שנת הלימודים נפתחה בשביתה של ארגון המורים העל-יסודיים. הרקע לשביתה הוא המחסור העצום במורים, בעיקר במקצועות המדעיים, והרעיון החדש של משרד החינוך: להביא במקומם "טאלנטים", מהנדסים או חוקרים, נטולי תעודת הוראה, שיועסקו כעובדי קבלן ויוכנסו לכיתות ללא שם הכשרה פדגוגית. על כך כותבת פרופ' מיכל ציון, ראש המסלול להכשרת מורים לביולוגיה בבר-אילן:

בשנים האחרונות נראה כאילו הטלפון הנייד שלנו מצותת ועוקב אחרינו. אנחנו משאירים עקבות דיגיטליים בכל מקום שבו אנחנו נמצאים, בעולם המקוון וגם בעולם הפיזי - מרכישה בחנות ועד לטיול בפארק – כל פעילות שלנו הופכת לנתונים שנאספים ומנותחים.

פרופ' לירן רזינסקי מהתוכנית לפרשנות ותרבות באוניברסיטת בר-אילן טוען כי המבט האלגוריתמי - האופן שבו מערכות ממוחשבות מנתחות אותנו – משפיע על תפיסת העצמי שלנו ועל התנהלותנו בעולם. מה שמדאיג, לדבריו, הוא שרוב האנשים אינם מודעים להיקף ולעומק של איסוף המידע הזה.

שדה הקריפטוגרפיה צומח בשנים האחרונות, לנוכח השימוש הגובר בבלוקצ'יין, טכנולוגיות סייבר, ובינה מלאכותית. עולמות אלה נשענים בין היתר על ההוכחות הקריפטוגרפיות (CryptoProof) - קובץ קטן, שבעזרתו ניתן לאמת חישוב גדול יותר.

מי היו האנשים שחיו בארצנו לפני אלפי שנים, מה הם אכלו ולבשו, וכיצד התנהלו חייהם בערים ובכפרים? לימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה עוסקים בהיסטוריה האנושית ובסביבה הגאוגרפית בארץ ישראל, החל מהתקופות הקדומות ועד ימינו. תחום זה משלב בין מחקרי שטח ארכאולוגיים, ניתוח ממצאים ותעודות עתיקות, וניתוח התהליכים ההיסטוריים, התרבותיים והחברתיים שהתרחשו באזור זה לאורך הדורות.