איך נראו השנים הראשונות בחיי הניאנדרטלים?

איך נראו החיים של תינוקות לפני עשרות אלפי שנים? על השאלה הזאת ביקשו להשיב במחקר ייחודי בהובלת חוקרים מאוניברסיטת בר-אילן. החוקרים הצליחו לשחזר את השלד השלם ביותר המוכר למדע של תינוק ניאנדרטלי, שהיה בן כשנה במותו. הממצא המרשים, המכונה "עמוד 7", התגלה במערת עמוד שבגליל העליון ומעניק הצצה לשלבי החיים המוקדמים של האדם הקדמון. השרידים האלו מסייעים למדענים להבין עד כמה הניאנדרטלים היו דומים לנו ובאילו נקודות הם נבדלו מאיתנו כבר מתחילת הדרך.

המחקר פורסם בכתב העת Current Biology ונוהל על ידי ד"ר אלון ברש מהפקולטה לרפואה ע"ש עזריאלי באוניברסיטת בר-אילן ופרופ' אלה בין מהקריה האקדמית אונו, בשיתוף עם חוקרים מאוניברסיטת תל אביב, האוניברסיטה העברית ומוסדות בינלאומיים נוספים. השלד המיוחד נחשף במקור במהלך חפירות בשנות ה-90 במערת עמוד, אתר הנחשב לאחד החשובים ביותר לחקר הניאנדרטלים בלבנט, שבו נמצאו כ-20 שרידי אדם המיוחסים כולם למין זה. התינוק חי בתקופה שבין 51,000 - 56,000 שנים לפני זמננו, וגילו נאמד בין שישה ל-14 חודשים.

חתימה ביולוגית: הניאנדרטלים שנולדו אחרת

מה שהופך את התגלית הזו ליוצאת דופן היא רמת השלמות של השלד שנמצא בחפירות. באופן כללי, שלדי תינוקות מהתקופה הפרהיסטורית הם נדירים ביותר, ונדיר עוד יותר למצוא שרידים שנשמרו ברמה המאפשרת שחזור מלא של הגוף. השלד מציג מאפיינים אנטומיים ניאנדרטליים מובהקים שכבר היו קיימים בשלב הינקות, מה שמעיד על כך שההבדלים הם ביולוגיים ולא עוצבו רק על ידי הסביבה או ההתנהגות בשלב מאוחר יותר בחיים.

בין התכונות הבולטות שזוהו בתינוק היו עצמות גפיים חסונות יותר מאלו של תינוקות מודרניים, עצם בריח מעוקלת מאוד, שכמה בעלת צורה ייחודית ושקע אגן עמוק. בנוסף זוהו קצוות מעוגלים בעצם השוק והיעדר בולט של סנטר.

אולם מעבר לתיאור האנטומי, המשמעות של הממצא היא שההבדלים בין ניאנדרטלים לאדם המודרני אינם תוצאה של הסתגלות סביבתית בלבד, אלא חלק מתוכנית ביולוגית עמוקה שמתחילה כבר בינקות. פרופ' אלה בין מסבירה כי "זהו שלד יוצא דופן. כל עצם שבדקנו, מהבריח ועד השוק, נושאת חתימה ניאנדרטלית. העובדה שההבדלים האלו מופיעים כבר בשלב מוקדם כל כך מצביעה על כך שהם מושרשים עמוק בביולוגיה". 

למה הניאנדרטלים גדלו מהר יותר מאיתנו?

אחד הממצאים המפתיעים במחקר הוא העדות לכך שתינוקות ניאנדרטלים גדלו מהר יותר מתינוקות של האדם המודרני. על פי גודל הגוף ונפח המוח המשוער, שעמד על כ-879 סנטימטרים מעוקבים, התינוק "עמוד 7" דמה במראהו לתינוק מודרני המבוגר ממנו בכמה חודשים, אולם הפער הזה התחדד עוד יותר בבדיקת השיניים.

ניתוח מפורט של השיניים העלה כי "גילו הדנטלי" של התינוק היה בין 5.5 ל-6.8 חודשים בלבד, גיל צעיר בהרבה מהגיל ההתפתחותי שהשתקף מהשלד ומהמוח. המסקנה היא שקצב הגידול של הגוף והמוח אצל הניאנדרטלים היה מהיר מהקצב המקובל אצל ההומו-סאפיינס.

החוקרים מאמינים כי הדבר משקף מגמה התפתחותית רחבה של המין כולו. צמיחה של גוף גדול ופיתוח מהיר של המוח דורשים אנרגיה עצומה, עובדה שיש לה השלכות על האופן שבו חיו הניאנדרטלים, על הדרכים שבהן הזינו את צאצאיהם ועל חיי המשפחה שלהם.  

שחזור מהעבר הרחוק בכלים חדשניים

פרופ' בין הסבירה כי "הניאנדרטלים לא היו פשוט גרסה מוקדמת שלנו. הם פעלו במסלול התפתחות שונה כבר מלידה. מה שאנחנו רואים כאן אינו עיכוב או חוסר, אלא אסטרטגיה הסתגלותית אחרת". במילים אחרות, ייתכן שהילדות הניאנדרטלית "נבנתה" לצורך הישרדות בתנאים אקולוגיים קשים יותר.

הישג מרכזי של הפרויקט היה שחזור דיגיטלי מלא בתלת-ממד של שלד התינוק. באמצעות סריקות מיקרו-CT ומידול מתקדם, יצרו החוקרים את המודל הווירטואלי המפורט ביותר שיוצר אי פעם של תינוק ניאנדרטלי בגיל הזה. חלקים חסרים הושלמו באמצעות שיקוף אנטומי וכל עצם הוצבה במקומה לפי סטנדרטים מחמירים. כך השחזור מאפשר למדענים לחקור צמיחה, תנועה ואנטומיה של ניאנדרטלים בדרכים שהיו בלתי אפשריות בעבר.

החוקרים גם השוו את "עמוד 7" לתינוקות וילדים ניאנדרטלים מוכרים אחרים כמו "דדריה 1" ו"רוק דה מארסל". אותו דפוס חזר על עצמו שוב ושוב: צמיחה מהירה יותר של הגוף והמוח בהשוואה לבני אדם מודרניים. העקביות הזו מחזקת את הסברה שמדובר בתכונה מבוססת של המין הניאנדרטלי ולא במקרה מבודד. ההבנה הזו אינה רק היסטורית, אלא כזאת שנוגעת לשאלה רחבה יותר: מה מגדיר אותנו כבני אדם וכמה מהתכונות שאנחנו רואים כ"טבעיות" הן למעשה תוצר של מסלול אבולוציוני מסוים.