Skip to main content
29.04.2021 | יז אייר התשפא

מהאטמה גנדהי וההתנגדות הלא אלימה

ב-8 במאי 1933 החל מהאטמה גנדהי את אחד המאבקים הלא-אלימים המפורסמים ביותר: צום כמחאה. ד"ר איתמר תאודור מהמחלקה ללימודי אסיה באוניברסיטת בר-אילן כותב על האיש והסמל

תמונה
גנדהי

מהאטמה גנדהי (1948-1869) היה מנהיג ואבי האומה ההודית, שנאמר עליו כי היה "הקדוש בין הפוליטיקאים והפוליטקאי בין הקדושים"

גנדהי ניסח והוביל תנועה פוליטית-רוחנית בשם סטיאגרהא, "אחיזה באמת", שעיקרה מאבק לא אלים בשלטון הבריטי בהודו, במטרה להביא לעצמאות פוליטית ורוחנית. תנועתו והגותו תרמו ואף הובילו לעצמאותה של הודו והיוו השראה לתנועות שחרור חברתיות ופוליטיות ברחבי העולם.

גנדהי הוביל מחאות שונות, וב-8 במאי 1933 החל בצום של 21 יום למען תנועת ההריג'אן, התנועה לשיקום מעמדם וזכויותיהם של "המנודים", השכבה הנמוכה במדרג החברתי ההינדואי. המנודים נחשבו לטמאים, הורשו לעסוק בעבודות נמוכות או בזויות בלבד, ובמקרים רבים נאסר עליהם להיכנס למקדשים. גנדהי כינה אותם "הריג'אן", "בני האל" וקרא להם למאבק לא אלים במנהלי המקדשים.

במבט רחב יותר ניתן לאפיין את גנדהי כ"קרמה-יוגי" מודרני. המושג קרמה מתייחס לדהרמה ההודית, מושג קרוב למושג "הלכה", כלומר, מערכת חוקים ומצוות שעיקרה קיום חיים אישיים וחברתיים ראויים ומוסריים. המושג "יוגה" מתייחס לענף מרכזי ברוחניות ההודית או ההינדואית, ולכן "קרמה-יוגה" היא שילוב של הלכה ורוחניות, או בהקבלה "תורה ועבודה".

לתוכנית הלימודים לתואר ראשון בלימודי אסיה באוניברסיטת בר אילן>>>

בלב תורתו של גנדהי נמצא רעיון אי האלימות, שעליו אמר: "אי-אלימות פירושה 'אהבה', אך המושג אי-אלימות הוא יקומי ומקיף את כל הבריאה, ולא רק את האדם. אי-אלימות אינה רק מצב שלילי של היעדר אלימות, אלא מצב חיובי של אהבה, של עשיית הטוב אפילו לעושה הרע.

אך אין זה אומר לעזור לעושה הרע לעשות את הרע, או לסבול את מעשהו הרע על-ידי פסיביות. נהפוך הוא – אהבה, שהיא המצב הפעיל של אי-אלימות, דורשת מהאדם להתנגד לעושה הרע בכך שיתנתק ממנו, אפילו היה וההתנתקות תפגע בו או תעליב אותו, ואפילו אם תפגע בו באופן פיזי. אין זה אי-אלימות לאהוב את מי שאוהב אותנו; אי-אלימות היא לאהוב את מי ששונא אותנו. אי-אלימות היא תכונתו של האמיץ, שכן אי-אלימות ופחדנות אינם הולכים יחדיו יותר ממים ומאש."

הצום השפיע השפעה עמוקה על הודו: מקדשים שקודם לכן הייתה אסורה אליהם כניסת המנודים נפתחו עתה עבורם, וכך גם הזכות להשתמש בבארות מים שקודם לכן נחסמו בפניהם.

עוד כתבות שיעניינו אותך