המהפכה הדיגיטלית נמצאת בכל מקום: ממערכות רפואיות מבוססות למידת מכונה ועד לרכבים אוטונומיים, מצ'אטבוטים חכמים ועד לאלגוריתמים פיננסיים שמנהלים השקעות. שניים מהענפים החשובים שמובילים אותה, הם הבינה המלאכותית שהפכה מגימיק עתידני לכלי מרכזי בעיצוב החברה, הכלכלה והמדע של ימינו – ומדעי הנתונים שנמצאים בתשתית שלה.
הטכנולוגיה הישראלית הפכה מזמן לשם דבר בעולם – מאבטחת הסייבר של צ'ק פוינט, דרך הרכב האוטונומי של מובילאיי ועד לניווט החכם של "ווייז". מאחורי ההצלחות האלו עומדים לא רק מהנדסים ומתכנתים, אלא גם מנהלים ומנהלות שהובילו תהליכים, זיהו מגמות, קיבלו החלטות בזמן אמת – ושינו את חוקי המשחק.
איך אלגוריתם מחליט על איזו סדרה להמליץ לנו? כיצד ניתן לזהות מגמות כלכליות מתוך כמויות אדירות של נתונים? איך מפתחים טכנולוגיות מידע שיהיו לא רק יעילות – אלא גם הוגנות, נגישות ואחראיות חברתית?
המהפכה הדיגיטלית כבר כאן – והיא רק בתחילתה. התוכנית ללימודי מידע באוניברסיטת בר-אילן מציעה מסלול ייחודי שמכשיר את הדור הבא של המומחים והמומחיות בתחום, עם שילוב בין ידע טכנולוגי מתקדם להבנה עמוקה של ההשפעות החברתיות, האתיות והמשפטיות של עידן המידע.
מהכנת גבינות ויין באמצעים ביולוגיים עוד בעת העתיקה, דרך פיתוח חיסונים, ועד להנדסה גנטית מתקדמת – הביוטכנולוגיה מלווה את האנושות כבר אלפי שנים ומשפיעה כמעט על כל תחום בחיינו: מהרפואה והמזון ועד האנרגיה והסביבה.
האם סוללות נתרן ישחררו אותנו מהתלות בליתיום היקר והמתכלה? האם אפשר לדעת כיצד גל חום קיצוני באסיה ישפיע על שיטפונות באירופה? שני פרויקטים מחקריים של מדענים מאוניברסיטת בר-אילן החותרים להוביל שינוי של ממש באיכות החיים והסביבה על פני כדור הארץ, זכו לאחרונה למענקי מחקר מהמועצה להשכלה גבוהה (ות"ת) בהיקף כולל של כ-24 מיליון שקל.
