Skip to main content
20.05.2024 | יב אייר התשפד

פרס הרקטור לחדשנות מדעית תשפ"ד

הפרס הוענק ל-12 חוקרים וחוקרות בזכות מחקריהם פורצי הדרך בתחומי המדע, החברה והתרבות

תמונה
פרס הרקטור

12 חוקרים וחוקרות קיבלו השנה את פרס הרקטור לחדשנות מדעית בזכות הישגיהם המחקריים בתשפ"ג. המחקרים שזכו עוסקים במגוון רחב של תחומים: שמירת מידע בטוחה בענן, מנגנון חדש שהתגלה במערכת העיכול, איסוף מוזיקה בעידן הסטרימינג, היסטוריה של שנאת מיעוטים, פיתוח מודל לטיפול בעבריינות חוזרת, פיתוח טכנולוגיות חדשות לעריכה גנטית, הוכחות חדשות באפס ידיעה בעולם הקריפטוגרפיה, ניתוח היסטורי של החתרנות הערבית והשלכותיה על המזרח התיכון, תכונות אופטיות של חומרים קוונטיים, הקמת הקורפוס של שפת הסימנים הישראלית, מנגנוני קשב ועיבוד שפה במוח בפעילות יומיומית, ושיחזור מוזיקה ששרדה באופן חלקי.

נשיא אוניברסיטת בר-אילן, פרופ' אריה צבן אמר לחוקרים שזכו בפרס, במהלך הטקס כי "הידע שאנחנו מביאים משמש באדוות בתחומים רבים. אין כמוכם, מנהיגים ומובילים מצטיינים במחקר, במטרה להיטיב עם האנושות ועם מדינת ישראל".

רקטור אוניברסיטת בר-אילן, פרופ' אמנון אלבק, הוסיף: "אנחנו בתקופה לא קלה, ואני בהחלט שמח שכאן בבר-אילן ובכלל באקדמיה, למרות האתגרים, המוזות לא שותקות ואנו ממשיכים לעבוד, לשאוף להתקדמות, לעלות במדרגות הרוח, לייצר ולהפיץ ידע. זה החוסן שלנו".

Remote video URL

אלה מקבלי ומקבלות הפרס:
ד"ר גילעד אשרוב, 
המחלקה למדעי המחשב. הפרס הוענק לד״ר אשרוב על פיתוח סכמות קריפטוגרפיות לגישה בטוחה לזיכרון חיצוני (Oblivious RAM), המהווה אבן בניין מרכזית בפרוטוקולים לחישוב על מידע תוך שמירת פרטיות. תבניות הגישה, כתובות הזיכרון אליהם ניגשים בחישוב, מדליפות מידע רגיש אפילו כאשר המידע מוצפן. בניית סכמות המסתירות את תבניות הגישה היוותה מוקד למחקרים רבים ב-35 השנים האחרונות. בסדרת מאמרים חדשניים שהתפרסמו בבמות יוקרתיות, מחקרו של גילעד פיתח את הסכימה האופטימלית הראשונה לבעיה. סכמה נוספת שהתמקדה במימוש מעשי זכתה בפרס מאמר מצטיין בכנס ACM CCS, שהוא מהכנסים המובילים בקריפטוגרפיה מעשית. המחקר הוא בעל פוטנציאל לשנות את האופן שבו שומרים וניגשים למידע בענן. לסרטון על החוקר ומחקרו

ד"ר שי בל, הפקולטה לרפואה. הפרס הוענק לד״ר בל על גילוי מערכת הבקרה אשר שולטת על כמות הריר המופרש במעי. מערכת העיכול חשופה לחדירת חיידקים ווירוסים מהסביבה ומהמזון. על מנת להגן מפני חדירת מזיקים, הגוף מפריש ריר אשר חוצץ בין רקמות הגוף ובין העולם החיצון אשר מאפשר מעבר חומרים (חמצן ומזון), אך לא מעבר של גורמים מזיקים. הפרשה מועטה מידי של ריר חושפת את הגוף לזיהומים, והפרשה גדולה מידי גורמת למחלות, כגון אסתמה. במחקר גילה ד"ר בל כיצד לשלוט על מערכת זו בצורה מכוונת המגנה מפני מחלות מעי. מניפולציה של מערכת זו יכולה להוביל למרפא למחלות מעי דלקתיות (קרוהן וקוליטיס) ומחלות נשימתיות. לסרטון על החוקר ומחקרו

