במה שונה המחשבה היצירתית מהמחשבה השגרתית? האם המחשבה הקונבנציונלית מקבעת? האם כשמפליגים בדמיון ניתן גם להתנתק מהמציאות? פרופ׳ מרים פאוסט מהמחלקה לפסיכולוגיה והמרכז הרב תחומי לחקר המוח, מסבירה כיצד היצירתיות והמחשבה השגרתית משתלבות במוחנו, ואיך ניתן לשלב אותן וליישב ביניהן.

מדוע אנחנו לא מתאמנים יותר, אוכלים אוכל בריא ומתמידים בעבודה למרות שאנחנו יודעים שזה טוב לנו? כיצד ניתן להתמיד טוב יותר? ד״ר עוז גוטרמן מהחוג המשולב למדעי החברה על המדע שמאחורי ההתמדה. מראיין אורי טולידאנו

ד"ר אבי פיקאר מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה מוציא את ה'שד העדתי' מהבקבוק ובוחן את הקרע שמפלג את החברה הישראלית זה עשורים רבים, ואת תוצאותיו. בפרק הראשון בסדרה הוא קושר בין תחילתו של השסע העדתי לקולוניאליזם, ומתאר כיצד השפיע הקולוניאליזם באופן דומה גם על קהילות היהודים בתפוצות.

ד"ר אבי פיקאר מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה מוציא את ה'שד העדתי' מהבקבוק ובוחן את הקרע שמפלג את החברה הישראלית זה עשורים רבים, ואת תוצאותיו. בפרק השני בסדרה הוא מתאר את הקשר בין פעילותה של התנועה הציונית לבין הפערים העדתיים בקרב יהדות התפוצות.

ד"ר אבי פיקאר מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה מוציא את ה'שד העדתי' מהבקבוק ובוחן את הקרע שמפלג את החברה הישראלית זה עשורים רבים, ואת תוצאותיו. בפרק השלישי בסדרה הוא מסביר כיצד העלייה הגדולה בראשית ימי המדינה הובילה את מנהיגי מדינת ישראל להנחיל את מדיניות כור ההיתוך, ומה היו השלכותיה.

ד"ר אבי פיקאר מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה מוציא את ה'שד העדתי' מהבקבוק ובוחן את הקרע שמפלג את החברה הישראלית זה עשורים רבים, ואת תוצאותיו. בפרק הרביעי בסדרה הוא עוסק בהתעוררות המחאות העדתיות בישראל - מה ניסו המוחים להשיג באמצעותן והאם הצליחו?

ד"ר אבי פיקאר מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה מוציא את ה'שד העדתי' מהבקבוק ובוחן את הקרע שמפלג את החברה הישראלית זה עשורים רבים, ואת תוצאותיו. בפרק האחרון בסדרה הוא דן באופן שבו עברה מדינת ישראל ממדיניות כור ההיתוך לתפיסת הרב-תרבותיות, ושואל - האם בישראל של המאה ה-21 השד העדתי עדיין נוכח?

מסכים, צרכנות או פורטנייט - המערכות סביבנו מתוכנתות כדי לגרום לנו להתמכר. ד"ר עינב סודאי מהמרכז הרב תחומי לחקר המוח מדברת על הדמיון הפסיכולוגי והמוחי שבין ההתמכרויות השונות, ועל המסקנה הקשה - כולנו עם פוטנציאל להתמכרות. אבל אל דאגה, אפשר גם להיגמל מההתמכרות או למנוע אותה.

זיכרון יש תפקיד חשוב בהשפעת חומרים ממכרים על המוח. המכור זוכר את החוויה הראשונית של השימוש הראשון ומנסה לחזור אליה שוב ושוב. פרופ' גל ידיד מהפקולטה למדעי החיים מסביר את התהליך שגורם להתמכרות וחושף מחקר המציע תרופה אפשרית שתמנע אותה.

האם מערכת העצבים במוח יכולה להתחדש או להשתנות אחרי פגיעה? מה קורה לתאי העצב במוח שנפגעים כתוצאה מהתמכרות? ד"ר עינב סודאי מהמרכז הרב תחומי לחקר המוח, מדברת על תהליך התחדשות תאי העצב (נוירוג'נסיס) במוח הבוגר.