אמנות להצלת שוניות האלמוגים בעולם

שוניות האלמוגים ברחבי העולם נעלמות בקצב מדאיג. ככל שהאוקיינוסים מתחממים והפעילות האנושית ממשיכה לפגוע במערכות האקולוגיות הימיות, אירועי הלבנת אלמוגים הופכים תכופים יותר, ומותירים את השוניות במאבק הישרדות. עבור מאות מיליוני אנשים ברחבי העולם, אובדן שוניות האלמוגים מאיים על הביטחון התזונתי, ההגנה על החופים, המגוון הביולוגי ומקורות הפרנסה המקומיים.

מדענים מקדישים עשרות שנים לחקר המשבר, אולם כעת, צוות בינלאומי טוען כי פתרון הבעיה ידרוש הרבה יותר מאשר מדע בלבד.

לאמץ פרספקטיבה חדשה 

במאמר חדש שפורסם בכתב העת היוקרתי Science Advances, חוקרים מאוניברסיטת בר-אילן ושותפים מרחבי העולם קוראים לאמץ גישה חדשה לשימור אלמוגים – גישה המשלבת מדע, אמנות, עיצוב, חינוך ומעורבות ציבורית, במטרה לעורר פעולה עולמית.

המאמר נכתב על ידי פרופ' אורן לוי מהפקולטה למדעי החיים ע"ש מינה ואבררד גודמן באוניברסיטת בר-אילן, יחד עם מוניקה מדינה, אור בן-צבי, וחברי קונסורציום "אמנות-מדע האלמוגים" (Coral Art-Science Consortium).

כותבי המאמר טוענים כי בעוד שהמחקר המדעי מסביר את המתרחש בשוניות האלמוגים, לאמנות יש יכולת ייחודית לעורר חיבור ודאגה אמיתית בקרב הציבור.

צילום: Courtney Mattison 

משבר בלתי נראה הופך לסיפור אישי 

עבור אנשים רבים, שוניות האלמוגים קיימות רק בסרטים תיעודיים או בתמונות מחופשות. דעיכתן נתפסת לרוב כבעיה רחוקה, חרף השלכותיה הגלובליות.

האמנות יכולה לגשר על הפער הזה. בין אם באמצעות פיסול, צילום, אופנה, מוזיקה, אדריכלות, קולנוע, מדיה דיגיטלית או תערוכות חווייתיות – יצירות אמנות יכולות לתרגם ממצאים מדעיים מורכבים לחוויות רגשיות, בלתי נשכחות ונגישות לכל.

החוקרים מציינים פרויקטים דוגמת הסרט Chasing Coral, יוזמת "אמנות למען פעולת אקלים" של אונסק"ו ומיצגי אקלים במרחב הציבורי, שהצליחו להכניס סוגיות סביבתיות אל תוך השיח היומיומי. על ידי הפיכת השוניות לנראות ונוכחות גם מחוץ למימי האוקיינוס, הם מסבירים, האמנות יכולה להניע אנשים לתמוך במאמצי השימור ולהשפיע על המדיניות הציבורית.

צילום: Juli Berwald

שיתוף פעולה גלובלי בין מדענים לאמנים 

בלב היוזמה עומד קונסורציום "אמנות-מדע האלמוגים", ארגון בינלאומי חדש ללא מטרות רווח, המפגיש בין מדענים, אמנים, מעצבים, אנשי חינוך ומובילי מאמצי שימור מכל רחבי העולם.

הקונסורציום שם לו למטרה לפתח שיתופי פעולה יצירתיים שיעלו את המודעות לשימור שוניות האלמוגים באמצעות תערוכות, סרטים, צילום, פיסול, טקסטיל, אירועים ציבוריים, תוכניות חינוכיות וחוויות דיגיטליות. מטרתו הרחבה יותר היא להפוך פרויקטים נקודתיים של שימור לתנועה עולמית מתואמת, המחברת בין הידע המדעי למעורבות הציבור.

מדוע הקהילות המקומיות חייבות להיות חלק מהפתרון 

כותבי המאמר מדגישים כי לא ניתן להגן על שוניות האלמוגים ללא מעורבותן של הקהילות התלויות בהן למחייתן. קהילות ילידיות וקהילות חוף מחזיקות בידע אקולוגי העובר מדור לדור ומקיימות קשרים תרבותיים עמוקים לשוניות. במקום להתייחס אליהן כאל קהל יעד בלבד, יוזמות שימור צריכות לשלב קהילות אלו כשותפות ויוצרות החל מהשלב הראשון. גישה שיתופית זו, טוענים החוקרים, מובילה למאמצי שימור שוויוניים, יעילים וארוכי טווח יותר.

צילום: Evelin Kolijn

מדע ואמנות משיגים יותר יחד 

המחקר המדעי מספק את הראיות הנדרשות כדי להבין ולהגן על שוניות האלמוגים. האמנות, לעומתו, מסייעת להפוך את הידע הזה לסיפורים שאנשים יזכרו, ישתפו ויפעלו לאורם.

החוקרים מאמינים כי יחד ניתן ליצור תנועה רבת-עוצמה המסוגלת לשנות לא רק את המודעות הציבורית, אלא גם את מקבלי ההחלטות ואת מאמצי השימור הגלובליים.

"שוניות הן יותר ממערכות אקולוגיות", כותבים החוקרים. "הן יצירות אמנות חיות שעוצבו במשך מיליוני שנים". הגנה עליהן, הם מסכמים, תדרוש שימוש בכל כלי העומד לרשותנו – לרבות תגליות מדעיות, ביטוי יצירתי, והדמיון הקולקטיבי של אנשים בכל רחבי העולם.