Skip to main content
10.08.2021 | ב אלול התשפא

למה ללמוד לתואר ראשון

תואר ראשון הוא שלם הגדול מסך חלקיו. החלקים הם תעודה, הכשרה, השכלה ואפילו טקס הכולל גלימה ומצנפת. יחד עם זאת, התואר הוא גם מעבר לחיים בוגרים ועצמאיים, תהליך של פיתוח אישי ורכישת עולם רחב של ידע, הכשרה וחברים לחיים

תמונה
תואר ראשון

ידע ומקצוע, אפשר לרכוש בעולמנו גם בלי להתחייב ללימודים מסודרים במוסד אקדמי. אם כך, למה בכל זאת כדאי ללמוד לתואר ראשון? 

ללמוד מהטובים ביותר

"אין חולקים על כך שלתואר הראשון יש חשיבות גדולה ברכישת בסיס הידע התיאורטי. למרות שהמידע כיום זמין ונגיש לכל, בלי לימודים מסודרים באוניברסיטה,  קשה להגיע להבניית הידע התיאורטי בצורה מסודרת ומאורגנת,"  אומרת פרופ' נירה משעל, דקנית הסטודנטים באוניברסיטת בר-אילן. "התואר מאפשר למידה של המידע הנדרש והרלוונטי ביותר בצורה מדורגת הבנויה שלב על גבי שלב. את הקורסים מעבירים באוניברסיטה מרצים שהם גם חוקרים. דבר זה מבטיח שאת הידע התיאורטי מקנים מרצים העומדים בחזית המדע ולהם יש את הידע העדכני והמדויק. 

הדבר נכון גם לתארים שנדרשת בהם הכשרה. התארים של מקצועות הטיפול (לדוגמה קרימינולוגיה קלינית, ייעוץ חינוכי, פסיכולוגיה קלינית, טיפול באמנות, לקויות למידה-אבחון דידקטי) דורשים הכשרה מעשית ורכישת התנסות בטיפול. את ההכשרה מעבירים מרצים מנוסים שהם בראש ובראשונה חוקרים".

השכלה פירושה שכר גבוה 

פרופ' משעל מציינת שישראל נמצאת במקום טוב בדירוג העולמי של ההשכלה. על פי הנתונים העדכניים ביותר של OECD  (לשנת 2019): 47% מאזרחי המדינה בגילאי 34-25 הם בעלי השכלה גבוהה (ביחס לגילם באוכלוסייה). הממוצע בישראל נמוך רק בעשירית האחוז למשל, מזה של דנמרק (47.1%). הלימודים לתואר מאפשרים השתלבות בשוק העבודה. תהליך הגלובליזציה מכתיב את דרישות שוק העבודה: הביקוש לעובדים עם בסיס ידע רחב בתוספת כישורים מיוחדים ממשיך לעלות.

יתירה מכך, השכלה הולכת עם יכולת השתכרות גבוהה יותר: ההכנסה החציונית של בוגר תואר ראשון שלוש שנים לאחר סיום התואר הייתה 47% יותר מאשר בוגר 12 שנות לימוד (לפי דוח למ"ס, 2017). לפיכך השכלה מבטיחה לא רק ידע אלא השתכרות טובה יותר בהשוואה לחסרי השכלה גבוהה.  

לשפר את היכולות האישיות

אחד מהיתרונות החשובים של למידה לתואר באוניברסיטה הוא חיזוק היכולות הקוגניטיביות ופיתוח אסטרטגיות למידה. פרופ' משעל מציינת שהלימוד האקדמי מעצב יכולות קוגניטיביות מגוונות כגון זיכרון, פתרון בעיות וסינון מידע לא רלוונטי שישמשו את הסטודנט והסטודנטית לאורך חייהם: ההתמודדות עם פתרון בעיות הדורשות יכולת הפשטה גבוהה, מאפשרת יצירת סכמות המשפרות זיכרון, למידה וגמישות קוגניטיבית. הסטודנטים נדרשים לייצר קטגוריות משלהם לידע שהם רוכשים ולפתח אסטרטגיות של ארגון מידע כדי להגיע ללמידה משמעותית. למידה משמעותית כזו נוצרת מפעילות מוגברת בחלקים קדמיים של המוח המקלה על קידוד המידע לזיכרון.