פרופ' עופר ברגמן, המחלקה למדעי המידע. הפרס הוענק לפרופ' ברגמן על תרומתו להבנת החשיבות שבאיסוף מוזיקה בעידן הסטרימינג (הזרמה). אפליקציות סטרימינג (כגון ספוטיפיי) הן הדרך המרכזית בה מאות מיליוני אנשים מאזינים למוזיקה. הן מאפשרות איסוף שירים, אך גם ממליצות על שירים בהתאמה אישית ולכן האיסוף בהן אופציונלי. פרופ' ברגמן הוא הראשון לחקור את גודל האוספים בסטרימינג והשפעתם על ההנאה מהאזנה. סדרה של מאמרים שהוביל הראתה שמשתמשי סטרמינג אוספים רק כעשירית מכמות השירים שאספו בטכנולוגיות קודמות, אולם כאשר מעודדים אותם לאסוף יותר שירים ההנאה שלהם מהאזנה גוברת באופן מובהק ומשמעותי. המאמרים מציעים גם דרכים עיצוביות לעידוד איסוף שירים באפליקציות סטרימינג. לסרטון על החוקר ומחקרו

ד"ר צפריר ברזלי, המחלקה להיסטוריה כללית. הפרס הוענק לד"ר ברזלי עבור ספרו, Poisoned Wells: Accusation, Persecution and Minorities in Medieval Europe, 1321-1422. הספר מנתח האשמות בהרעלת בארות כנגד מיעוטים באירופה של ימי הבינים, תופעה שהיוותה נקודת מפנה קריטית ביחס קבוצת הרוב כלפי מצורעים, יהודים ומיעוטים אחרים. מדובר על תרומה חדשנית להבנת תופעת ההאשמות בהרעלת בארות עצמה, ושנאת מיעוטים באירופה של ימי-הביניים באופן כללי. ספר זה מתקן הנחות יסוד נפוצות בנוגע למנגנונים החברתיים שגרמו להופעת ההאשמות, לעיתוי שלהן, ולקשר שלהן למשברים פוליטיים וסביבתיים. ספרו של ד"ר ברזלי משלב הסברים אידיאולוגיים לצד שיקולים פוליטיים וחברתיים, ראייה לוקאלית והסתכלות רב אזורית. לסרטון על החוקר ומחקרו

פרופ' הדר דנציג-רוזנברג, הפקולטה למשפטים. הפרס הוענק לפרופ' דנציג-רוזנברג על זכייתה במענק מחקר יוקרתי מטעם מערכת בתי-המשפט בניו-יורק, במסגרתו היא מובילה (יחד עם חוקר מאוניברסיטת קולומביה) מחקר ראשון מסוגו בעולם בבית-המשפט הקהילתי בברוקלין, המציע מודל שיקומי-הוליסטי לטיפול בעבריינות חוזרת. מטרת המחקר היא לגבש מדדים חלופיים לאלו המקובלים כיום להערכת הצלחה בבתי-משפט קהילתיים. על בסיס תהליך קהילתי-שיתופי שנערך עם מגוון קהליו של בית-המשפט גובשו כ-75 מדדים חלופיים להצלחה. מתוכם בחרו קהלי בית-המשפט, בתהליך הצבעה דמוקרטי, מספר מדדים מובילים שמעתה יסייעו בהנחיית העבודה ותהליכי ההערכה של ביהמ"ש. מדובר במחקר רב-אימפקט שממקם את פרופ' דנציג-רוזנברג בשורה הראשונה של חוקרי החלופות לענישה בעולם. לסרטון על החוקר ומחקרו

