המרכז לערים חכמות באוניברסיטת בר-אילן הוכר על ידי האיחוד האירופי כ-HUB לחדשנות דיגיטלית (DIH). כיום בעולם יש כ-200 DIHs מרכזים בלבד בעלי מעמד פעיל דומה כאשר זהו המרכז הראשון והיחיד בישראל, המוכר על ידי הנציבות והיחיד בעולם, שמתמקד בערים חכמות. 

מרכזי חדשנות (DIH) מסוג זה הם גופים המספקים לחברות ומיזמים מגוון שירותים המסייעים להם להפוך לתחרותיים יותר בשוק והכל תחת קורת גג אחת. בבדי לקבל את הכרה, המרכז נדרש להציג יכולות כגון גישה למומחיות טכנולוגית, ביצוע ניסויים, שירותי חדשנות, יעוץ פיננסי, הדרכה ופיתוח מיומנויות, הנדרשות לטרנספורמציה דיגיטלית מוצלחת. 

מפגש המועצה לחקר הוראת השואה התקיים בזום באוניברסיטת בר-אילן ביוזמת פרופ' זהבית גרוס ראש מרכז סל ון גלדר לחקר הוראת השואה ובהשתתפות חוקרים בכירים מכל האוניברסיטאות והמכללות להכשרת מורים בארץ ובעולם, מנכ"לי ובכירי מוסדות ההנצחה בארץ ובראשם יד ושם, בית לוחמי הגטאות, מכון משואה, גבעת חביבה, יד מרדכי, בית העדות בניר גלים ומכון הרטמן. בכנס השתתפו  ראשי מערכת החינוך והמפקחים הבכירים של מקצוע ההיסטוריה במגזר הממלכתי הממלכתי דתי  הערבי והחרדי וכן  חוקרים בכירים מאוניברסיטאות מארצות הברית, אוסטרליה ואירופה (איטליה וספרד).

פרופ' נתן קלר מהמחלקה למתמטיקה באוניברסיטת בר-אילן נבחר כחבר באקדמיה הצעירה הישראלית. בנוסף, פרופ' קלר זכה לאחרונה בפרס ארדש לחוקרים צעירים, מטעם האקדמיה הישראלית למתמטיקה.

תחומי המחקר של פרופ' קלר הם קומבינטוריקה וקריפטוגרפיה ומחקריו נתמכים על ידי המועצה האירופית למחקר ERC.

צוות מדעי המוח מאוניברסיטת בר-אילן הוא אחד מארבעה זוכי קרן מייקל ג'יי פוקס למחקר פרקינסון (MJFF) ו- Sage Bionetworks BEAT-PD (הערכת ביומרקר ונקודת קצה למעקב אחר מחלת פרקינסון) DREAM Challenge, מטרת התחרות לקבוע שיטות מדעיות חדשות לניבוי התקדמות מחלת פרקינסון. התחרות  התקיימה בחסות קרן מייקל ג'. פוקס, הקרן הגדולה בעולם לחקר מחלת פרקינסון, שייסד השחקן ההוליוודי יליד קנדה, שאובחן כחולה פרקינסון לפני כ-30 שנים ומאז הפך לאקטיביסט. התחרות נערכה כחלק מסדרת תחרויות DREAM, שהובילו בעבר לפריצות דרך באבחון וטיפול במגוון מחלות ולפיתוח כלים בתחום מדעי הנתונים.

המחלקה למדעי המחשב באוניברסיטת בר-אילן מוציאה כבר כמה שנים ברציפות את עבודות הדוקטורט בבינה מלאכותית הטובות במדינת ישראל. השבוע התבשרה המחלקה כי זאת פעם שניה בשלוש שנים שדוקטורנט שלה זוכה בהישג יוקרתי זה, כאשר ד"ר יוסי עדי זכה במקום הראשון ע"י האיגוד הישראלי לבינה מלאכותית (IAAI) על עבודת הדוקטורט המצטיינת בתחום הבינה המלאכותית לשנת 2020. הדוקטורט היה בנושא רשתות נוירונים עמוקות ושימושן למדע הדיבור, תחת הנחייתו של פרופ’ יוסי קשת מהמחלקה למדעי המחשב. פרופ' קשת מציין כי ״במסגרת הדוקטורט פרסם יוסי עדי 16 מאמרים בכנסים מובילים וג׳ורנלים והיום הוא חבר צוות המחקר ב-AI בחברת Facebook".