יש לציין שדיקן הסטודנטים מציע הרצאות וסדנאות במהלך השנה לפיתוח למידה יעילה ולימוד לפני מבחנים. לצד הפיתוח של היכולות השכליות הסטודנט מפתח גם "אורך רוח" מבחינת כושר ההתמדה במטרה ששם לעצמו. הלימודים שאורכים שלוש או ארבע שנים מבגרים את הסטודנטים ומטפחים את יכולת ההתמודדות האישית והמקצועית. כל זה מכשיר אותם לצאת מהמעטפת שהאוניברסיטה נותנת לחיים עצמאיים בשוק העבודה. 

סטודנטים רבים לומדים בגילאים שבהם המוח עדיין ממשיך להתפתח. הסקרנות, הדחף לחקור והדחף לחפש חידושים, ממלאים תפקיד חשוב בהישרדות שלנו כבני אדם. המוח מתגמל אותנו על הסקרנות על ידי הפרשת חומרים במוח (דופמין), שגורמים לנו להרגיש טוב לנוכח הדבר החדש שנתקלנו בו. האקדמיה מציעה בדיוק את מה שדרוש למוח האנושי שלנו - סביבה המספקת את תאוות הסקרנות ולמידת החדש.  

השלב הראשון בדרך לתארים מתקדמים

חשוב גם לציין, שהתואר הראשון הוא כרטיס כניסה לתואר השני: כדי להמשיך להתפתח ולהרחיב תחומי דעת, כדי להפוך מלומד לחוקר או כדי לרכוש עיסוק מאושר (בפסיכולוגיה וברפואה לדוגמה יש חובת תואר שני כדי שאפשר יהיה לעסוק במקצועות האלו) יש לרכוש את היסודות בצורה מסודרת במסגרת התואר הראשון.   

בחירת תחום הלימודים 

לא כל הסטודנטים והסטודנטיות, אבל חלק גדול מהם, מתחילים להתכוונן לתואר הראשון כבר מהתיכון או בשנות ה-20 המוקדמות שלהם. הרבה מאוד דברים עשויים להשתנות לאורך הדרך - הן בחייהם האישיים והן במצב השוק והחברה. איך בוחרים נכון? "עם כל כך הרבה תארים ראשונים העומדים לרשות הסטודנטים, מציאת ההתאמה המושלמת  נראית כעניין מבלבל והיא יכולה להרגיש כמו החלטה מכרעת ביותר לעתיד של הסטודנט," אומרת פרופ' משעל. "לפעמים כשהבחירה אינה ברורה וההתלבטות רבה, כדאי לעשות שקלול של גורמים פנימיים וחיצוניים. הגורמים הפנימיים כוללים תשובות לשאלות כמו מה תחומי העניין שלי? באיזה תחומים הצטיינתי בלימודים? האם אני רוצה ללמוד מקצוע פרקטי? איזה תחומי דעת משמעותיים בשבילי?  אם לא בטוחים מהו התחום המתאים לנו, אפשר להגיע לייעוץ ב'מרכז לייעוץ לימודי ותעסוקתי' אצל דיקן הסטודנטים ובשלוש פגישות לקבל מושג טוב יותר לגבי מה מתאים לנו יותר. "הגורמים החיצוניים חשובים גם הם בקבלת ההחלטה. מומלץ לאסוף מידע ממספר מקורות טרם קבלת ההחלטה."  