פרופ' איל הנדל, הפקולטה למדעי החיים. הפרס הוענק לפרופ' הנדל על פיתוח טכנולוגיות חדשניות לעריכה גנטית במטרה לרפא מחלות של מערכת הדם והחיסון. השנה, פרסם פרופ' הנדל שני מאמרים פורצי דרך בתחום. במסגרת המחקר הראשון, שפורסם בעיתון Molecular Therapy Nucleic Acids, הציג פרופ' הנדל הוכחת היתכנות פרה-קלינית לתיקון גנטי של מחלת ילדי הבועה, מחלה גנטית המתאפיינת בהעדר מערכת חיסון. במחקר השני, שפורסם בעיתון Nature Communications, הציג פרופ' הנדל שיטת עריכה גנטית חדשנית המאפשרת להחליף מקטע דנ"א תקול במקטע תקין תוך הוצאת הדנ"א התקול מהגנום. שיטת זו עדיפה על פני שיטות עריכה גנטיות קיימות, ולכן עשויה לאפשר ריפוי יעיל יותר של מחלות גנטיות. לסרטון על החוקר ומחקרו

פרופ' כרמית חזאי, הפקולטה להנדסה. הפרס הוענק לפרופ' חזאי על תרומתה בפיתוח הוכחות חדשות באפס ידיעה. הוכחות אלו מאפשרות לאשר את תקפותן של טענות מתמטיות מבלי לחשוף מידע על ההוכחה עצמה, ולהן שימושים רבים, כמו הגנות מפני מתקפות זדוניות בחישוב בטוח, אנונימיות בבלוקצ'יין ובמטבעות דיגיטליים, אימות זהויות, עמידה ברגולציות ועוד. המאמרים של כרמית מהווים צעד חשוב בשיפור הבטיחות האסימפטומטית והקונקרטית של מספר הוכחות וזכו להכרה בכנסים חשובים. בפרט, מאמר שלה שפורסם ב-ACM-CCS, אחד מכנסי הבטיחות החשובים בעולם, זה בפרס distinguished paper. מאמר נוסף, שפורסם ב-TCC, כנס תיאורה מוביל בקריפטוגרפיה, קיבל ציונים גבוהים במיוחד, והוזמן להתפרסם ב-Journal of Cryptology, אחד העיתונים החשובים בעולם בתחום הקריפטוגרפיה. לסרטון על החוקר ומחקרו

פרופ' אליעזר טאובר, המחלקה ללימודי המזרח התיכון. הפרס הוענק לפרופ' טאובר עבור ספרו, "ערבים במחתרת: תולדות החתרנות הערבית בראשית המאה העשרים", שבו הוכיח, בניגוד לתפיסה המקובלת עד כה, שגורלו של המזרח התיכון לא נגזר בעיקרו בידי מעצמות המערב, אלא נקבע בידי מעשיהם של התושבים המקומיים. לא האימפריאליזם המערבי קרע את המזרח התיכון הערבי למדינות נפרדות, אלא כך רצו הערבים, שכבר מראשיתו של התהליך ראו בעצמם עמים פרדים. הספר מתבסס על מחקר רחב היקף במדינות רבות, ומציג לקורא את ההיסטוריה האמיתית של האזור בצומת הדרכים שבו נוצר המזרח התיכון המודרני. לסרטון על החוקר ומחקרו

