Skip to main content
04.07.2022 | ה תמוז התשפב

האנטיביוטיקה הובילה להתנהגות תוקפנית

זבובי פירות שנחשפו לאנטיביוטיקה היו תוקפניים יותר, וזבובים שנחשפו לחיידקים – נרגעו

תמונה
koren

מחקר בתחום המיקרוביום (אוכלוסיית חיידקי המעי) מצביע על קשר בין טיפול באנטיביוטיקה ובין התנהגות. המחקר הראה שמניפולציה שבוצעה על המיקרוביום של זבובי פירות באמצעות חשיפה לאנטיביוטיקה הובילה להתנהגות תוקפנית יותר, וכן לעלייה ברמת הפרומונים והקולטנים הקשורים להתנהגות תוקפנית.

תוקפנות היא התנהגות הקיימת אצל רוב בעלי החיים והיא נשלטת הן על ידי גורמים פנימיים כמו הורמונים והן על ידי גורמים חיצוניים כמו גירויים סביבתיים ואינטראקציות חברתיות. עד כה חלקה של השפעת המיקרוביום על תוקפנות בהקשר של תקשורת מעי-מוח והתנהגות חברתית לא הובהר במלואו. גם הקשר שבין אנטיביוטיקה להתנהגות תוקפנית בזבובי פירות טרם נחקר. מחקר שבוצע על ידי פרופ' עמרי קורן והסטודנטיות מיכל גרינברג ורחל לוין מהפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בר-אילן בחן כיצד שינויים במיקרוביום של זבובי פירות משפיעים על התנהגות תוקפנית ועל המנגנונים הביולוגיים שבבסיסה.

החוקרים שיערו ששינויים במיקרוביום ישפיעו על רמת התוקפנות של הזבובים דרך שינויים בביטויים של פרומונים, שהם כימיקלים המופרשים על ידי בעלי חיים ומשפיעים על ההתנהגות של בני מינם הנחשפים אליהם. כדי לבחון את ההשערה, נבדקו ארבע קבוצות של זבובי פירות: קבוצת ביקורת שלא קיבלה טיפול; קבוצה שקיבלה אנטיביוטיקה; ושתי קבוצות של זבובים שבקעו לאחר טיפול אנטיביוטי ואז נחשפו לחיידקים – כל קבוצה לזן אחד מסוג לקטובצילוס. מידת התוקפנות של הזבובים נמדדה על ידי מספר האינטראקציות התוקפניות ביניהם באמצעות צילום וידאו וספירה של מיצגי אגרסיביות (כפי שהם מתוארים בספרות על זבובי הפירות).

נמצא שזבובים זכרים שקיבלו אנטיביוטיקה, ולכן כמות חיידקי המעיים שלהם הייתה נמוכה, הציגו התנהגות תוקפנית יותר באופן מובהק (150% יותר) בהשוואה לזבובים שלא קיבלו טיפול. אצל הזבובים המטופלים באנטיביוטיקה נמצאו גם רמות גבוהות יותר של פרומונים הקשורים לתוקפנות וכן השפעה על הביטוי הגנטי של הקולטנים והמוליכים העצביים המתאימים לפרומונים אלה. מנגד, זבובים שנחשפו לכל אחד משני זני חיידקי לקטובצילוס הציגו ירידה ברמת התוקפנות.

החוקרים הסיקו שלמיקרוביום יש תפקיד בוויסות התוקפנות אצל זבובי הפירות הזכרים, שמתקיים דרך השפעה על רמת הפרומונים ורמת הקולטנים העצביים המעורבים בהתנהגות תוקפנית. ממצא זה מלמד על התקשורת בין המעי ובין המוח ועשוי לתרום להבנת מנגנונים הקשורים לתוקפנות וגם להתנהגויות אחרות. באמצעות מחקרים נוספים, שבהם ייבחנו זבובים שבגופם חיידקים מסוגים שונים, סוג אחד בכל פעם, ניתן יהיה ללמוד איזה תפקיד ממלא כל מין של חיידק בהתנהגות. החוקרים יבחנו אף השפעה נוספת על המטבוליזם של הזבוב לאחר ביצוע מניפולציה על המיקרוביום: האם גם כאן יימצא קשר בין השינוי במטבוליזם ובין שינוי בהתנהגות בעקבות שינוי במיקרוביום.

מאת שחר שלוח