דיפנס-טק: החזית השקטה של הביטחון הישראלי

הרחפן שמסייר מעל שדה הקרב ומשדר מידע חי, האלגוריתם שמזהה דפוס חריג במידע מודיעיני או הגלאי שמצליח לאתר נוכחות אנושית מאחורי קיר – כל אלו הן דוגמאות מוחשיות לעבודה של תעשיית הדיפנס-טק (Defense-Tech) הישראלית – תחום חדשני ודינמי שמציב את הטכנולוגיה בחזית הביטחון ומשלב בין צבא, תעשייה ואקדמיה באופן כמעט ייחודי בקנה מידה עולמי.

קהילת הדיפנס-טק בבר-אילן - תחזק את הקשר בין המחקר לתעשייה
כבר כמה עשורים שישראל נחשבת מעצמה בתחום טכנולוגיות הביטחון, אבל שימור היתרון הזה תלוי לא רק בגורמי הביטחון, אלא גם במדענים, מהנדסים וחוקרים שפועלים מאחורי הקלעים ותורמים לפיתוח שיטות וכלים שישפיעו לא רק על המלחמות הבאות, אלא גם על החיים שביניהן. 

אוניברסיטת בר-אילן שמתקיימים בה עשרות פיתוחים ופרויקטים הקשורים בתעשייה זו הקימה קהילה רב-תחומית של חוקרים במטרה לחזק את הקשר בין האקדמיה לעשייה הביטחונית בישראל. 

בכנס השקת הקהילה שנערך באוניברסיטת בר-אילן ביוני 25, השתתפו לצד חוקרים מתחומים שונים גם בכירי התעשייה הביטחונית בישראל ביניהם: אלוף (במיל') עמיקם נורקין, מפקד חיל האוויר לשעבר, שותף ומייסד של חברת Aerospace Spirit Ace Capital Partners-1, סימה שיין, חוקרת בכירה במכון למחקרי בטחון לאומי INSS, לשעבר ראש חטיבת המחקר במוסד, ישראל לופה, סמנכ"ל איזרוח טכנולוגיות תע"א, ד"ר נדב כהן, ראש היחידה למדע וטכנולוגיה, מפא"ת, ד"ר עוזי רובין, חוקר במרכז בס"א, לשעבר ר' מנהלת "חומה" משהב"ט, ויזהר שי, שר המדע והטכנולוגיה לשעבר, ממייסדי Next October 
 

חדשנות שנולדה מתוך מצור
הצמיחה של תעשיית הביטחון הישראלית לא הייתה מובן מאליה. מראשית דרכה, ישראל נאלצה לפתח עצמאות טכנולוגית בעקבות מגבלות בינלאומיות. כך נולדו מוסדות מחקר ומפעלים צבאיים שהניחו את היסודות לתעשייה משגשגת. כיום, ישראל נחשבת למובילה עולמית בתחום, עם ייצוא שיא של למעלה מ-14.7 מיליארד דולר ב-2024, מעל מאה אלף עובדים ומאות פיתוחים שמאומצים על ידי צבאות בכל העולם.

אבל היתרון הישראלי טמון לא רק בטכנולוגיה – אלא בקשר ההדוק שבין מי שחושבים, מפתחים ומיישמים. בעוד שבמדינות רבות קיים פער בין המחקר לשטח, בישראל מתקיים קשר חי בין שלוש זרועות מרכזיות: מערכת הביטחון, האקדמיה והתעשייה. זהו מנוע ייחודי שמאפשר לקצר את הדרך מרעיון למערכת מבצעית.

מהמעגלים לפסיכולוגיה: הרחבת גבולות הטק-ביטחוני
אוניברסיטת בר-אילן אינה גוף ביטחוני - אך היא הופכת במהירות למוקד מחקר טק-ביטחוני מוביל. בשנים האחרונות צמח באוניברסיטה רשת גדלה והולכת של חוקרים החוקרים את ההשלכות הביטחוניות של מדע וטכנולוגיה הרבה מעבר לתחומים הצבאיים המסורתיים. עבודתם משתרעת על פני הנדסה, רפואה, פסיכולוגיה, משפטים וחינוך.

באוניברסיטת בר-אילן פועלים היום עשרות מחקרים העוסקים בנושאים רלוונטיים לביטחון, ביניהם:

• פיתוח חיישנים עצמאיים המבטלים תלות ברכיבים מיובאים
• אלגוריתמים לגילוי אותות מבוססי AI הפועלים באמצעות עיבוד שפה טבעית ומודלי שפה גדולים - טכנולוגיות שבעבר היו שמורות למגזר הפרטי, וכיום מנוצלות לאיסוף מודיעין
• פתרונות אנרגיה צבאיים חכמים, כגון מערכות טעינה מותאמות לשטח וקציר אנרגיה מתחדשת בתנאים עוינים
• ננו-חומרים מתקדמים החוסמים זיהוי תרמי או מסווים כוח אדם וציוד ממערכות מעקב מתקדמות
• נחילי רובוטים חכמים המשמשים לפטרולים בשטח בעלי תנאי עבירות קשים

היקף החדשנות נמתח הרבה מעבר לחומרה. חוקרים ברפואה ובפסיכולוגיה מתמודדים עם טראומה פוסט-קרבית בקרב חיילים ואזרחים. מומחי חינוך מעצבים מערכות למידה מרחוק לילדים שפונו מאזורי סכסוך. חוקרי משפט מנתחים את המסגרות האתיות והמשפטיות סביב מערכות אוטונומיות בלחימה.

האזנה ללב - באמצעות לייזרים
בין המובילים את התהליך נמצא פרופ' זאב זלבסקי, סגן נשיא האוניברסיטה לקשרי תעשייה. פרופ' זלבסקי, חוקר בתחום הדיפנס-טק בעצמו, השתתף בפיתוח מערכת מבוססת לייזר המסוגלת לזהות סימני חיים - כגון נשימה ודופק - דרך קירות ומרחק.

לאחרונה הוא הקים את הקהילה הרב-תחומית של חוקרי הדיפנס-טק, במטרה למקם את האקדמיה כשחקן מרכזי בחיזוק ההגנות הטכנולוגיות של ישראל. "תעשיית הטק-ביטחוני הישראלית מצטיינת בהתאמה מהירה של טכנולוגיות קיימות", אומר פרופ' זלבסקי. "אבל אם אנחנו רוצים להוביל בעשור הבא, עלינו להשקיע במחקר יסוד. האקדמיה היא המקום לשאול את השאלות שאף אחד לא שואל בשטח - ולדמיין פתרונות שאף אחד עוד לא חשב עליהם."

הדרך קדימה: חיזוק הקשר בין מדע לביטחון
פרופ' זלבסקי פועל להעמקת הקשרים בין חוקרי בר-אילן לתעשיית הדיפנס-טק הרחבה. חזונו כולל:

• יצירת שיתופי פעולה בין גורמי ביטחון למומחים אקדמיים
• הקמת קונסורציום מחקר המתמקד בפרויקטים בעלי השפעה גבוהה
• הבטחת מימון לתרגום תובנות תיאורטיות ליישומים מעשיים

לדבריו, "בשנים האחרונות, תחום הדיפנס-טק הוא אחד הסקטורים היחידים שבהם המעמד העולמי של ישראל לא נפגע - אלא רק התחזק. זה הזמן לנצל את המומנטום ולחזק הקשרים בין האקדמיה, התעשייה והביטחון הלאומי."