יום המוח הבינלאומי
לרגל יום המוח הבינלאומי החל ב-22.7, פרופ׳ אלון קורנגרין, מהמרכז הרב תחומי לחקר המוח מדבר על ההבדלים בין המוח הביולוגי לבין הבינה המלאכותית
לרגל יום המוח הבינלאומי החל מדי שנה ב-22.7, פרופ׳ אלון קורנגרין, ראש המרכז הרב תחומי לחקר המוח באוניברסיטת בר-אילן, מדבר על ההבדלים בין המוח הביולוגי לבין הבינה המלאכותית ועל תכונותיו הייחודיות של המוח האנושי, ששום מערכת מומחה לא תוכל לפתח.
בכל דור ודור, אנו חושבים על המוח במונחים הנגזרים מהתרבות האנושית, אבל נקודת הייחוס נעוצה בהטיות התרבותיות שלנו. בתקופת המהפכה התעשייתית קבעו החוקרים כי אם אנו יכולים לפרק מכונה לחלקיה כדי להבין את פעולתה, נוכל לעשות כך גם למוח. לאחר שהתגלה כי מערכת העצבים מוליכה חשמל, מדענים החלו להתייחס למוח כאל מכונה חשמלית. במאה העשרים, פוענח המנגנון המאפשר לכל תא עצב לייצר פעימות חשמליות, ובמקביל הומצא המחשב, ובהתאמה ההתייחסות המדעית למוח הייתה כאל מחשב.
זה נכון גם בימינו, כשאנו בעיצומה של מהפכה חדשה. אלגוריתמים חדשים, המבוססים בחלקם על תכונות מערכת העצבים, הקנו למחשבים יכולת למידה כמו אנושית. האם הגבולות בין אדם למחשב היטשטשו עד כדי כך שבקרוב נראה מחשבים בעלי מּודעּות עצמית? האם רשתות תאי עצב מלאכותיות מהוות איום גדול על האנושות, כפי שחושבים רבים?
התשובה היא - שיש הבדל גדול ועקרוני בין הרשת הביולוגית שלנו, לבין הרשתות המלאכותיות המתקדמות שאנו מסוגלים לבנות כיום במחשב. הרשת המלאכותית היא מערכת שאנו מכנים 'מערכת מומחה' במבנה תוכנה. ברגע שהגדרנו את מבנה הרשת הוא נותר קבוע, כאשר חוזק הקשרים בין תאי הרשת משתנה. בניגוד לרשת הביולוגית, לא קיימות כיום רשתות מלאכותיות המשנות את מבניהן כחלק מתהליך הלמידה שלהן.
ככל שאנו חוקרים יותר את הרשת הביולוגית, אנו מגלים שרמת הסיבוכיות, הגמישות והפלסטיות של רשתות ביולוגיות, גבוהה לאין שיעור מזו של רשתות מלאכותיות. מעֵבֶר לכך, לרבים מהפיתוחים שמדעני מחשב הכניסו לרשתות, אין מאפיינים מקבילים בעולם הביולוגיה. פיתוחים אלו מאפשרים לרשתות המלאכותיות להיות מערכות מומחה טובות יותר, יעילות יותר, מהירות יותר, אבל גם מרחיקים את הרשתות המלאכותיות מהתבנית הביולוגית.
לרשתות תאי עצב מלאכותיות, אין בינה ואין תודעה. רשתות אלו הן תוכנות מחשב מורכבות מאוד, מערכות מומחה מדהימות המסוגלות לבצע פעולות מסוימות הרבה יותר טוב מבני האדם. עם זאת, בין מאפיינים אלו לבין תודעה עצמית, פעורה תהום שבשלב זה לא נראית דרך לגשר עליה. הגבול שבין האדם לבין המחשב שריר וקיים, וככל שאני יכול להעריך כיום, לא ניתן יהיה לחצות אותו עוד שנים רבות.