14 חוקרי מדעי החברה ברשימת המצוטטים ביותר בעולם
14 חוקרים מפסיכולוגיה, תקשורת, מדעי המדינה וכלכלה, נכללו ברשימה היוקרתית של סטנפורד לשנת 2025! הישג המעיד על מצוינות אקדמית ועל השפעה רחבת היקף במחקר
הפקולטה למדעי החברה באוניברסיטת בר-אילן רשמה ב-2025 הישג בולט במיוחד: 14 מחברי הסגל שלה נכללו ב-2% של החוקרים המצוטטים ביותר בעולם, על פי הדירוג של אוניברסיטת סטנפורד.
דירוג זה, שמתפרסם מדי שנה, מציין את החוקרים שעבודותיהם צוטטו בתדירות הגבוהה ביותר על ידי עמיתיהם ברחבי העולם. ההכללה ברשימה מעידה לא רק על מצוינות אקדמית, אלא על השפעה אמיתית של מחקרים שמשמשים בסיס לעבודות אקדמיות נוספות, מעוררים דיון ותורמים לקידום הידע במגוון תחומים.
מה הם ציטוטים אקדמיים ולמה הם כל כך חשובים?
ציטוטים אקדמיים הם מדד מרכזי לבחינת ההשפעה של עבודת מחקר. ציטוטים רבים יכולים להעיד על עבודה אקדמית שתרמה לידע המקצועי בתחומה, השפיעה על צורות חשיבה או סייעה בפיתוח תובנות חדשות.
פרופ' רונית קרק מהמחלקה לפסיכולוגיה, שנכללה ברשימה היוקרתית, מסבירה את המשמעות העמוקה של ההכרה הזאת: "אחת המטרות שלנו כחוקרים היא לייצר ידע שיהיה בו שימוש, אם לצורך פיתוח ידע חדש, התערבויות טיפוליות או יישומים שונים. אנחנו נמדדים לא רק בכמות הציטוטים, אלא בעיקר ביכולת שלנו לייצר ידע שיש לו ערך חברתי, לימודי או תרבותי".
מחקריה הרבים של פרופ' קרק לאורך השנים עסקו בין ביתר בתחום ההתנהגות הארגונית, בדגש על נושאים כמו מנהיגות, מגדר ותהליכים פסיכולוגיים במקומות עבודה. לדבריה, "המחלקה לפסיכולוגיה מדורגת שנייה מכל המחלקות בארץ ברשימת שנחאי, מה שמהווה ביטוי נוסף לרמה הגבוהה של המחקר במחלקה. כשיש אווירה של סקרנות אינטלקטואלית ותמיכה מוסדית, זה נותן את הביטחון לקחת סיכונים ולבחון נושאים חדשניים שיש להם אימפקט אמיתי".
מה הופך מאמר למבוקש ולמצוטט?
אחד החוקרים הבולטים ברשימה השנה הוא פרופ' חיים נוי, ראש בית הספר לתקשורת. מחקריו בתחום השפה, התקשורת הדיגיטלית והמתודולוגיה של מחקר איכותני זכו לציטוטים רבים לאורך השנים.
לדבריו, הסיבה לכך פשוטה אך עמוקה: "הרבה מהמאמרים המצוטטים שלי נוגעים בדברים שנמצאים מול העיניים של כולנו, אבל אף אחד לא שאל עליהם. אני אומר לסטודנטים שלי: תמיד חפשו את הפיל בחדר. תזהו מה כולם רואים כל הזמן אבל אף אחד לא חוקר".
אחד המאמרים המצוטטים ביותר שלו נולד במקרה, כשבחן את האופן שבו ראיין אנשים לעבודת הדוקטורט שלו. הוא שאל את עצמו מה אנחנו מפספסים כשאנחנו מנהלים מחקרים מורכבים והבחין שבתהליך הזה, המידע שאנחנו מקבלים מצטבר, משתנה ומתפתח, לעיתים בצורה שלא ציפינו לה. את זה הוא מתאר בצורה מאוד ציורית כ"בוץ שנדבק לגלגלים": ידע שלא התכוונת לאסוף, אבל יכולה להיות לו משמעות שקל לפספס. המאמר שלו בנושא הפך לכלי יסוד במחקר איכותני וזכה למאות ציטוטים ברחבי העולם.
פרופ' נוי מסביר שהגישה שלו נשענת על התבוננות דווקא במה שנראה "ברור מדי", ומהיכולת לזהות פערים בספרות שאחרים אולי החמיצו. בעיניו, הציטוטים של עבודתו הם תוצאה טבעית של מחקר שמזהה תופעות שרבים חווים אך לא תמיד יודעים איך להסביר.
מדוע יש מאמרים מצוטטים רבים דווקא במדעי החברה?
- מגוון רחב של נושאים - ההישג של החוקרים מהפקולטה למדעי החברה משקף במידה רבה את המגוון הרחב של תחומים וגישות בפקולטה. מפסיכולוגיה ארגונית ועד מחקרי תקשורת דיגיטלית, ממדיניות ציבורית ועד כלכלה התנהגותית – החוקרים מייצגים קשת רחבה של עשייה אקדמית משמעותית.
- מחקרים בעלי משמעות חברתית - פרופ' קרק מדגישה בהקשר הזה כי ההצלחה נעוצה גם בבחירת נושאים בעלי משמעות. "במקום לבחון עוד שאלות קטנות בתוך נושא מורכב שכבר נחקר המון, כדאי להיכנס לשאלות שלא נחקרו מספיק ויש בהן פוטנציאל להשפעה רחבה יותר".
ההכרה הבינלאומית בחוקרי בר-אילן היא לא רק הישג אקדמי, אלא גם עדות לתרומה המשמעותית של המחקר הישראלי לשיח העולמי במדעי החברה – תרומה שממשיכה לעצב ולהשפיע על דרכי החשיבה והמחקר ברחבי העולם.