ב-16 בספטמבר מצוין היום הבינלאומי להגנה על שכבת האוזון, שנקבע לראשונה בעצרת הכללית של האו"ם ב-1994, עם חתימתו של פרוטוקול מונטריאול. מטרת ציון היום הייתה להגביל את הייצור והשימוש בחומרים כימיים אנתרופוגניים (מיד אדם) שגרמו לפתיחת החור באוזון.
גל החום שפוקד את אזורינו מעלה את המודעות הציבורית לשינויים הגלובליים ולהתחממות מערכת האקלים בכדור הארץ. פרופ' שלמה ברנר מהמחלקה לגאוגרפיה וסביבה באוניברסיטת בר-אילן מבהיר מה הקשר בין החור באוזון ובין אפקט החממה הגורם להתחממות הגלובלית.
ערימות גדולות של זבל מציפות את המרחב הציבוריי בישראל. רחובות עירוניים, חורשות, חופי ים, פארקים, מעיינות, מסלולי טיולים, אתרי זיכרון, וגם כל פח וסביבתו, מזוהמים. פרופ' מיכל ציון ראשת המרכז להוראת המדעים באוניברסיטת בר-אילן ומומחית בחינוך סביבתי, נחלצה לפני שנה לסייע בפתרון בעיית הזבל, שמגפת הקורונה אף החמירה. כדי ליצור פתרון מעשי לתופעה, היא הקימה בקיץ 2020
הפקולטה לרפואה על שם עזריאלי בגליל חגגה עשור להקמתה יחד עם טקס הענקת תואר דוקטור MD ל-92 רופאים ורופאות חדשים, בוגרי המחזור החמישי של הפקולטה. הטקס נערך ב-26 ביולי, בקמפוס הפקולטה בצפת, בהשתתפות בכירי מערך הרפואה בגליל והנהלת האוניברסיטה.
תחת הנהגתו של ראש הממשלה נרנדרה מודי, עברה הודו בשנים האחרונות שינוי דיפלומטי משמעותי ביחסי החוץ שלה עם מדינת ישראל: ממדיניות זהירה ומאוזנת בגישתה לסכסוך הישראלי-פלסטיני, בעשור האחרון הפכה הודו לקול תומך ואוהד ישראל על הבמה הבינלאומית. וכל זאת, מבלי להרחיק מעצמה את העולם הערבי. ד"ר לורן דגן עמוס, מהמחלקה למדעי המדינה אומרת כי שינוי זה אינו סמלי בלבד, הוא מסמן את אחד השינויים הדיפלומטיים המפתיעים של המאה ה-21, הנובע מסיבות הקשורות באידיאולוגיה, ביטחון וחדשנות.