ד"ר תומר לוי, הפקולטה להנדסה. הפרס הוענק לד"ר לוי על מחקרו הקשור בתכונות אופטיות יוצאות דופן של חומרים ממשפחת הצ׳לקוגנידים. חוקרים בהובלתו מדדו בחומר ביסמוט טלוריד – חומר קוונטי טופולוגי בעל תכונות ייחודיות, את מקדם השבירה הגבוה ביותר שאי פעם נמדד בתחום האופטי (n~11). החוקרים ייצרו מהחומר רכיב ננו-פוטוני המסוגל לדחוס את האור לממדים הקטנים מפי 10 מאורך הגל שלו. בנוסף, חוקרים בהובלתו של ד״ר לוי הראו שעל ידי מיפוי הפאזה של אור בשדה קרוב, ניתן לקבל מידע על התכונות האופטיות המקומיות של חומרים, מידע שאינו נגיש בדרכים אחרות. בעבודה אחרת פיתחה הקבוצה רכיבים אופטיים שאינם תלויים בטמפרטורה ובעלי פוטנציאל ביישומי אופטיקה בחלל. לסרטון על החוקר ומחקרו

ד"ר רוז סטאמפ, המחלקה לבלשנות וספרות אנגלית. הפרס הוענק לד״ר סטאמפ על הקמת הקורפוס של שפת הסימנים הישראלית: מאגר של תיעוד לשוני הכולל נתוני וידאו של חרשים המשתמשים בשפת הסימנים הישראלית. שפות סימנים הן שפות ויזואליות ומכיוון שכך ניתוח התנועות חיוני להבנת השפה מבחינה בלשנית ומאפשר לזהות מאפיינים רבים כגון דיאלקטים שונים בשפה, ולענות על שאלות מחקר שונות, כמו האם תנועות הגוף של חרשים מתפתחות ומשתנות לאורך הדורות. הצוות של ד״ר סטאמפ שילב את המאגר המצולם עם טכנולוגיה של ראייה ממוחשבת(computer vision)  כדי לעקוב אחרי תנועות הגוף של הנבדקים ויצר אלגוריתמים המסוגלים לזהות תנועות מורכבות באופן אוטומטי. לסרטון על החוקר ומחקרו

פרופ' אילנה ציון-גולומביק, המרכז לחקר המוח. הפרס הוענק לפרופ' ציון-גולומביק על מחקר פורץ דרך בתחום חקר מנגנוני קשב ועיבוד שפה במוח. פרופ׳ ציון גולומביק וקבוצתה פיתחו שיטות חדשניות, תוך שימוש בטכנולוגיות מציאות מדומה ורישום גלי מוח, המאפשרות לחקור את פעילות המוח במצבים יומיומיים . בסדרת מאמרים בכתבי עת מובילים, הדגימו החוקרות כיצד המוח מתעדף את עיבוד הדיבור מפי דמות שמנסים להקשיב לה, כיצד המוח מנחית גירויים שאינם במוקד הקשב, ובכל זאת מגיב לגירויים בעלי משמעות מיוחדת (כדוגמת השם שלי). הקו המחקרי החדשני שפרופ׳ ציון גולומביק מובילה מרחיב את תחום חקר המוח האנושי מעבר למגבלות המעבדה ה׳סטרילית׳ ומקרב אותו לעולם האמיתי. לסרטון על החוקר ומחקרו

פרופ' אלון שב, המחלקה למוזיקה. הפרס הוענק לפרופ' שב על מקוריות גישתו לעריכה ולשחזור מוזיקה אשר שרדה באופן חלקי. במהלך שנת תשפ"ג, שיחזר פרופ' שב סונטה של דיטריך בּוּקְסְטֶהוּדֶה מכתב-יד פרגמנטי בְאוסף דּוּבֶּן (שוודיה), וערך "מקור" קאמרי היפותטי של הפתיחה BWV831 מאת בּאך. כמו כן הוא ערך מהדורה ביקורתית חדשה של המנוני ההכתרה של הנדל, המשקפת גישה מקורית וחדשה לתיקונים אותם הכניס המלחין לכתב-היד של היצירה בסמוך לטקס ההכתרה בו בוצעו לראשונה. את גישתו לשחזור העתיק גם לשדה המוזיקה של המאה העשרים כששעתק מהקלטה את רביעיית המיתרים של המלחין הנשכח גבריאל יעקובסון, שנפל בקרב במלחמת העצמאות בגיל 25. לסרטון על החוקר ומחקרו