עלייה משמעותית בשילוב אוכלוסיות מגוונות בהשכלה הגבוהה בישראל

בעשור האחרון מתרחש בישראל מהפך מעניין שחשוב להתעמק בו. נתונים שהוצגו בכנס מיוחד בנושא מגוון והכלה באוניברסיטת בר-אילן, שהתקיים בשיתוף תוכנית "גישה באקדמיה" מבית שותפויות אדמונד דה רוטשילד, מצביעים על שינוי דרמטי במפת ההשכלה הגבוהה בארץ. מאות חוקרים, אנשי מדיניות ונציגי ציבור התכנסו לדון בתהליך שמתרחש מתחת לרדאר התקשורתי, אך משפיע רבות על עתיד המשק והחברה הישראלית.

על פי נתוני המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) שהוצגו בכנס, בעשור האחרון חלה התרחבות חסרת תקדים בהרכב הסטודנטים במוסדות השונים. החברה החרדית רשמה זינוק של 85% במספר הסטודנטים, המגיע כיום לכ-19,000. החברה הערבית רשמה עלייה של 56% והיא מהווה כיום כ-19% מכלל הסטודנטים בישראל. גם בקרב יוצאי אתיופיה נרשמה צמיחה של 56%, כאשר כ-4,600 סטודנטים מהקהילה לומדים כיום במוסדות להשכלה גבוהה.

אבל השינוי אינו מוגבל רק לזהות קהילתית. הנתונים מראים גם שינוי גיאוגרפי וכלכלי משמעותי: 35% מהסטודנטים מגיעים כיום מאשכולות סוציו-אקונומיים נמוכים – גידול של 40% בעשור האחרון. מהפריפריה הגיאוגרפית מגיעים 22% מהסטודנטים, שיעור שהוכפל מאז שנות התשעים.

האתגר: הרחבת המגוון בלי פגיעה בפרט

לצד האופטימיות שמספקים הנתונים, הם מעוררים גם שאלות מורכבות: כיצד ממשיכים להרחיב את הגיוון באקדמיה בלי לפגוע בסטנדרטים? איך נותנים הזדמנויות לאוכלוסייה מסוימת בלי לפגוע באחרת? ומה קורה כשערכים של קהילות שונות מתנגשים?

"השאלה איך פותחים דלת לקבוצה אחת בלי לסגור אותה בפני אחרת הפכה לקריטית, במיוחד לאחר ה-7 באוקטובר", אמר זהר ינון, מנכ"ל ומשנה בכיר לנשיא בבר-אילן. "עלינו להמשיך לצמוח תוך שמירה על ערכי המגזרים השונים, אך בלי שהדבר יבוא על חשבון זכויות יסוד ובראשן שוויון מגדרי".

פרופ' עמי מויאל, יו"ר הוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה (ות"ת) הדגיש שמדובר בשינוי עמוק יותר מאשר הרחבת המגוון האנושי: "מצוינות מכלילה היא הבסיס למערכת השכלה גבוהה חזקה. הות"ת מחויבת להשקעה מתמשכת מתוך הבנה שגישה זו מחזקת את הכלכלה ואת התרבות הישראלית". 

"משימה לאומית ותנאי הכרחי להמשך הצמיחה"

המשתתפים בכנס הדגישו כי המטרה בהקשר הזה אינה רק הבטחת "שער כניסה" רחב יותר לאוכלוסיות שונות, אלא ליווי הסטודנטים להשתלבות נכונה גם בשוק התעסוקה. פרופ' אורנה ששון-לוי, נציבת המגדר והמגוון של אוניברסיטת בר-אילן, הדגישה את הצורך בתחושת ביטחון ושייכות בקמפוס, לא רק כדי לאפשר הצלחה אקדמית, אלא גם כדי ליצור מרחב משותף לדיאלוג בין תרבויות.

ד"ר יוספה טביב-כליף, סמנכ"לית שותפויות אדמונד דה רוטשילד, סיכמה את הדיון בהצבעה על התפקיד הייחודי של מוסדות ההשכלה הגבוהה: "האקדמיה משמשת כמרחב המייצר אפשרות לאזרחות משותפת וצמצום פערים. זהו מקום שבו אנשים מרקעים שונים נפגשים, לומדים יחד ובונים עתיד משותף".

"הנגשת האקדמיה היא משימה לאומית ותנאי הכרחי להמשך צמיחה והתפתחות של החברה והמשק הישראלי", סיכם ינון. ואכן, הנתונים שהוצגו בכנס מעידים שהמשימה הזאת אמנם בעיצומה, אך הדרך עדיין ארוכה והאיזונים הנדרשים עדיין מורכבים ודורשים התייחסות ודיון מעמיק.