המכון הלאומי לאגירת אנרגיה - צועדים לעתיד בר-קיימא

משבר האקלים ההולך ומחריף ומקורות האנרגיה הפוסילית המתכלים, דורשים ממדינות חפצות חיים לנקוט צעדים אסטרטגיים מהותיים כדי לפתח פתרונות ישימים לאכסון ולייצור אנרגיה בת קיימא. המכון הלאומי לאגירה ולאנרגיה אלקטרוכימית שנחנך השבוע באוניברסיטת בר-אילן,  ימלא תפקיד מרכזי בפיתוח טכנולוגיות אחסון אנרגיה, בתמיכה במחקר אקדמי וכחממה לחברות טכנולוגיות-אקלימיות צומחות. יותר משש חברות חדשניות פועלות כבר כעת במסגרת המכון, ועוסקות באחסון סוללות, טכנולוגיות מימן ועוד.

בטקס חנוכת המכון הראשון מסוגו בישראל, שהוקם בשיתוף עם הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל, השתתף שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, שאמר: "אנרגיה זה חיים. הקמת המכון הלאומי לאנרגיה רותמת את החדשנות הישראלית לחיזוק המגזר האנרגטי והכלכלה שלנו. היא תניב פריצות דרך שיבטיחו את עצמאותנו בתחום האנרגיה, ישפרו את איכות הסביבה ויהפכו את החשמל לזול יותר". 

פתרונות טכנולוגיים שיבטיחו את עתיד כדור הארץ
נשיא אוניברסיטת בר-אילן פרופ' אריה צבן, חוקר בעל מוניטין בינלאומי בתחום האנרגיה ויזם בעצמו, הוסיף לדברים: "הקמת חממת האנרגיה היא משימה אישית עבורי, וגם צו השעה עבור ישראל והעולם. אנו זקוקים לפתרונות טכנולוגיים מבוססי דיפ-טק כדי להשיג את היעדים השאפתניים שלנו ולהבטיח את עתידו של כדור הארץ. פתיחת המכון לאגירת אנרגיה הראשון מסוגו בארץ ומהמובילים בעולם יסייע משמעותית למיצוב של מדינת ישראל כאקוסיסטם בתחום הקליימטק."

המכון ישמש כחממה לחדשנות רב-תחומית המקשרת בין האקדמיה, התעשייה והמוסדות הממשלתיים. הוא יטפל בכל שלב של צינור הפיתוח הטכנולוגי - ממחקר בסיסי ועד יצירת אבות טיפוס ושותפויות מסחריות.

מצוינות מחקרית ושיתוף פעולה עם התעשייה
במהלך השקת המכון, הוצגו לשר ולאנשיו מעבדות המחקר, שכללו ציוד מתקדם למחקר של טכנולוגיות בתחומי האגירה ותאי הדלק, ולאחר מכן התקיים כנס של מכון האגירה בשיתוף עם חממת NET ZERO, שעסק בתהליכי המעבר של הטכנולוגיות הללו משלב הפיתוח למסחור.

נשיא הטכניון פרופ' אורי סיוון ציין: "קיימות היא אחד האתגרים הגדולים ביותר של המאה ה-21. המכון הזה הוא צעד חזק קדימה - מאחד את האקדמיה, התעשייה והממשלה לעבודה לקראת עתיד נקי יותר, בריא יותר ובר-קיימא יותר".

תמיכה בדור הבא של פתרונות אקלים
המכון יטפח תשתית מחקר מתקדמת, יכשיר דור חדש של מומחי אנרגיה, ויספק תמיכה מדעית וטכנולוגית לחברות צומחות וחברות הפועלות לשילוב אנרגיה מתחדשת. הוא ימלא תפקיד מפתח בהשגת המטרה השאפתנית של ישראל להגיע לאפס פליטות נטו עד 2050.

במהלך ההשקה הוכרזו הזוכים בקול הקורא המחקרי הראשון של המכון. הפרויקטים שנבחרו מתפרסים על כל הקשת האקדמית וכוללים אנשי מחקר ומחקרים מאוניברסיטת בר-אילן, אוניברסיטת תל אביב, האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת בן-גוריון, אוניברסיטת אריאל, מכון וייצמן והטכניון.

בין החוקרים שיפעלו במכון: פרופ' עמנואל פלד (אוניברסיטת תל אביב), המשתף פעולה עם אוניברסיטת בר-אילן בתחום סוללות נתרן-יון לאחסון רשת זול, ופרופ' צ'ארלס דיזנדרוק (הטכניון), המתמקד במיחזור סוללות ליתיום-יון. ששת הפרויקטים האקדמיים שיפעלו במכון, יקבלו מימון ממשרד האנרגיה והתשתיות בסך של 4.5 מיליון שקלים, במשך השנים השלוש הקרובות.

הנחת היסודות למערכת החדשנות האנרגטית של ישראל
המכון הלאומי לאחסון אנרגיה יכלול גם את מרכז החדשנות לאנרגיה של בר-אילן, שתוכנן להאיץ את המערכת הטכנולוגית-אקלימית של ישראל. מרכז החדשנות מתמקד בנושאים הבאים:  

• אלקטרוכימיה וסוללות מתקדמות
• טכנולוגיות מימן
• חומרים תעשייתיים בני קיימא
• לכידת פחמן והפחתת פליטות

עם מאות חברות צומחות הקשורות לאנרגיה הפועלות כבר בישראל, המכון מכוון לענות על הביקוש העולמי הגובר לפתרונות אקלים, לתמוך במחקר פורץ דרך ולעזור להשיק את הגל הבא של חברות צומחות בתחום זה.