Skip to main content
23.08.2021 | טו אלול התשפא

הכירו את פרופ' שרון ערמון-לוטם

תמונה
פרופ' שרון ערמון-לוטם

19/7/2021

"במקום שמספרם של התושבים הדוברים שתי שפות גדול מאלה הדוברים שפה אחת בלבד, חובה להתאים את הסביבה שבה אנחנו מתנהלים לריבוי השפות בקהילה", אומרת פרופ' שרון ערמון-לוטם מהמחלקה לבלשנות וספרות אנגלית ומהמרכז הרב תחומי לחקר המוח באוניברסיטת בר-אילן.

פרופ' ערמון-לוטם עומדת בראש מרכז האימפקט לרב-לשוניות ורב-תרבותיות לאורך החיים, והמרכז לדו-לשוניות בישראל. מרכזים אלה מבוססים על מצוינות במחקר לצד שיתוף הקהילה בידע, ומטרתם להוביל שינוי בתפיסות העולם על ריבוי שפות בבית ובסביבה.

למעלה מעשור מובילה פרופ' ערמון-לוטם רשת בינלאומית של חוקרים העוסקים בפיתוח כלי מחקר מותאמים לאוכלוסייה הדו-לשונית, מתוך ההבנה שדו-לשוניות נעשית הנורמה. "דו-לשוניות היא היכולת והצורך להשתמש ביותר משפה אחת על בסיס יומיומי. ילד דו-לשוני נהנה לא רק מידע שפתי, אלא גם מחשיפה ליותר מתרבות אחת המרחיבה את אופקיו ויוצרת גמישות מחשבתית. רק תחשבו על כך שלכל מושג הוא מכיר שתי מילים שלכל אחת מהן אוסף אסוציאציות שונות. כשבאים להעריך את יכולות השפה של ילד דו-לשוני, חובה לעשות זאת בשתי השפות ולקחת בחשבון מתי ואיך נרכשה כל אחת מהן", מסבירה פרופ' ערמון-לוטם.

בעבר הייתה נהוגה בישראל מדיניות לשונית שאמרה "עברי דבר עברית" אך כיום בישראל ובעולם כולו יש הכרה בחשיבות של שימור שפת הבית כחלק מזהותם של הילדים ומצד שני ביתרונות המשמעותיים, קוגניטיביים, חברתיים וכלכליים של שליטה ביותר משפה אחת. המחקר של פרופ' ערמון-לוטם פועל מתוך התרחבות האוכלוסייה הדו-לשונית ובא לתת מענה לחוקרים אבל גם, ואולי בעיקר, לילדים ולכל המעגל המקיף אותם – הורים, צוות חינוכי, צוותים רפואיים. לאחרונה זכתה פרופ' ערמון-לוטם במכרז של משרד החינוך, יחד עם ד"ר כרמית אלטמן מביה"ס לחינוך ופרופ' אמריטוס יואל וולטרס, שמטרתו להבין את השפעת הלמידה המקוונת בתקופת מגפת הקורונה על ילדי עולים.

בימים אלה שותפה פרופ' ערמון-לוטם במיזם החדשני "מולטי פור אול" שצמח בחממת היזמות של אוניברסיטת בר-אילן, "אנבוקס", ומחבר באמצעות אפליקציה משחקית את תוצאות מחקריה עם מערכות החינוך והבריאות הצמאות לכלים חדשים למיפוי יכולות השפה של ילדי גן בשפותיהם השונות כך שניתן יהיה להציע לכל ילד תמיכה במסגרת הגן בהיבטים השפתיים הדורשים חיזוק או הפניה לקלינאית תקשורת.

"כל הזדמנות להשפיע על חייו של ילד, כל הורה, כל גננת או קלינאית תקשורת שמגלים את היתרונות בדו-לשוניות ומצד שני את הצורך להתייחס לילד כמכלול ולא כסכום שתי השפות שלו, עושה אותי מאושרת," אומרת פרופ' ערמון-לוטם.