Skip to main content
06.04.2021 | כד ניסן התשפא

זרקור על יום הכזבים

ב-1 באפריל, הידוע כיום הכזבים, ד"ר רקפת דילמון מהמחלקה ללשון העברית וללשונות שמיות כותבת את כל האמת על שפת השקר

תמונה
אחד באפריל

השקר הלשוני הוא מסר המוצג בכוונה באופן מטעה - בדרך של תמרון האמת או הצגת מידע שאינו אמיתי - כדי להטעות את המאזין ולגרום לו להאמין בדבר אחר ממה שהיה מאמין אלמלא שמע את השקר.

כחוקרת בדקתי מה מבחין בין שפתו של דובר עברית כשהוא משקר, לבין שפתו כשהוא דובר אמת. המטרה הייתה למצוא כמה שיותר תחומים המשתנים בשפה שלנו במעבר מאמת לשקר, להגדיר אותם, לרכז אותם יחד, ובסופו של דבר ליצור מעין "מכונת אמת לשונית" שתאתר אם הדובר שיקר או לא.

יצרתי רשימה של מדדים מכל תחומי הלשון (דקדוק, תחביר, סמנטיקה ועוד), ולאחר מכן גרמתי לאנשים לשקר. הקלטתי 200 סיפורי אמת ושקר של 50 דוברי עברית מלידה, תמללתי אותם, והשוויתי ביניהם מבחינה לשונית. לדוגמה, ספרתי את כל הפעלים בזמן עבר בסיפורי השקר, והשוויתי את המספר שיצא לזה שקיבלתי בסיפורי האמת. בעזרת ניתוח בכלים סטטיסטיים קיבלתי רשימה של 17 מדדים שמעידים באופן מובהק על הבדלים בין אמת לשקר. תוצאות לדוגמה:

כשאדם משקר, אחוז הפעלים שהוא משתמש בהם בגוף ראשון (עשיתי, ראיתי) יורד מאוד, ולעומתו עולה אחוז הפעלים שהוא משתמש בהם בגוף שלישי (עשה, ראה). הסיבה: המשקר מנסה להרחיק את עצמו מהסיפור, ובכך גם מתנער מאחריות על מעשיו.

כמות המילים השליליות (לא, אין, אסור, רע, מגעיל, הרג) עולה מאוד בסיפורי השקר בהשוואה לסיפורי האמת. הסיבה: יחס שלילי של הדובר כלפי מעשה השקר. הוא יודע שזה אסור ומסגיר את הרגשתו בלשון.

בסיפורי שקר חסר סדר. הסיפורים ברובם מבולבלים וחסרי ארגון. הסיבה: האטה בחשיבה. השכל פועל לאט יותר כשצריך להמציא פרטים, להיות עקביים וגם לא להראות כל סימן לפחד. אדם רגיל מתקשה לשלוט בכל אלה בו-זמנית, וכך יוצר סיפור מבולבל.

בהמשך בדקתי את לשונם של עבריינים במצב חקירה כדי לוודא שהמדדים שמצאתי עובדים גם במציאות. תאמינו לי: הם עובדים.