

במעבדה של ד"ר דניאלי פותחה טכנולוגיה לזיהוי אופטי רגיש של RNA באמצעות צימוד ה-RNA של הווירוס למולקולה פלואורסצנטית, הפולטת אור כשמאירים עליה בקרן לייזר. לדבריו, התוצאה היא האפשרות לרכז את המולקולות הפלואורוסנטיות ובכך להקטין את השגיאה במדידה.

ד"ר מיטל גל תנעמי מהפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בר-אילן בצפת, מתמחה בווירולוגיה מולקולרית. עם פרוץ המגפה היא חברה לחברת תרופות שוודית והשתתפה במחקר לפיתוח חיסון נגד הנגיף. בימים כתיקונם מעבדתה מתמקדת בנגיף הפטיטיס C, צהבת שעלולה לגרום נזק נרחב לכבד.

לדבריה, המחקר על נגיף אחד מועיל לעיתים גם לטיפול בנגיף אחר. "הרבה מהמחקרים שנעשו על סארס ומרס, בני הדודים של וירוס הקורונה, משמשים אותנו היום".

ד"ר ברוך ברזל מהמחלקה למתמטיקה מציע אסטרטגיה של סגר במשמרות המבוססת על מודלים מתמטיים. תוכנית זאת, יחד עם בידוד החולים הסימפטומטיים ושמירה כללית על זהירות, עשויה לגבור על הווירוס ולאפשר חזרה לשגרה תוך זמן קצר - וכל זאת תוך שמירה על פעילות כלכלית בהיקף של 50%.

חוקרים אחרים מהמכון לננוטכנולוגיה וחומרים מתקדמים מובילים אסטרטגיה חדשה במאמץ לצמצם את ההדבקה בקורונה, באמצעות שימוש בחומר חדש המבוסס על ננו-חלקיקי כסף. חומר זה מאופיין ברעילות נמוכה לבני אדם, אך בעל פוטנציאל גדול לחיסול נגיפים. המטרה הסופית היא להטמיע ננו-חלקיקי כסף במשטחים חדשים ולצפות משטחים קיימים בצבע המכיל ננו-חלקיקים כאלה.

קבוצת חוקרים מהפקולטה לרפואה בהובלת ד"ר מילנה פרנקל-מורגנשטרן, וחוקרים של לאומית שירותי בריאות מצאו כי רמות נמוכות של ויטמין D בדם קשורות לסיכון מוגבר להידבקות בנגיף ‏הקורונה.

בית הספר לחינוך של אוניברסיטת בר-אילן פיתח ערכת מעבדה המדמה בדיקת קורונה, המיועדת לשימושם של תלמידי תיכון. ישראל היא המדינה היחידה בעולם המאפשרת לתלמידי הביולוגיה בבתי הספר התיכוניים לבצע ניסויים מסוג זה, שיש להם קשר לתחום הגנטיקה, במסגרת מעבדות בתי הספר.

את הפעילות המחקרית הענפה מובילים נשיא האוניברסיטה פרופ' אריה צבן וסגנית הנשיא למחקר פרופ' שולה מיכאלי שזיהו את הערך של מחקר בינתחומי שיתן מענה לכל ההיבטים המורכבים של ההתמודדות עם הנגיף, החל מהפן המדעי-רפואי ועד ההיבט הסוציאלי פסיכולוגי.

לדברי פרופ' אריה צבן, נשיא אוניברסיטת בר-אילן: "אנו גאים להיות שותפים במאמץ הלאומי והעולמי לבלימת המגיפה. החוקרות והחוקרים שלנו משלבים ידע נרחב בתחומי הרפואה והפסיכולוגיה, מדעי החיים והננו טכנולוגיה, מדעי המחשב, המתמטיקה ומדעי הרוח, כדי לשפר את יכולות האבחון והטיפול, וכדי לתכנן אסטרטגיות שיסייעו לצאת מהמשבר ששינה באבחה אחת את הגלובוס כולו".

פרופ' שולמית מיכאלי, סגנית הנשיא למחקר באוניברסיטת בר-אילן, הוסיפה "כל היתרונות של בר-אילן ביומיום באים לידי ביטוי במשבר הזה. יכולות המחקר הגבוהות במגוון תחומים, והסתכלות על האתגר שעומד בפנינו שהוא בינתחומי, מאפשרים לנו להשפיע לטובה על ההתמודדות עם הנגיף. אני גאה בחוקרים שלנו שגם בתקופה של הגבלות תנועה וסגר מגיעים יום יום למעבדות שלהם, בהתאם לנהלים כמובן, ועובדים כדי למצוא פתרונות פורצי דרך לבעיות שמטרידות את כולנו”.