Skip to main content
04.10.2020 | טז תשרי התשפא

היום שבו הוטלה פצצת האטום

ב-6 וב-9 באוגוסט 1945, הטיל צבא ארצות הברית את פצצות האטום על הערים היפניות הירושימה ונגסקי. פעולה הרסנית זו הביאה לסיום המערכה האסייתית של מלחמת העולם השניה

תמונה
75 שנה להטלת פצצת האטום

בחודש אוגוסט לאחר מלחמה ממושכת, הטילה ארצות הברית שתי פצצות אטום על הערים היפניות הירושימה ונגסאקי, בהפרש של שלושה ימים בין פצצה אחת לשנייה. מיד לאחר מכן הודיע הקיסר הירוהיטו על כניעתה של יפן. ד"ר רוני שריג מהתוכנית ללימודי מזרח אסיה באוניברסיטת בר-אילן כותבת על הטראומה ועל מה שסופר לילדים ביפן על האירוע.

זיכרון המלחמה מאותה תקופה עוצב ביפן בעיקר מתוך תחושת הקורבנוּת של העם היפני שנבעה מייחודה ומעוצמתה של הקטסטרופה, וכן מתוך תחושת שליחות אוניברסלית להיאבק נגד נשק אטומי ולמען השלום.

סיפור המלחמה שסופר לילדים ביפן היה חלק מהדרך שבה הזיכרון הזה עוצב, ורובו התמקד בהירושימה. הסיפור סופר גם לילדים בגיל הרך, וספרי תמונות החלו לראות אור באופן נרחב החל משנות התשעים של המאה העשרים.

סיפורה של הירושימה מתואר בספרי תמונות רבים כמעין אסון טבע שנחת משמים ביום קייצי בהיר, מנותק מהקשר היסטורי. הסיפור פותח בתיאורה של העיר השלווה, שבה זורמים מימיהם של שבעה נהרות בהרמוניה עם הטבע, אנשים יוצאים לעמל יומם המסורתי, ומתוך שמי הקיץ הכחולים והנקיים מענן מבליח מטוס קטן. המטוס הזה מבשר את הזוועות שיתחוללו מיד.

ילד או ילדה, בדרך כלל גיבורי הסיפור, יוצאים מביתם ונפגעים מההבזק של פצצת האטום. האיורים בספרים רבים מתארים בצבעים עזים ובפרטים רבים את הזוועות: להבות אש עצומות, אנשים שקופצים לנהר וטובעים, אימהות מתות לצד תינוקות פגועים, ניצולים שנראים כצל. בסיום הסיפור, מובעות תקווה ותפילה לשלום בעולם כולו: שלא יהיו עוד הירושימות, שילדים לא ייפגעו במלחמות, שאנשים לא ייהפכו לצל. באיורים מופיעה יונת שלום החגה מעל.

לצד הסיפור הזה קיים צל נוסף בזיכרון היפני, צלה של נגסאקי. בעוד הירושימה הפכה לסמל ביפן ובעולם כולו, נגסאקי נותרה פחות נזכרת ומסופרת, גם בספרי התמונות לילדים. למה? הסיבות מורכבות, אך אחת מהן היא שסיפורה של נגסאקי דרש התמודדות של היפנים עם עברם, משום שהייתה בה קהילה נוצרית גדולה ומשמעותית, שחוותה אפליה בחסות החוק ונרדפה חברתית לפני המלחמה ובמהלכה. אחד מסמלי אסון נגסאקי הוא הקתדרלה ההרוסה, שהפכה לסמל לפגיעה בעיר כולה ובקהילה הנוצרית בה.

בסיפורי הילדים על הפצצות יפן נעטפה בשתיקה ובשכחה לגבי אחריותה למלחמה, לאכזריותה כלפי העמים שכבשה, וגם לקורבנות בתוכה, שלא התאימו למסר יונת השלום האוניברסלי שאותו ביקשה לזכור.

מעוניינים לקרוא על זרקורים נוספים לאורך השנה? היכנסו