ביום הנירוואנה מבקרים המאמינים הבודהיסטים במקדשים ובנוסף עושים מאמץ לתרגל הגות עמוקה יותר ברוח הבודהיזם. המונח נירוואנה מתייחס ל"כיבוי" ובאופן רחב יותר לכיבוי אש הקיום החומרי שעיקרה מעגל המוות והלידה מחדש. הבודהא, שנולד בשם סידהארתה גאוטמה, חי כפי הנראה במאה הששית לפנה"ס והיה נסיך ממלכה צפון הודית. האגדה מספרת שכאשר נולד, חזו האסטרולוגים שיהיה מלך גדול או לחילופין סגפן ופרוש גדול. הוריו, המלך והמלכה, רצו שימשיך את דרכם כמלך ועשו כל מאמץ שלא לחשוף בפניו את טבעו של העולם, כדי שלא לעורר בו את הרצון לסגפנות ופרישות, ולכן הקיפו אותו בשלל תענוגות ומנעו ממנו לצאת מארמון.

ב-11 בפברואר 1979, תפס אייתאללה ח'ומייני את השלטון והביא לסופו של העידן המלוכני באיראן. ד"ר אלישבע מכליס מהמחלקה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת בר-אילן כותבת על הדרמה האיראנית.

השיח הציבורי בישראל, כפי שהוא מתנהל בתקופה האחרונה, משקף איום משמעותי על לכידותה של החברה הישראלית. חלקים משמעותיים בחברה הישראלית מוטרדים מהרפורמות המקיפות המתוכננות במערכת המשפט ומהיבטים נוספים בהסכמים הקואליציוניים. לדידם, מהלכים אלה מגלמים שינוי משטרי לא לגיטימי, המאיים על חוסנה הדמוקרטי של ישראל. מנגד, התומכים ברפורמות אלו רואים אותן כנדרשות לחיזוקן של הדמוקרטיה והפרדת הרשויות. רבים מהם חשים שעוצמת ההתנגדות משקפת אי הכרה בהכרעת העם בבחירות והם סוברים כי חלק מן האמצעים הננקטים על ידי המוחים אינם לגיטימיים. הדיון ברפורמות מציב בפני החברה הישראלית אתגר משמעותי .

הכירו את סלאמה זיד מקלדה, סטודנט לתואר שלישי במחלקה לקרימינולוגיה באוניברסיטת בר-אילן, והקרימינולוג הקליני הראשון והיחיד מהעדה הדרוזית. סלאמה, מלגאי טעם קרן אייסף, חוקר את חשיבותה של התרבות בטיפול הקליני. "אני לא מאמין שטיפול אחד מתאים לכולם, אלא שיש צורך להתאים טיפול ברמה התרבותית והערכית, במיוחד בתחום הקרימינולוגיה הקלינית. חשוב ללמד ניואנסים תרבותיים שיכולים ליצור הבדל עצום בתחומי הטיפול הקליני, הפסיכולוגי והפסיכותרפי". 

ב-27 בפברואר 380, פרסם הקיסר הרומי תיאודוסיוס את האדיקט (צו) של תסלוניקה, שהגדיר לראשונה את מאפייני האורתודוכסיה הנוצרית באימפריה. ד"ר יניב פוקס מהמחלקה להיסטוריה באוניברסיטת בר-אילן כותב על האירוע המכונן בתולדות הנצרות, שהשפעותיו מהדהדות עד היום.