ססיליה גלטמן, בת 90, היא אופטומטריסטית ואורטופטיסטית מוכרת בבאר שבע, ונחשבת לאחת מחלוצי המקצוע. בימים אלו גלטמן תורמת ציוד ואלפי מסגרות למשקפיים לבית הספר לאופטומטריה באוניברסיטת בר-אילן. מטרת התרומה היא לסייע בקידום פרויקטים של בדיקות ומשקפיים בחינם לניצולי שואה, למטופלים המופנים על ידי הרווחה, הגדלת היקפי הפרויקטים של ניידת בדיקות הראייה שמסייעת במקומות שונים בארץ - בפריפריות ובשכונות בהן מתגוררות אוכלוסיות מעוטות יכולות, וגם לצרכי לימוד למעבדת אופטיקאות. 

במחקר שפורסם בימים האחרונים בכתב העת VACCINES הודיעו חוקרים מאוניברסיטת בר-אילן על גילוי של קבוצת אפיטופים (חלק ‏ספציפי של מולקולת האנטיגן המעורר תגובה חיסונית) בעלי פוטנציאל חיסוני במעטפת החלבון של נגיף SARS-CoV-2. אפיטופים אלה מסוגלים לחולל תגובה חיסונית הן על ידי נוגדן והן על ידי תגובה הומורלית המתווכת על ידי התא. הממצאים של עבודה זו עשויים לתרום לפיתוח של חיסון פפטידי (המורכב מחלבונים קטנים) נגד הזיהום בנגיף SARS-CoV-2 ובכך לעצור את התפשטות מגיפת COVID-19 ופנדמיות עתידיות הנגרמות על ידי נגיפי קורונה.

בסוף השבוע האחרון התקיים היום הפתוח המקוון הראשון של אוניברסיטת בר-אילן. מאות אירועים ומפגשים מקוונים עם נציגי המחלקות וחברי הסגל האקדמי, סיור וירטואלי בקמפוס, קבלת מידע על האוניברסיטה, ייעוץ בנושא רישום ושירות הלקוחות בוואטס אפ, כל אלה היו חלק מהיום הפתוח בו לקחו חלק 13,000 סטודנטים לעתיד.

הסטודנטים התפזרו בין 433 מפגשי זום שונים שערכו במחלקות האקדמיות ובתכניות הלימוד השונות. בנוסף התקיימו הרצאות של בכירים במגזר העסקי שיעצו לסטודנטים לעתיד כיצד לבחור נכון מקצוע.

מחקר חדש שהתפרסם של ד"ר שרון גילאי-דותן מבית הספר לאופטומטריה ומדעי הראייה של אוניברסיטת בר-אילן בחן את מערכת הראייה והערכות הראייה והוביל לפריצת דרך משמעותית. המחקר פורסם בכתב העת Scientific Reports.

מחקרי הדמיה מוחית מראים שהאזורים המוחיים שמתמחים בעיבוד פרצופים ומקומות הם קרובים אך שונים מאוד באפיון שלהם. לא רק שהרקמה המוחית שלהם שונה אלא הם גם רגישים לסוגים שונים של מידע - אזורי "הפרצופים" אוהבים יותר גירויים שמופיעים במרכז שדה הראייה ואזורי "מקומות" מעדיפים גירויים שמשתרעים על שטח יותר נרחב בשדה הראייה כולל ההיקף של שדה הראייה.

למרות שמדיניות הבידוד החברתי חשובה במניעת התפשטותו של נגיף הקורונה, הבידוד והבדידות שהוא גורם בעלי השפעות קשות על מצבם הנפשי של הזקנים. מחקר חדש שבוצע ע''י חוקרים באוניברסיטאות בר-אילן וחיפה קושר בין בדידות בזמן מגפת הקורונה ועלייה בסימפטומים פסיכיאטריים בקרב קשישים, כולל סימפטומים של חרדה, דיכאון וסימפטומים נוספים העולים בעקבות חשיפה למצבים טראומטיים. הממצאים פורסמו לאחרונה בכתב העת היוקרתי American Journal of Geriatric Psychiatry.