Skip to main content
30.01.2024 | כ שבט התשפד

הסינגל הראשון שיצא לחנויות המוזיקה

ב-1 בפברואר 1949 הגיעו לחנויות המוזיקה הסינגלים הראשונים. ד"ר נדב אפל מהתוכנית ללימודי פרשנות ותרבות באוניברסיטת בר-אילן כותב על התקליטונים ששינו את האופן שבו אנו מאזינים למוזיקה פופולרית

תמונה
הסינגל הראשון שיצא לחנויות המוזיקה

ב-1 בפברואר 1949 הגיעו לחנויות המוזיקה הסינגלים הראשונים. ד"ר נדב אפל מהתוכנית ללימודי פרשנות ותרבות באוניברסיטת בר-אילן כותב על התקליטונים ששינו את האופן שבו אנו מאזינים למוזיקה פופולרית.

"Pee-Wee the Piccolo", מעשייה מוזיקלית לילדים משנת 1949 על כלי תזמורת מואנשים, לא נוטה לככב ברשימות שמאגדות את היצירות המוזיקליות המשפיעות של המאה ה-20. אם מובטח מקום בהיסטוריה לקטע נשכח זה, זה רק בזכות הדרך שבה הוא הופץ לקהל הרחב: הייתה זו ההקלטה המסחרית הראשונה שהוטבעה על-פני תקליטון ויניל בקוטר 7 אינץ' (כ-18 ס"מ), פורמט שכונה "סינגל" ושיחק תפקיד מפתח במהפכות המוזיקליות של העשורים הבאים.

עבור חובבי מוזיקה במחצית הראשונה של המאה ה-20, ההקלטה הייתה פורמט שימושי אבל מוגבל במהותו למול ההופעה החיה, הביצוע החובבני המיומן או אפילו ההאזנה להם ברדיו. הקלטות מוזיקליות אמנם החלו להימכר כבר בשלהי המאה ה-19, אבל הן ארכו דקות בודדות והוטבעו בעיקר על שלאק, שרף טבעי שהיה רגיש לשריטות והפיק צליל באיכות נמוכה. תקליטי הוויניל החדשים שהופיעו בסוף שנות ה-40 היו עמידים יותר ונשמעו טוב יותר. הגדולים מביניהם, "אריכי הנגן" (בקוטר 12 אינץ'), הכילו עד חצי שעה של מוזיקה בכל צד, וזוהו בתחילת הדרך בעיקר עם קהל מבוגר ועם מוזיקה "רצינית". תקליטוני הסינגל הקטנים, לעומתם, כללו רק שיר בודד בכל צד, ושווקו כאלטרנטיבה זולה ופשוטה לילדים ונוער וכן כפורמט קל לאחסון והשמעה לתחנות רדיו וג'וקבוקסים.

"Pee-Wee the Piccolo" דימיין את תקליטוני ה-7 אינץ' כאמצעי פדגוגי, כלי שיעזור להורים להחדיר בילדיהם אהבה למוזיקה קלאסית כבר בגיל צעיר. ואולם, במהרה הסתבר שהשפעת התקליטונים על היחסים הבין-דוריים הייתה הפוכה, והסגנון העיקרי שהופץ בעזרתם בעולם המערבי בשנות ה-50 היה הרוקנרול: ז'אנר שסימל את פער הדורות וביטא מרחק מוזיקלי ותרבותי בין הצעירים והוריהם. הסינגלים שימשו כך לא רק כתשתית הטכנולוגית שקידמה את הפיכת השיר המוקלט ליחידת הצריכה המוזיקלית הבסיסית, אלא גם כגורם שתרם לזיהוי המוזיקה הפופולרית החדשה עם תרבויות צעירים ונוער. בימינו, כשהאזנה למוזיקה מתבצעת בעיקר באמצעי הזרמה דיגיטליים, פורמטים פיזיים כמו תקליטים נתפסים לעתים כשרידים נוסטלגיים מעידן אחר. עם זאת, הדרך שבה התקליטונים עזרו לעצב את אופני ההאזנה למוזיקה ואת המשמעויות התרבותיות שמיוחסות לה ממשיכה להיות מורגשת גם בימינו.

Remote video URL

לתוכניות הלימוד במחלקה ללימודי פרשנות ותרבות