Skip to main content
23.07.2023 | ה אב התשפג

קפיצת דרך בתחום האלקטרוניקה הגמישה

פיתוח חדש לו שותף פרופ' ליאור קליין מהמחלקה לפיזיקה, משפר את רגישותם של חיישנים גמישים ויוביל ליישומים מתחבורה ורובוטיקה ועד ציוד רפואי

תמונה
חיישנים מגנטים

פרופ' ליאור קליין מהמחלקה לפיזיקה באוניברסיטת בר-אילן וד"ר אסף גרוס מאוניברסיטת בן-גוריון הובילו מחקר בתחום החיישנים המגנטיים הגמישים והצליחו להתגבר על חיסרון משמעותי של חיישנים אלה: רגישות מופחתת. כעת, עם חיישנים שהם הן גמישים והן רגישים מאוד, נפרצה הדרך לפיתוחים וחידושים טכנולוגיים רבים בתחומים כמו רובוטיקה, ציוד רפואי, תחבורה ועוד.

חיישנים מגנטיים גמישים זוכים להתעניינות רבה בשל אפשרויות היישום המגוונות שלהם בתחומי האלקטרוניקה הגמישה, כולל רובוטיקה רכה (למשל, מכשירים רובוטיים עם "עור" רגיש), מוצרי צריכה חשמליים (למשל, מכשירי טלפון ניידים גמישים), ציוד רפואי, טכנולוגיית רכב ועוד. יתרון מרכזי של החיישנים הגמישים ביחס לחיישנים הקשיחים, הנובע מהאפשרות לכופף אותם, הוא התאמתם למגוון גדול של משטחים, כולל משטחים רכים או בעלי צורות חריגות. כבר היום משתמשים בחיישנים גמישים למטרות ניווט, חישת מתח ולחץ ולמעקב אחר תנועה, אם כי תחום זה נמצא ברובו עדיין בשלבי מחקר ופיתוח.

היתרון של החיישנים הגמישים כרוך בחסרון: עד כה הרגישות שלהם בזיהוי שדות מגנטיים קטנים הייתה נמוכה משמעותית מזו של חיישנים מגנטיים קשיחים, מה שהגביל את פוטנציאל השימוש בהם. מצב זה צפוי להשתנות באופן דרמטי לאור התקדמות משמעותית מאוד, עליה דיווח צוות מחקר מאוניברסיטאות בר-אילן ובן-גוריון: שיפור של יותר מפי 10 ברגישותם של חיישנים מגנטו-רזיסטיביים גמישים.

קלף2

החיישנים, שצורתם אליפטית והם מיוצרים על סרט הדבקה פוליאמידי נפוץ מסוג קפטון, יכולים לחוש שדות מגנטיים נמוכים מאוד – קטנים פי 200,000 ויותר מהשדה המגנטי של כדור הארץ. פרופ' ליאור קליין הסביר שהרגישות שהושגה טובה לא רק בהשוואה לחיישנים הגמישים שהיו מוכרים עד היום, אלא גם בהשוואה למרבית ממקביליהם הקשיחים. רגישותם חסרת התקדים של החיישנים המשופרים, עיצובם הפשוט וגמישותם הופכים אותם למבטיחים עבור הדור הבא של מכשירי האלקטרוניקה הגמישה. הם יהיו שימושיים במיוחד בתחום הרפואי, למשל בשתלים תוך-גופיים שיאפשרו ניטור פעילויות שונות (שסתומים בלב, תנועת מפרקים, ועוד) ובקטטרים הדורשים ניטור מיקום מדויק, וכן בפיתוח רובוטים בעלי "עור" רגיש.

המחקר, שבוצע יחד עם ד"ר הריהרן נהליל, דניאל להב, שי עמרוסי וד"ר מוטי שולץ, דווח במאמר שהופיע בכתב העת Applied Physics Letters וצויין כ"בחירת העורך".

לתוכניות הלימוד בפיזיקה