כשמלחמה הופכת לתוכנית ריאליטי
מחקר ראשון מסוגו שנערך באוניברסיטת בר-אילן במהלך מלחמת חרבות ברזל מזהיר: צריכה מוגברת של חדשות במדיה מגבירה את תחושת החרדה
בשבועות הראשונים של מלחמת חרבות ברזל, ד"ר גל יעבץ מהמחלקה למדעי המידע ויישומי AI באוניברסיטת בר-אילן, מצא את עצמו עושה בדיוק את מה שהוא מזהיר אחרים לא לעשות - כמומחה מוביל בניהול חירום ותקשורת במשבר, הוא נדבק למסכי החדשות, רענן עדכונים ללא הפסקה, ולא הצליח להתנתק. "הייתי בחרדה עמוקה, כמו כולם", הוא נזכר. "והרגשתי כמו הסנדלר שהולך יחף - ידעתי שזה פוגע בי, ועדיין לא הצלחתי להפסיק". אבל ד"ר יעבץ הוא גם חוקר. לכן הוא הפך את תחושותיו לשאלה המחקרית: "מה קורה לאנשים כשהם צורכים חדשות בהיקף כזה, בתנאים כאלה?"
צריכת מדיה מעל לשלוש שעות מגבירה חרדה
במהלך השבוע הרביעי והחמישי למלחמה, ערך ד"ר יעבץ סקר ארצי בשיתוף עם iPanel. המדגם כלל 504 משתתפים יהודים ו-141 משתתפים ערבים, שענו על שאלון החרדה GAD7, כלי בינלאומי מוכר שמשמש גם את משרד הבריאות לאיתור חרדה מצבית. חלק מהממצאים היו צפויים: צריכת החדשות היומית עלתה דרמטית. אבל מה שבלט היה הקשר החזק בין זמן צריכת המדיה לרמות החרדה. נקודת המפנה הייתה - שלוש שעות ביום. "אנשים חושבים שצריכת חדשות רבה יותר תעזור להם להרגיש בטוחים יותר", אומר ד"ר יעבץ. "אבל הנתונים מראים את ההיפך: ככל שאנשים צרכו יותר מדיה - במיוחד מעבר לרף של שלוש שעות - כך עלתה החרדה שלהם. תחושת הביטחון והאוטונומיה שלהם לא עלתה. היא קרסה".
מעגל הקסמים: חרדה מניעה אנשים לחפש מידע
סקר המשך שנערך בליל התקיפה האיראנית באפריל, חיזק את הממצאים של הסקר הראשון. גם במקרה זה ככל שזמן הצפייה במסך עלה, החרדה עלתה בעקבותיו. "זה היה כמו ספירה לאחור בזמן אמת", אומר ד"ר יעבץ. "סיקור החדשות הפך את ההתרחשויות לסוג של תוכנית ריאליטי - איפה הטיל יפגע, כמה זמן נשאר. אנשים לא רק צפו בחדשות. הם נקלעו למעגל שבו ככל שניסו להחזיר לעצמם את השליטה דרך המידע, הפאניקה רק הלכה וגברה". המעגל הזה, הוא מסביר, פשוט בצורה מטעה: חרדה מניעה אנשים לחפש מידע; עומס מידע מניע חרדה נוספת.
טלגרם נכנס ויוצא, הטלוויזיה חוזרת לשלוט
הסקר גם בחן איך אנשים ניגשו לחדשות במהלך המלחמה. בתחילה, 73% מהמשתתפים היהודים הורידו את אפליקצית הטלגרם, בתקווה לעקוף מסננים ולקבל תיעוד שלא עבר עריכה ודיווחים ממקור ראשון. אבל חודש אחר כך, פחות מ-40% השתמשו בו יומיומית. לעומת זאת, חדשות הטלוויזיה המסורתיות חזרו לחזית בכל קבוצות הגיל. "חשבנו שזה יפנה בעיקר לקהלים מבוגרים יותר", אומר ד"ר יעבץ, "אבל הצריכה היומית של הטלוויזיה הייתה עקבית מגיל 18 ומעלה".
לשים גבולות לצריכת החדשות כדי לשמור על הבריאות
לדברי ד"ר יעבץ, המחקר אמנם לא מוכיח קשר סיבתי ישיר, אבל הדפוסים ברורים: אנשים שצרכו יותר משלוש שעות מדיה ביום - ועשו זאת מתוך רצון להרגיש בטוחים יותר - דיווחו על רמות חרדה גבוהות משמעותית. "אני לא אומר שצריך להתנתק לחלוטין", "חשוב להיות מעודכנים. אבל יש רף ברור, וכשחוצים אותו, שמים את הבריאות הנפשית בסיכון. אנחנו צריכים להתייחס לצריכת חדשות כמו שמתייחסים לכל סוג אחר של חשיפה: עם מודעות, גבולות ותשומת לב".
האגודה הישראלית לאינטרנט הנגישה מאז את המחקר לציבור במאגר הנתונים הלאומי שלה, בתקווה שהוא יעזור לגיבוש מדיניות עתידית ויעזור לחוקרים מקומיים ובינלאומיים להבין איך התנהגות המדיה משתנה בזמן מלחמה.