ברגע שמתעניינים בלימודים יוצרים קשר עם אוניברסיטת בר-אילן, הם נענים על ידי הנציגים של מרכז השירות והגיוס, המספקים מידע רלוונטי על מגוון התוכניות (תנאי קבלה, סילבוס, פרטי המחלקה, שכ"ל). נוסף על כך, לכל מחלקה יש אתר עם מידע חשוב וניתן להתייעץ עם המזכירות או היועצים של המחלקה; פייסבוק - אפשר להתייעץ עם סטודנטים במחלקות ולקבל המלצות על המחלקה והמרצים; יש ימים פתוחים הנועדים במיוחד לצורך פגישה אישית עם המרצים שבמחלקות ובכך להכיר יותר לעומק את מסלול הלמודים. אם הכיוון הוא לפי המקצוע, כדאי לשוחח עם בעלי המקצוע עצמם ולערוך תחקיר קצר על אופי העיסוק שלהם.  

"יש להדגיש שההחלטה מה ללמוד אינה דרמטית," מציינת פרופ' משעל. "אם התחלנו ללמוד וגילינו שהציפיות לא תואמות את הקיים בפועל אפשר לשנות מסלול לימודים."  

האם כולם יכולים ללמוד באוניברסיטה?  

תעודת הבגרות הכרחית לקבלה לאוניברסיטה. יכולים להתקבל ללימודים לתואר ראשון כאלו שיש להם תעודת בגרות ועברו את סף הקבלה בבחינה באנגלית. יש מחלקות שאינן דורשות ציון פסיכומטרי. אם אין תעודת בגרות אז אל ייאוש. יש בבר-אילן ובאוניברסיטאות האחרות מכינות ייעודיות שנועדו להחליף או לשפר את ציוני הבגרות ומוצעות במסלולים שונים. מדור אקדמיה וקהילה שאצל דיקן הסטודנטים תומך גם בסטודנטים ממגזרים חברתיים שונים: החברה החרדית, האתיופית והערבית. התמיכה כוללת קבלה בהעדפה מתקנת, הארכות זמן ושיעורי עזר.

יש אפשרות לסיוע גם לסטודנטים ולסטודנטיות מהפריפריה ולסטודנטים ששירתו במילואים. תוכנית ייחודית בבר-אילן היא  תוכנית פוירשטיין, המאפשרת לבאים מהפריפריה וליוצאי אתיופיה להתקבל לעיתים לחוגים שונים באוניברסיטת בר-אילן, גם אם נתוני הפסיכומטרי שלהם אינם עומדים בסף הקבלה של האוניברסיטה.

אפשר ללמוד בכל גיל

גם בני 30 ומעלה מוזמנים לבוא ללמוד, להעשיר את עולמם או לרכוש מקצוע חדש כמו כל סטודנט אחר. כ-12% מהסטודנטים לתואר ראשון בבר-אילן הם מעל גיל 30. בר-אילן מציעה מסלול מיוחד לבני 30 ומעלה שאין להם תעודת בגרות או שממוצע הבגרות שלהם נמוך מסף הקבלה. סטודנטים כאלו יכולים ללמוד במכינה של ארבעה חודשים הנלמדת פעמיים בשבוע ולהיעזר במערך התגבור המוצע לקורסים השונים ללא עלות.

הציונים במכינה מחליפים את תעודת הבגרות. עם התעודה הזו אפשר לפנות לפקולטות למדעי החברה, מדעי הרוח ומדעי היהדות ולבדוק מול המחלקה הרלוונטית מהן הדרישות של כל אחת מהן. סטודנטים מעל גיל 60 זוכים להתאמות במבחנים. 

בתום המכינה אפשר גם להירשם לתוכניות ייחודיות לתואר ראשון המתאימות גם לתלמידים מעל גיל 30 ללא בגרות. התוכניות נמצאות ב"מדור לתוכניות מובנות ולימודי תעודה", והן נקראות: ינשופים (ניהול ומשאבי אנוש), יהלום (המתמקדת בתחומי מנהל עסקים, כלכלה וניהול משאבי אנוש), רום (שמאות) וחץ (ניהול ופסיכולוגיה).