תואר ראשון בפסיכולוגיה

אֵפֵקְט הַפְּלָצֶבּוֹ (Placebo Effect)  

שיפור במצב הבריאותי או הנפשי הנובע מהציפייה לשיפור ולא מהטיפול עצמו. חשיבות: מדגים את הקשר העוצמתי בין תודעה לגוף (Mind-Body). 

הִתְקַשְּׁרוּת בְּטוּחָה  (Secure Attachment)  

דפוס יחסים שנוצר בילדות שבו הילד בוטח בדמויות המטפלות. חשיבות: בסיס ליכולת ליצור מערכות יחסים בריאות ויציבות בבגרות. 

וִיסּוּת רִגְשִׁי (Emotional Regulation) 

היכולת של אדם לנהל ולהגיב לחוויות רגשיות בצורה גמישה ומותאמת. חשיבות: מרכיב קריטי בבריאות הנפש ובטיפול בהפרעות חרדה ואישיות. 

מַנְגְּנוֹנֵי הֲגָנָה  (Defense Mechanisms) 

אסטרטגיות לא מודעות (כמו הדחקה או השלכה) שהנפש משתמשת בהן להפחתת חרדה. חשיבות: מושג יסוד בפסיכואנליזה להבנת התנהגות אנושית מורכבת. 

קוֹגְנִיצְיָה חֶבְרָתִית (Social Cognition) 

האופן שבו אנו מעבדים, מאחסנים ומיישמים מידע על אנשים אחרים ומצבים חברתיים. חשיבות: מסבירה כיצד נוצרות הטיות, סטריאוטיפים ושיפוטים חברתיים. 

זְרִימָה (Flow) 

מצב תודעתי של שקיעה מוחלטת בפעילות, המאופיין באובדן תחושת זמן והנאה גבוהה. 
חשיבות: מושג מרכזי בפסיכולוגיה חיובית לחקר האושר והפרודוקטיביות. 

עִוּוּתִים קוֹגְנִיטִיבִיִּים (Cognitive Distortions)  

דפוסי חשיבה לא רציונליים (כמו: הכל או כלום) המגבירים רגשות שליליים. חשיבות: המוקד המרכזי בטיפול CBT לשינוי תפיסת המציאות. 

הַעֲבָרָה נֶגְדִּית (Countertransference) 

תגובותיו הרגשיות של המטפל כלפי המטופל המושפעות מעולמו הפנימי של המטפל. חשיבות: כלי עבודה חיוני בפסיכותרפיה להבנת הדינמיקה הטיפולית. 

הַפְרָעַת דַּחַק פּוֹסְט-טְרָאוּמָטִית (PTSD):  

תגובה נפשית מתמשכת לחשיפה לאירוע טראומטי, הכוללת פלשבקים והימנעות. חשיבות: קריטית להבנת חוסן וטיפול בטראומה בחברה הישראלית. 

נוֹיְרוֹטְרַנְסְמִיטוֹרִים (Neurotransmitters) 

מולקולות המעבירות אותות בין תאי עצב (כמו סרוטונין ודופמין). חשיבות: הגשר בין הביולוגיה של המוח לבין רגשות והתנהגות. 

תְּחוּשַׁת מְסֻגָּלוֹת עַצְמִית (Self-Efficacy)  

אמונתו של אדם ביכולתו לבצע משימות ולהשיג יעדים. חשיבות: מנבא מרכזי להצלחה בלימודים, בקריירה ובתהליכי שינוי. 

אֶמְפַּתְיָה לְעֻמַּת סִימְפַּתְיָה ( Empathy vs. Sympathy) אמפתיה היא היכולת לחוש את רגש הזולת, בעוד סימפתיה היא הזדהות וחמלה עם מצבו של האחר ממרחק.  

חשיבות: בסיס לאינטליגנציה רגשית ולטיפול נפשי. 

אינטליגנציה רגשית (EQ) הטענה ש-EQ הוא "מנבא הצלחה יותר מ-IQ" היא פופולרית (גולמן, 1995), אך שנויה במחלוקת מחקרית. מחקרים רבים מראים ש-IQ עדיין מנבא הצלחה אקדמית ותעסוקתית בצורה חזקה יותר. מוצע לשנות ל: "נחשב על ידי חוקרים רבים כמשלים ל-IQ ומנבא חשוב בתחומים חברתיים ומקצועיים." 

סְכֵמָה קוֹגְנִיטִיבִית (Cognitive Schema) 

מבנה מנטלי המארגן ידע ומסייע בפירוש מידע חדש. חשיבות: מסבירה מדוע אנשים שונים מפרשים את אותו אירוע בצורה הפוכה.

אִינְטֵלִיגֶנְצִיָּה רִגְשִׁית (EQ) 

היכולת לזהות, להבין ולנהל רגשות שלנו ושל אחרים.  
חשיבות: נחשב כמשלים ל-IQ ומנבא חשוב בתחומים חברתיים ומקצועיים. 

חֹוֹסֶן נַפְשִׁי (Resilience) 

היכולת להתאושש ממשברים ולצמוח מתוך קשיים. חשיבות: תחום מחקר מוביל במניעת הפרעות נפשיות וחיזוק הקהילה. 

אֵפֵקְט הַצּוֹפֶה מֵהַצַּד (Bystander Effect) 

התופעה שבה ככל שיש יותר נוכחים באירוע חירום, כך פוחת הסיכוי שמישהו יגיש עזרה. חשיבות: מושג מפתח בפסיכולוגיה חברתית ובאחריות אישית. 

הַתְנָיָה אוֹפֵּרַנְטִית (Operant Conditioning) 

למידה המבוססת על חיזוקים ועונשים שבאים לאחר ההתנהגות. חשיבות: הבסיס לשינוי התנהגות בחינוך ובטיפול. 

עֵרֶךְ עַצְמִי (Self-Esteem) 

הערכה כללית של אדם את שוויו האישי. חשיבות: משפ, יע על כל תחומי החיים – מהצלחה תעסוקתית ועד זוגיות. 

אִישִׁיּוּת מִסּוּג A וְ-B  
(Type A and Type B Personality)

סיווג אישיות בין תחרותיים ולחוצים (A) לבין רגועים ונינוחים (B). חשיבות: משמש במחקרי פסיכולוגיה רפואית לבחינת הקשר בין סטרס למחלות לב. 

פְּסִיכוֹפָּתוֹלוֹגְיָה (Psychopathology) 

חקר הפרעות הנפש והתנהגות חריגה. חשיבות: התשתית לאבחון (DSM-5) ולקביעת פרוטוקולים טיפוליים.