זני הקנאביס העמידים פותחו בפקולטה למדעי החיים על ידי קבוצת חוקרים בהובלת פרופ' יגאל כהן, חתן פרס ישראל לחקר החקלאות, ובשיתוף עם חברת CANN-IL, שיחד עם האוניברסיטה פועלת לפתח זני קנאביס רפואי משובחים בהתאמה אישית.

צמח הקנאביס פגיע מאוד למחלות ונכון להיום המגדלים משתמשים בהתערבויות שונות כדי להגן על הצמח, מה שעלול לפגוע באיכותו. החוקרים העריכו שפיתוח הזנים העמידים יארך כחמש שנים, אך לשמחתם התהליך נמשך שנתיים בלבד. זוהי בשורה משמחת לחוקרים, למגדלים ובעיקר למי שזקוק לקנאביס רפואי יעיל ובטוח לשימוש.

ההתנגדות לחיסון הקורונה בישראל מוסברת בעיקר כתוצאה של חוסר אמון בתהליך המואץ של פיתוחו, אך למעשה היא חלק מתופעה נרחבת של התנגדות לחיסונים ובכלל של אי-אמון ברפואה ובמדע ובמערכות הציבוריות המבוססות עליהם. פרופ' אורלי בנימין מהמחלקה לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה באוניברסיטת בר-אילן מציעה מבט פמיניסטי על התופעה.

אופן החשיבה ואורח החיים בעידן הגלובליזציה תוארו במדעי החברה באמצעות המושג "חברת סיכון", המתייחס לאי-ודאות ולחוסר הביטחון שעמם אנו מתמודדים. בהמשך התמקדו תיאורטיקנים בהבנת הביקורת כלפי הרפואה והמדע, תוך העלאת השאלה, מה קונה את אמוננו ומיהם המומחים שדווקא להם נשמע?

לאחר שנה מאז שהתחלנו לחיות תחת מגבלות הקורונה, שלושה סגרים וכחודשיים וחצי מתחילת מבצע החיסונים, אפשר לעשות סיכום ביניים.

פרופ' סיריל כהן, מומחה למערכת החיסון מהפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת בר-אילן, מתבונן בנתונים המספריים, מציע לחזור לשגרה ומעריך כמה אנשים נוספים צריכים להתחסן כדי שנוכל לעשות זאת.

פרופ' כהן סבור שיש לשנות אסטרטגיה ולעבור מקביעת מדיניות על פי מספר הנדבקים לקביעת מדיניות על פי מספר המקרים הקשים. לפי גישה זאת, כדי לחזור לחיים נורמליים, 93,000 תושבים נוספים צריכים להתחסן - זה יעד שניתן להשיגו ביום חיסונים אחד.

מחקרים מלמדים כי ככל שיש יותר ייצוג נשי בהנהלה, החברה מציגה רווחים גבוהים יותר. עם זאת ועל-אף שינויים בחקיקה ובתקנות, שיעור הנשים בדירקטוריונים עומד על 16% בלבד, שיעורן בהנהלות של חברות ציבוריות בישראל מסתכם ב-22% והמחקרים חוזים שהפער ייסגר רק בעוד עשרות שנים.

האם נתונים אלה תלויים רק בנשים? עירית קליפר-אבני, מרצה בחוג המשולב למדעי החברה בבר-אילן, שכיהנה כסמנכ"לית יחידה בתעשייה הביטחונית הגדולה בישראל, טוענת שהתשובה החד-משמעית היא: לא.

בפודקאסט מיוחד ליום האשה, קליפר-אבני מדברת על מצבן של הנשים בשוק העבודה הישראלי. הפודקאסט זמין להאזנה באפליקציה בר-דעת.

ד"ר קרן אגאי-שי, אפידמיולוגית סביבתית מהפקולטה לרפואה בבר-אילן, ושותפיה השתמשו ברשומות רפואיות, מידע מהלמ"ס, נתוני זיהום אוויר ונתונים על הרכב האוכלוסייה כדי לחשב עד כמה זיהום האוויר, הנגרם כתוצאה מפליטות ממפעלים מזהמים ומתחבורה, מעלה את התמותה והתחלואה. בהמשך חושב המחיר הכלכלי של אובדן חיים, ימי אשפוז, ביקורים במיון, תרופות, אובדן ימי עבודה וכדומה.