בעולם המחקר והפיתוח המודרני, שיתופי פעולה בין האקדמיה לתעשייה מהווים מנוע צמיחה משמעותי לחדשנות טכנולוגית. פרופ' אמריטוס שלמה מרגל, חוקר במכון לננוטכנולוגיה וחומרים מתקדמים באוניברסיטת בר-אילן, מדגים זאת באמצעות שני פרויקטים פורצי דרך.
30 בנובמבר הוא יום הזיכרון לראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל, דוד בן גוריון. ד"ר ליזי שמעוני הרשקוביץ, מהיחידה למנהיגות וחוסן במכון לאינטגרציה, כותבת בהשראתו על חשיבותה ומקורה של מנהיגות
אוניברסיטת בר-אילן וחברת הביוטכנולוגיה Pluri הקימו מיזם משותף שיוביל לפיתוח פורץ דרך לטיפול בגידולים מוצקים.
המהפכה התעשייתית הרביעית חודרת עמוק לתוך עולם הרפואה ומשנה אותו ללא היכר. "אנחנו נמצאים בעיצומה של מהפכה טכנולוגית שמשנה את פני הרפואה", אומר פרופ' סאמר סרוג'י, מנהל המחלקה לפה ולסתות במרכז הרפואי לגליל וחבר סגל בפקולטה לרפואה ע"ש עזריאלי של בר-אילן שבגליל. טכנולוגיות חדשניות כמו הדפסות תלת-ממד, בינה מלאכותית ומציאות רבודה מאפשרות לרופאים לתכנן טיפולים מדויקים יותר, להתייעץ עם מומחים מרחוק בזמן אמת, ובעתיד - אפילו להדפיס רקמות ואיברים חיים.
בשנים האחרונות מתמקד המחקר בתחום הגנום בפיתוח טיפולים חדשניים המבוססים על עריכת RNA. פרופ' ארז לבנון מהפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת בר-אילן, מסביר כיצד טכנולוגיה זו עשויה לחולל מהפכה בעולם הרפואה.
עם תחילת שנת הלימודים האקדמית תשפ"ה, הכריזה אוניברסיטת בר-אילן על הקמתו של תפקיד חדש - סגן נשיא לקשרי תעשייה. לתפקיד מונה פרופ' זאב זלבסקי, לשעבר דיקן הפקולטה להנדסה ומי שעומד בחזית המחקר פורץ הדרך בתחום החישה הביו רפואית, הדימות והמחשוב הפוטוני.
