100 שנה לשימוש באינסולין כתרופה לסוכרת
ב-14 בנובמבר חל יום הסוכרת הבינלאומי. פרופ' נעים שחאדה, מהפקולטה לרפואה כותב על התרופה שמפיחה תקווה בחייהם של חולי וחולות סוכרת
יום הסוכרת החל ב-14 בנובמבר, נקבע על פי יום הולדתו של פרדריק בנטינג, שזכה בפרס נובל לפיזיולוגיה ולרפואה לאחר שגילה את האינסולין ב-1922 יחד עם צ'ארלס בסט. פרופ' נעים שחאדה, מבכירי האנדוקרינולוגים בישראל, נשיא האגודה הישראלית לסוכרת ויו"ר "ספרת הגליל", כותב על התרופה שמפיחה תקווה בחייהם של חולי וחולות סוכרת.
אינסולין הוא הורמון הקשור קשר הדוק עם מערך המטבוליזם בגוף. יש לו תפקיד חיוני בבקרה על אחסון האנרגיה, הוא אחראי על ויסות ערכי הסוכר בדם ומופרש מהחלק האנדוקריני של הלבלב, מתאים שנקראים "תאי ביתא". הפרשת אינסולין מושפעת בעיקר מערכי הסוכר בדם ותפקידו העיקרי להכניס את הסוכר לתאי הגוף.
על התאים קיימים קולטני אינסולין, דרכם התא סופח את האינסולין, מה שגורם לתעלות בקרום התא להיפתח ולהעביר את מולקולות הסוכר מהדם אל תוך התא. מחסור באינסולין גורם לעלייה בערכי הסוכר, דבר המאפיין את מחלת הסוכרת.
גילוי האינסולין לפני 100 שנים היה מהגילויים החשובים ביותר בהיסטוריה של מדע הרפואה. עד לגילוי זה, לא היה טיפול יעיל לשמירה על חייהם של חולים בסוכרת מסוג 1 (סוכרת נעורים, תלויה באינסולין). יתר על כן, הגילוי תרם להבנה טובה של הפתו-פיזיולוגיה של המחלה הנפוצה כל כך.
מאז גילוי האינסולין חלו התפתחויות רבות בייצור ובשיפור תכונות התכשיר. בתחילת הדרך אינסולין הופק מבעלי חיים, בעיקר פרות וחזירים (האינסולין של החזיר הוא הדומה ביותר במבנהו לאינסולין של האדם). משנות השמונים של המאה הקודמת, התפתחה ההנדסה הגנטית שאפשרה לייצר אינסולין הומאני בתנאי מעבדה על ידי שימוש בשמרים וחיידקים.
גם חידוש זה לא היווה את תקרת הזכוכית של התפתחות תכשירי האינסולין, והשלב האחרון היה פיתוח תכשירים חדשים שנקראים "אנאלוגים של אינסולין". מדובר במולקולות שונות של אינסולין, שמוקנות להן תכונות טיפוליות רצויות לשיפור השימוש והאיזון של המטופלים, כמו מהירות הספיגה מתחת לעור, פוטנטיות, יציבות ושחרור הדרגתי ואחיד לאורך הזמן.
גם בימים אלה מאמצי הפיתוח נמשכים ונבדקים רעיונות רבים של תכשירי אינסולין "חכם", שפעילותו תהיה מותנית ברמת הסוכר בדם במטרה למנוע תנודות קיצוניות ברמות הסוכר, ובעיקר מניעת ירידות חדות שמכונות גם התקפי היפוגליקמיה.
מבחינה טכנולוגית חל שיפור עצום במשאבות האינסולין (משאבות קטנות, מדויקות וקלות לשימוש) ולאור זה חלה עלייה משמעותית בשימוש בהן. האינסולינים החדשים הותאמו לשימוש במשאבות מבחינת יציבות המולקולה, ספיגה מהירה והשפעה מהירה תוך מספר דקות.
מיזם "ספֵרת הגליל", שפרופ' שחאדה הוא יו"ר הוועדה המדעית שלו, הוא פרויקט בתחום בריאות הציבור, שצמח בפקולטה לרפואה של בר-אילן, מתמקד במחלת הסוכרת ופועל בגליל.