אחד מיתרונות המחקר האקדמי הוא היכולת שלו לפרוץ מוסכמות, לשלב תחומים לא צפויים ולנסות שיטות ופיתוחים ייחודיים. לעתים, דווקא המחקר המתמקד בנושאים לא שיגרתיים או כזה שנעזר בטכנולוגיות לא שגרתיות, יכול להניב תוצאות מפתיעות, שישפיעו לטובה על מכלול רחב של נושאים ועל חייהם של אנשים רבים.
אוניברסיטת בר-אילן קיבלה באחרונה תרומת ענק של מיליארד שקל מעיזבונו של תורם אנונימי, שמיועדת לגיוס עשרות חוקרות וחוקרים מצטיינים במדעי ה- Deep Tech כמו אנרגיה, סביבה, בריאות, הנדסה, קוונטום, סייבר, בינה מלאכותית ועיבוד שפה טבעית. הסכום ישמש להקמת מעבדות מתקדמות ולתקציבי מחקר. התורם הסביר, כי להערכתו רק דרך השקעה בטכנולוגיה עמוקה תוכל ישראל לשמור על השגשוג הכלכלי. פרופ' אריה צבן, נשיא בר-אילן, אמר כי "ישראל, היום יותר מתמיד, זקוקה לחוסן טכנולוגי מבוסס מדע. זהו המפתח לחברה וכלכלה משגשגת".
מה מקורו של הסכסוך באזור המזרח התיכון? מה גורם למתיחות בין המעצמות הגדולות? איך משפיע הסייבר על הביטחון בעולמנו? וכיצד החלטות פוליטיות יכולות להשפיע על חברה שלמה, ולשנות את כיוון ההתפתחות שלה? אלה רק כמה מהשאלות בהן עוסקים חוקרי מדעי המדינה. המחקר והידע הנצבר בתחום מדעי המדינה עוסק בין היתר במערכות השלטון, מדיניות ציבורית, יחסים בינלאומיים ותהליכי קבלת החלטות פוליטיות. תחום זה נוגע בכל היבט של חיינו, מהשפעת חוקים ותקנות ועד להבנת מדיניות חוץ וביטחון לאומי.
