בר-דעת, הפודקאסט של אוניברסיטת בר-אילן

כמה מהקונפליקטים הגדולים של החברה הישראלית הם חרדים וצבא, השד העדתי, מעמד האישה וההבדל התרבותי בין תיירים ובין ישראלים בהנצחת אירועים. פרופ' חיים נוי, מבית הספר לתקשורת, חקר את ספר המבקרים במוזיאון גבעת התחמושת והגיע למסקנות על החברה הישראלית.

שירות הנשים בצה"ל הוא אחד הנושאים השנויים ביותר במחלוקת בחברה הישראלית. השמרנים מבקשים לדחוק את הנשים בצה"ל לתפקידים השוליים ביותר ואילו הליברליים מבקשים לשבור למענן את תקרת הזכוכית הצה"לית. פרופ' אורנה ששוון לוי מהמחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה בוחנת את מצב הנשים בצה"ל היום, ואת השפעתו של השירות הצבאי לאורך השנים.
<a href="⁠⁠⁠⁠⁠https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat⁠⁠" target="_blank" rel="ugc noopener noreferrer">עקבו אחרינו גם בוואטצאפ</a>

מדוע אירועים מסוימים נחקקים בזיכרון הקולקטיבי ואילו אחרים נעלמים בתהום הנשייה? ד״ר אהרון רוני קמפינסקי מהמערך לתוכניות ייעודיות מדבר על מעורבותן של המדינה, מערכת החינוך, הדת, התקשורת והאקדמיה בבניית הזיכרון הקולקטיבי שלנו.
<a href="⁠⁠⁠https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat" rel="ugc noopener noreferrer" target="_blank">⁠עקבו אחרינו גם בוואטצאפ ⁠</a>

דתיים וחילונים, שומרי מצוות ובלייני שבת, כולם חיים יחד תחת אותה ממשלה, עם חיכוכים תכופים ואידאולוגיות שונות. האם למרות הכול, הציונות יכולה לחיות בשלום עם התפיסה הדתית? ד"ר טובה גנזל מחוג הרב תחומי למדעי היהדות חושבת שכן ומציעה דרך.

מגוש אמונים ועד תג מחיר - הציונות הדתית וחוק המדינה, הרצאתו של ד"ר יצחק הרשקוביץ מהמחלקה למחשבת ישראל, שניתנה במרתון הרצאות בסגנון TED, בנושא יהדות באוניברסיטת בר-אילן.
<a href="⁠⁠⁠⁠⁠https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat⁠⁠" target="_blank" rel="ugc noopener noreferrer">עקבו אחרינו גם בוואטצאפ </a>

עם התפתחותה של התנועה הציונית במשך השנים, חלו שינויים בעמדתה לגבי השאלה: האם לתמוך במדיניות עליה המונית או להעדיף עלייה סלקטיבית. ד"ר אבי פיקאר מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה, מדבר על הצמתים בהיסטוריה הישראלית שבהם הפכה השאלה העקרונית לדילמה הרת גורל ולצורך להכריע בין טובת הארץ לבין טובת העם.

בשנים האחרונות השתנה הרכב האוכלוסייה בלוד בעקבות הצטרפותם של גרעיני ההתיישבות הדתיים. כיצד מגיבים תושבי העיר הערבים לאוכלוסיה החדשה? ד"ר יעל שמריהו ישורון מהפקולטה למשפטים בוחנת את ההתפרצות האלימה שארעה במאי 2021 על רקע המתחים בין חברי הגרעינים לתושביה הערביים של העיר לאורך השנים.
<a href="⁠⁠⁠⁠https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat⁠" target="_blank" rel="ugc noopener noreferrer">עקבו אחרינו גם בוואטצאפ </a>

דוד בן גוריון התבטא רבות בסוגיית הילודה והצהיר כי מה שחסר ליהודים הוא דווקא "אנשים ולא שטח". עם זאת הוא פעל רק מעט לעידוד הילודה. פרופ' לילך רוזנברג פרידמן מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה מתארת את תפיסת בן גוריון את האישה, ויחסו לערביי ישראל ולחרדים.
<a href="⁠⁠⁠⁠⁠https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat⁠⁠" target="_blank" rel="ugc noopener noreferrer">עקבו אחרינו גם בוואטצאפ </a>

בשנת 1903 ארע ניסיון ההתנקשות במקס נורדאו, על רקע תוכנית אוגנדה. ד"ר יצחק קונפורטי מהמחלקה לתולדות ישראל ויהדות זמננו עוסק בשאלת אוגנדה, שעלתה בעקבות קונגרס הבוכים ועוררה סוגיה עמוקה המלווה את העם היהודי מאז ועד היום - מה חשוב יותר, העם או הארץ?

האם מאחורי המחקר הארכאולוגי יש מניעים אידיאולוגיים? פרופ' אהרן מאיר מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה מדבר על הצירוף 'אידאולוגיה וארכאולוגיה' ועל ההשפעה ההדדית של שני התחומים זה על זה.

מה הקמעות מספרים לנו על רוח התקופה? וכיצד הם משקפים את הישראליות? ד"ר אפרת פרידנזון הריסון מהמחלקה לאומנות יהודית, מסבירה מהו קמע, ומה מספר לנו האופן שבו מעצבים ומעצבות בוחרים לעצב קמעות - על רוח התקופה.

למרות החשיבות הגדולה שמייחס המקרא לשנת השמיטה, המנהגים הכרוכים בה הם רק חלק קטן מארגז המצוות המודרני. למעשה, מלבד שמיטת הקרקעות היא איבדה מחשיבותה. אהרן אריאל לביא מהמכון הגבוה לתורה מזכיר את העקרונות עליהם מבוססת השמיטה, ושואל האם יש מקום לשמיטת חובות גם במערכת הכלכלית המודרנית? מראיין: אורי טולידאנו