מילים, קשרים ואתגרים: איך הפכנו לחוקרים וחוקרות

פרופ' אילון יוגב: המחקר שמפתח מערכות הצפנה בטוחות

פרופ' אילון יוגב מהמחלקה למדעי המחשב בבר-אילן, מעיד על עצמו שתמיד רצה לעסוק במדעי המחשב, עוד לפני שהבין שככה קוראים לזה. "תמיד אהבתי חידות ומשחקי חשיבה, ותכנתתי מגיל צעיר" הוא מספר. "אבל כשהייתי בתיכון נרשמתי ללימודי תואר ראשון, ושם נחשפתי לקסם האמיתי – פתאום למדתי קורסים מתמטיים ברמה גבוהה, והרגשתי שזה באמת מצליח לאתגר אותי. אין משהו שאני אוהב יותר מאתגר טוב, והאוניברסיטה סיפקה לי את זה, ובשפע".

הוא המשיך לתואר שני ודוקטורט במכון ויצמן, ומשם לפוסט-דוקטורט בטכניון ובאוניברסיטת ברקלי. בין לבין עבד המספר חברות בתעשייה, כמתכנת, "ולמען האמת זה היה מהנה ומאתגר מאוד, אבל תמיד אחרי כשנה באותו מקום הרגשתי שמיציתי. הרגשתי שהאתגר נגמר, ושרציתי להתמקד בדברים שלא בהכרח תאמו את האינטרס העסקי המיידי של החברה. בסופו של דבר חיפשתי מקום שייתן לי את החופש לחקור נושאים פשוט כי הם מעניינים אותי, ואת החופש הזה אפשר למצוא בעיקר באקדמיה".

לתחום ההתמחות שלו, קריפטוגרפיה, נחשף מאוחר יחסית, במהלך לימודי התואר השני. "מה שאני אוהב במיוחד בקריפטוגרפיה זה שהתחום מחייב אותך לחשוב מחוץ לקופסה, ולפעמים ממש לחשוב הפוך מההיגיון הרגיל, כמו בפתרון של חידה קשה. למשל, באלגוריתמים יש בעיות שלא נמצא להן פתרון יעיל, למרות שנים של מחקר. עבור אנשי הקריפטוגרפיה, אלו דווקא חדשות משמחות! הרי כשאנחנו מצפינים הודעה - אנחנו רוצים שיהיה קשה למישהו חיצוני לפענח אותה. כלומר, הקריפטוגרפיה לוקחת את הבעיות הקשות של עולם האלגוריתמים והופכת אותן למערכות הצפנה בטוחות".

היום הוא נשוי, אב לשתי בנות (בת 10 ובת 5), ומרגיש שהוא נמצא במקום הנכון. "אם הייתי זוכה בלוטו, הייתי ממשיך לעשות בדיוק את מה שאני עושה היום – וזה המדד לכך שאני בר מזל. כל יום בעבודה אני מאתגר את עצמי ופורץ גבולות חדשים. אני מעמיק בתחומים הכי מרתקים שיש, ואם מתחשק לי, אני יכול מחר בבוקר להתחיל לחקור משהו חדש לחלוטין. הבונוס הוא שאני זוכה לטייל בעולם ולפגוש את מיטב המוחות שיש לאנושות להציע".

ד"ר שחר סומין: המחקר שמאתר מתקפת סייבר עוד לפני שהיא מתרחשת

אל תחום ההתמחות שלה היום, Network Theory, נחשפה ד"ר שחר סומין כשעבדה בחברת סטארט-אפ. "אחרי שסיימתי תואר ראשון ושני במתמטיקה ומדעי המחשב, הלכתי לעבוד כראש צוות אלגוריתמיקה ולמידת מכונה בחברה שהייתה ספין-אוף של מחקר מ-MIT. שם, הבנתי לראשונה כמה קשרים בין אנשים הם חשובים, ויכולים להעיד לא רק על תחומי העניין שלנו, דעות פוליטיות או הרגלי צריכה", היא מספרת. "לפעמים, עם מי אתה מדבר חשוב הרבה יותר מאשר מה אתה בוחר לומר, ועצם הקשרים יכולים להעיד על פעילות סייבר, או על פעולות לא אותנטיות שאנשים אולי היו רוצים להסתיר".

הרצון להעמיק בתחום גרם לה לעזוב את עבודתה ולהירשם ללימודי דוקטורט באוניברסיטת תל אביב. המחקר שלה עסק בדינמיקה של רשתות, הבנה ומידול של הקשרים המתפתחים בין אנשים לאורך זמן, וההשפעה של הקשרים הללו גם ברמת היוזר הבודד, וגם ברמת הרשת כולה. משם, המשיכה לפוסט-דוקטורט ב-MIT. "בדיקת הקשרים ברשת היא דבר אחד – ובעולם האמיתי היא דבר אחר לגמרי. לא כל הקשרים בעולם האמיתי נגישים לנו כחוקרים, כי אנשים משתמשים באמצעי תקשורת שונים, כי אין לנו נגישות לכל הדאטה, ובגלל שלפעמים אנשים בכוונה לא מתקשרים זה עם זה, על מנת להסוות את הקשר ביניהם. אותי עניין לבדוק איך אפשר לאתר את הקשרים האלו, למרות שלא רואים אותם בדאטה עצמו. זה מה שחקרתי בפוסט-הדוקטורט שלי, וזה גם תחום המחקר המרכזי שלי היום".

