Skip to main content
21.07.2025 | כה תמוז התשפה

האם ה-AI יחליף את עורכי הלשון?

העורך האנושי שולט בעושר הלשוני ורגיש יותר מכל רובוט לדקויות ולהקשרים התרבותיים, כך הוא שומר על הקול הייחודי והמקורי של היוצר

תמונה
עריכת לשון

מאז שנכנסה הבינה המלאכותית לחיינו היא הולכת וכובשת לה עוד ועוד תפקידים מקצועיים. רבים תוהים אם מקצועות מסוימים, ובהם עריכת לשון ועריכה ספרותית עלולים להיעלם לגמרי. 

"אתמול פגשתי סטודנטית לשעבר שהתעניינה מאוד בעריכת לשון", מספרת ד"ר רקפת דילמון מהמחלקה ללשון העברית וללשונות שמיות באוניברסיטת בר-אילן. "שאלתי אותה אם היא נרשמה כבר, והיא השיבה כי היא מתלבטת", הסיבה להתלבטות שלה הייתה החשש כי AI יהפוך מקצועות כמו עריכת לשון, ועריכה ספרותית למיותרות". ד"ר דילמון, אומרת כי החשש הזה עדיין רחוק מאוד מהתממשות. "ה-AI לא יבטל את המקצוע הזה, ובטח לא בטווח הנראה לעיין. מצד אחר, הוא דווקא מסייע בביצוע העבודות הללו".

לדבריה, הספקות של הסטודנטית מובנים. "אנשים שמחברים ספרים או כותבים עבודות יכולים לחשוב שדי להעביר את הטקסט שלהם בצ'אט GPT או בדומים לו בבקשה לעריכה, והרי להם טקסט עברי ערוך ומוכן לפרסום. הם טועים טעות גדולה!"

מה הבינה המלאכותית כן יודעת לעשות?
כלי ה-AI יכולים לשמש אותנו ולעזור לנו בהיבטים מסוימים של העריכה:

  • הם טובים כמבקרים ראשוניים של טקסט
  • יודעים לסדר עניינים טכניים כמו רשימות ביבליוגרפיות (עד לרגע שמדובר בשילוב עברית ואנגלית, שם הם מסתבכים),
  • מכירים פחות או יותר את כללי הכתיב ואת כללי הפיסוק.

כדי להמחיש את מגבלות הבינה המלאכותית ביקשה ד"ר דילמון מהצ'אט לערוך קטע מספרו של עמוס עוז, סיפור על אהבה וחושך, בעברית ספרותית תקינה. התוצאה שהתקבלה גם אחרי הנחיה מדויקת, הייתה חסרה מבחינה טכנית, ופגעה באיכות הסיפור: "הצ'ט לא תיקן את הכתיב החסר אף על פי שלא נכתב על פי הכללים, במקביל הוא שינה מטפורות מיוחדות והפך אותן לביטויים שגורים. בכך לא רק שהוא לא שיפר את הטקסט, הוא אף הנמיך את הערך הציורי-הספרותי של הכתיבה המקורית".

מהם החסרונות של הבינה המלאכותית
לדברי ד"ר דילמון, מה שאין לכלֵי הבינה המלאכותית הוא רגישות לשונית או יצירתיות לשונית. משום כך הם מפיקים טקסטים שונים שנראים ונשמעים אותו הדבר – באותו מבנה משעמם ובאותו סגנון לשוני אחיד. אם ניתן להם לערוך לבד, כל תוצרי הכתיבה שלנו יהיו דומים מאוד זה לזה.

"כלי הבינה המלאכותית יעילים אולי באנגלית, אבל הם טובים פחות בעברית. השפה העברית היא שפה קטנה יחסית מבחינת היקף הטקסטים ברשת, ומשום כך אין לכלים האלה די דוגמאות ומאגרים ללמידה. התוצאה היא טקסטים שאין בהם עושר לשוני, מילים נרדפות, גיוון במילות קישור ושימוש ראוי בקישוטים לשוניים ובביטויים עבריים. ואלה הם הפריטים שמרכיבים כתיבה מעניינת ויצירתית".

הבינה המלאכותית תהיה כלי עזר, לא תחליף
גם ד"ר דילמון מסכימה כי יכולותיהם המוגבלות של כלי ה-AI בעברית הן רק עניין של זמן, וכי השיפור המתמיד של הטכנולוגיה יוביל גם לשיפור יכולות אלה. עם זאת, היא סבורה כי ככל שתשתפר בקיאותם של הכלים האלה בעברית, כך ניתן יהיה לגייס אותם יותר ויותר לעזר בעבודת העריכה. "כבר היום הצ'אט וקלוד הם יד-ימיני בעבודות קלות, והם מקצרים את זמן העבודה שלי, אבל גם בעתיד אני סמוכה ובטוחה שהם לא יבטלו אותה. עולם העריכה העברי זקוק לעורכים טובים! הבינה המלאכותית לא תוכל להחליף את העין האנושית המיומנת והרגישה".

כששואלים את ד"ר דילמון מה יהיה בעתיד, היא משיבה כי הטכנולוגיה תשתפר, אבל הצורך בעורכים מיומנים שיודעים לשלב בין היכולות הטכנולוגיות לבין החשיבה היצירתית והרגישות הלשונית – ייוותר. "העתיד שייך לעורכים שידעו לרתום את הבינה המלאכותית לטובתם, לא לאלה שיחששו ממנה".

בתוכנית הלימודים לעריכת לשון באוניברסיטת בר-אילן מקבלים את הכלים לעריכה נכונה וקשובה, שיש בה שימוש בכלי הבינה המלאכותית בעת הצורך, לא בִּמקום העורך האנושי.

עוד על לימודי עריכת לשון 

לתוכניות הלימודים בלשון עברית