צוות חוקרים מהמרכז הרב-תחומי לחקר המוח באוניברסיטת בר-אילן זכה בתחרות בינלאומית שמטרתה עידוד פיתוח שיטות מדעיות לניבוי מחלת פרקינסון.
אף שמחקרים רבים מצביעים על יעילותו של חלבון מסוים בבלימת תהליכי ההרס שמחוללת מחלת אלצהיימר, הרופאים והחוקרים לא הצליחו עד כה לעקוף מחסום פיזי המכוּנה 'מחסום דם-מוח', ולהחדיר את החלבון הזה למוחם של החולים.
לקראת כל שנת לימודים באוניברסיטה, הפקולטות והמחלקות מכינות את תוכניות הלימודים שלהן לשנה הקרובה ומגישות אותן ללשכת סגן הרקטור, סיו"ר הוועדה.
חברות וחברי הוועדה מקבלים את תוכניות הלימודים, בוחנים אותן ומאשרים.
בבדיקת התוכנית, חברי הוועדה שמים לב לדגשים הבאים:
קרן המחקרים הגדולה של האיחוד האירופי תעניק כארבעה מיליון אירו לשני חוקרים מאוניברסיטת בר-אילן: פרופ' אבי צדוק מהפקולטה להנדסה ומהמכון לננוטכנולוגיה ופרופ' עמרי קורן מהפקולטה לרפואה בצפת. כל אחד מהחוקרים זכה במענק אישי של 2 מיליון יורו. המענקים ניתנים במסגרת "הורייזן 2020" – תוכנית הדגל של האיחוד האירופי למחקר ולפיתוח, והם מן הגדולים והיוקרתיים בעולם.
החוקרים, המשתייכים למגוון תחומי מחקר, עובדים יחד עם הגופים בשטח כדי לסייע למאמץ העולמי להשתלטות על המגיפה ולהתמודדות עם הבעיות שיוצר הנגיף בכל תחומי החיים.
פיתוחים טכנולוגיים חדשים במעבדתו של פרופ' יוסי מנדל, צפויים לשפר את מצבם של חולים הסובלים ממחלות הגורמות לעיוורון.
פענוח מחודש של שרידים שהתגלו באתר הפרה-היסטורי אוהלו, השוכן על חוף הכנרת, הצעיד אחורה את הגדרת 'ראשית החקלאות' ומיקם אותה כ-10,000 שנה קודם לתאריך שהיה מקובל להחשיבו כזמן 'ראשית החקלאות'. תוצאותיו המטלטלות של המחקר הבין תחומי הזה, המשלב ארכאולוגיה ובוטניקה, עורר גל של עניין ציבורי והובלט בכלי התקשורת ברחבי העולם.
קמפוס בר-אילן נבחר לשמש כמעבדה שבה ינוסו כלי רכב אוטונומיים, במסגרת פעילותו של המרכז לערים חכמות הפועל באוניברסיטה. המרכז לערים חכמות משתף פעולה עם רשויות מקומיות וחברות לשם בחינת טכנולוגיות, כלים ואסטרטגיות לניהול עירוני בסביבה האורבנית, לטובת הקהילה והסביבה.
טכנולוגיה חדשנית ומרעננת מגיעה מהמעבדות של אוניברסיטת בר-אילן, ועשויה לשנות את הדרך שבה אנחנו מתמודדים עם חיידקים ונגיפים במרחב הציבורי והביתי. צוות חוקרים בראשות ד"ר ערן אברהם וד"ר יצחק כהן, במעבדתו של פרופ' דורון אורבך, פיתח שיטה אלקטרוכימית פשוטה שהופכת מי ברז רגילים לחומר חיטוי רב-עוצמה.
בניגוד לאלכוג'ל שמייבש את העור, או לחומרי חיטוי כימיים שמזיקים לסביבה, הפתרון החדש בטוח לשימוש, אינו גורם לצריבה או ייבוש, ומתפרק באופן טבעי ללא השארת שאריות מזיקות. ההמצאה פותחה במחלקה לכימיה והמכון לננוטכנולוגיה וחומרים מתקדמים, ובאה לתת מענה יעיל ונקי לצורך ההולך וגובר בחיטוי יומיומי.