היא נשואה, אם לשלושה, מתגוררת ברחובות וחוקרת בפקולטה להנדסה של בר-אילן. על אף שבתור ילדה התעניינה מאוד במתמטיקה ובפיזיקה – היא לא תיארה לעצמה שלכאן תגיע. "תמיד ידעתי שאני רוצה לעבוד בתחום המקצועות הריאליים, אבל סירבתי בתוקף ללכת לחוגי תכנות, למרות שההורים שלי הציעו. הגעתי ללימודי מדעי המחשב רק אחרי שחברים מהצבא שכנעו אותי שזה בעצם לפתור חידות מתמטיות", היא נזכרת. "אני אוהבת מאוד את מה שאני עושה, ובמיוחד את זה שכל פרויקט מחקר שלי הוא כמו סטארט אפ בפני עצמו. בעיני, זה אחד היתרונות של האקדמיה על פני ההייטק: יש לי הרבה פרויקטים שרצים במקביל, כל אחד מהם מרתק, ויכול פוטנציאלית להיות התחלה של סטארט-אפ. זה מה שהופך את העבודה שלי לכל כך מלהיבה".

ד"ר טלי גזית: המחקר שבוחן איך מעצבת הבינה המלאכותית את החוויה האנושית

ד"ר טלי גזית עבדה שנים כמטפלת בעזרת הביבליותרפיה, שם הבינה לראשונה את כוחן של המילים. "כשנכנסו הרשתות החברתיות לחיינו, הבנתי שנפתח מקום פומבי ענק שבו אנשים מנסחים את עולמם הפנימי, ואני רוצה להיות שם", היא מספרת. "מה שמשך אותי היה הפער בין העוצמה של טכנולוגיות דיגיטליות לבין המורכבות הפסיכולוגית והחברתית של המשתמשים בהן. לאט לאט עזבתי את הטיפול לטובת המחקר. ראיתי עד כמה השיח הציבורי נוטה לפשטנות, והרגשתי צורך לנסח מסגרת תאורטית מדויקת יותר להבנת התופעות שחוויתי בשטח".

גם היא לא חלמה על רקע אקדמי. בילדותה רצתה להיות סופרת, וכנערה אף שימשה ככתבת צעירה בעיתון נוער, "אבל למרות שהייתי תלמידה טובה - לא אהבתי את הלימודים בתיכון ולא ראיתי את עצמי ממשיכה בכלל לאקדמיה, אפילו לא לתואר ראשון", היא מודה. "עם זאת, הסקרנות והיצירתיות הייתה שם מגיל צעיר, וגם המשיכה לשאלות מורכבות שאין להן תשובה אחת ברורה. הרעיון של קריירה אקדמית התגבש בהדרגה, כשגיליתי שאני נהנית לא רק ללמוד לעוד תואר ועוד תואר אלא גם לנסח שאלות, לבקר מושגים, לעצב מחקרים וגם - ללמד! ברגע שהבנתי שהמשמעות של להיות חוקרת באוניברסיטה היא לעשות גם וגם וגם ובסוף הדרך לפעמים אפילו להשפיע על השיח הציבורי, זה הרגיש כמו מקום טבעי עבורי".

היא בת-זוג לתומר, ואם לאלון ולאמיר (פלוס כלב וחתולה). בעבודתה היא חוקרת במחלקה למדעי המידע ויישומי הבינה המלאכותית, ומתמחה בתחומי הרווחה הדיגיטלית וההיבטים הפסיכו-חברתיים של טכנולוגיות תקשורת. היא מתמקדת בשאלות של FoMO ו-JoMO, השוואה חברתית, קהילות אונליין, מנהיגות דיגיטלית והאופן שבו בינה מלאכותית וטכנולוגיות חכמות מעצבות חוויה אנושית, זהות ומערכות יחסים. "אני אוהבת את הרגע שבו רעיון עמום מתבהר לכדי טיעון קוהרנטי, כשמאמר מתחיל להתגבש לי מתחת לידיים וקצת כמו תינוק חדש אני מתאהבת במה שהוא מביא לעולם. אני אוהבת את השילוב בין מחקר תיאורטי, עבודה אמפירית והוראה, ואת האפשרות להיות בשיחה מתמדת עם שדה שמשתנה במהירות ולחוות את המפגש שבין האקדמיה לחיי היומיום", היא אומרת. "כשהגעתי לבר-אילן פרופ' מרים פאוסט ז"ל, שהייתה אז הרקטורית ודמות מעוררת השראה, אמרה לי שבחרתי במקצוע הכי שווה בעולם, שבו אני עושה את הדברים שהכי מעניינים אותי ועוד מרוויחה על זה כסף. היא כל-כך צדקה! ומאז אני מוקירה כל יום את מה שאני עושה ודואגת שתמיד תמיד יהיה לי מעניין ומשמעותי".