Skip to main content
10.08.2022 | יג אב התשפב

להתגבר על לקויות שפה בעזרת סיפורים

מחקר חדש מגלה כיצד ניתן לשפר את יכולותיהם המילוליות והסיפוריות של ילדים דו לשוניים, בעלי לקות שפה

תמונה
כרמית אלטמן

הכירו ד"ר כרמית אלטמן מהפקולטה לחינוך באוניברסיטת בר-אילן, השותפה גם בהקמת "מרכז האימפקט של רב-לשוניות ורב-תרבותיות", ובפעילות ארגון המחקר והמידע הבינלאומי Bilingualism Matters בישראל. ממחקר שערכה בשיתוף המרכז הרב תחומי לחקר המוח בבר-אילן עולה כי ניתן לשפר לקות לשונית של ילדים, באמצעות סיפור סיפורים. 

ד"ר אלטמן מתעדת וחוקרת לקויות שפה בקרב ילדים דו לשוניים, זה 20 שנה ויותר. במחקר שערכה בשיתוף עם פרופ' (אמריטוס) ג'ואל וולטרס, מהמחלקה לבלשנות וספרות אנגלית, שילבו החוקרים ידע וכלים פסיכו-בלשניים וסוציו-בלשניים, בניסיון לסייע לילדים דו לשוניים (עם ובלי לקויות שפה), באמצעות התערבות סיפורית בשתי השפות שהם דוברים: "מחקרים שהראו כי היכולת של ילדות וילדים לספר סיפור, היא הגורם המנבא הטוב ביותר להצלחה אקדמית", מסבירה ד"ר אלטמן.

שבעה עד עשרה אחוזים מכלל האוכלוסייה סובלים מלקות שפה התפתחותית (Developmental Language Disorder DLD), שהיא גורם מרכזי ללקויות למידה. האבחון של לקות זו קשה במיוחד בקרב ילדים דו-לשוניים, כי במשך שנים, האבחון והטיפול בלקות שפה התפתחותית בקרב ילדים דו לשוניים לקה בחסר. התפישה הרווחת (והשגויה) הייתה, שההתפתחות הלשונית של ילדים אלו איטית משל ילדים חד לשוניים. אחד הגורמים למיתוס זה, הוא הנטייה להעריך את שליטתו של הילד – למשל, את אוצר המילים שלו – באחת השפות בלבד, כשבעצם כלל אוצר המילים שלו בשתי השפות, תואם גיל ואף רחב יותר.

"היו בעבר אנשי מקצוע שעל מנת לטפל בלקות שפה התפתחותית המליצו לחזק בעיקר את העברית של ילדים בעלי לקות שפה זו, ולטפל בשפת האם שלהם במידה מועטה בלבד", מספרת ד"ר אלטמן, "אנחנו סבורים אחרת, משום שידוע כי שפת האם מגלמת זהות ורגש החיוניים להתפתחות הילדים, וכיוון שלקות השפה של ילדים דו לשוניים מתבטאת בשתי השפות, ראוי לטפל בה בשתי השפות".

במחקר שבוצע בסיוע הקרן הלאומית למדע, השתתפו עד כה כ-90 ילדים דו לשוניים, ששפת הסביבה שלהם היא עברית ושפת האם שלהם רוסית או אנגלית. בהמשך יתווספו ילדים דוברי צרפתית, ערבית, אמהרית ויידיש. הילדים נפגשו עם אנשי צוות המחקר, שסיפרו להם סיפורים הן בעברית והן בשפות האם שלהם; הסיפורים כללו מילים ומבנים תחביריים מורכבים נבחרים. בשלב הבא, הילדים עצמם שחזרו את הסיפור כיחידים ובקבוצות. ההתערבות כללה שימוש במחוות ידיים מוסכמות ובאייקונים מצוירים שנקשרו לאלמנטים מאקרו מבניים של הסיפור, כגון תנועת יד שציינה "הליכה אל המטרה" ואייקון של "לייק" שציין את השגת המטרה. ברמת המיקרו, כל סיפור כלל פעלים ותארים נבחרים.

החוקרים בדקו את יכולותיהם של הילדים בשתי השפות במספר שלבים: לפני ההתערבות, אחרי ההתערבות בשפת האם, אחרי ההתערבות בעברית וחודש וחצי לאחר סיום ההתערבות. ממצאי המחקר העידו על שיפור הן ביכולות הסיפוריות של הילדים והן ביכולותיהם המילוליות, כגון באוצר המילים, וזאת בשתי השפות. השיפור ביכולות נמצא גם בבדיקה שנעשתה חודש וחצי לאחר המפגש האחרון. לדברי ד"ר אלטמן לטכניקות ולממצאים שהניב המחקר יש ערך תיאורטי ומעשי כאחד, והם עשויים לתרום לשיפור הכלים המקצועיים של קלינאי התקשורת ואנשי החינוך.

 רוצים לדעת עוד על תוכניות הלימוד בפקולטה לחינוך? היכנסו