האגף ללמידה והוראה באוניברסיטת בר-אילן, בשיתוף עם חברת D-ID, יזמו תוכנית פיילוט חדשנית המשלבת טכנולוגיית בינה מלאכותית בהכשרת סטודנטים בבית הספר לאופטומטריה ומדעי הראייה. התוכנית מאפשרת לסטודנטים להתנסות בתרחישים מציאותיים של התאמת עדשות מגע וציוד מגן לעיניים באמצעות דמויות דיגיטליות מבוססות AI.

ד"ר הדס אייכנשטיין, שקיבלה החודש את תואר ה-MD שלה ברפואה, לא חשבה בהתחלה על לימודי רפואה. "התחלתי תהליך ללימודי דוקטורט בבר-אילן, הרציתי במכללה והחיים היו יפים וקלים," היא מספרת. "אבל הרצון ללמוד רפואה בער בי, ואמרתי לעצמי שאם כבר דוקטורט - אני חייבת לנסות את לימודי הרפואה".

בתנאי ראות גרועים, אנו עשויים להשקיע מאמץ מיוחד כדי להבין את מה שנמצא לנגד עינינו. האם מאמץ זה, שכולל הפניית משאבים וקשב, תורם לזכירה טובה יותר של התמונה או שאיכות הפרטים הירודה שמקבלת מערכת הראייה גורמת לכך שהתמונה תיזכר טוב פחות?

העולם כולו, וישראל בפרט, ידעו בשנים האחרונות שורת משברים מטלטלים – החל ממגיפת הקורונה, דרך שלל אסונות טבע, ועד למלחמת "חרבות ברזל" שמשפיעה על חיי כולנו. נקודות המשבר, יוצרות באופן טבעי טלטלה בחברות, ומעוררות מחשבה מחודשת על הדרך המיטבית להיערך לאתגרים הבאים.

תחום התקשורת והתוכן עניין את נועה מסינגר עוד כתלמידת תיכון, כשלמדה במגמת תקשורת מורחבת וערכה את עיתון בית הספר. "הזדהיתי עם הביטוי שטבע הפילוסוף מרשל מקלוהן, 'המדיום הוא המסר', וידעתי שאמשיך להתמקצע בתחום התקשורת גם באקדמיה", היא נזכרת. השילוב בין תקשורת לבין הבנת היבטים שונים של התנהגות המדינה, השלטון והממשל נראה לה טבעי, ובתואר הראשון היא למדה תקשורת ומדעי המדינה. 

פיסת אריג אדום צבוע ב"תולעת השני", בן כ-3,800 שנה, התגלה במערות מדבר יהודה. צבע השני נחשב לאחד הצבענים היוקרתיים ביותר בעולם העתיק, ושימש לצביעת אריגי המשכן ובגדי הכהונה.

מדעי המחשב הוא תחום שמתקדם במהירות מסחררת: מושגים כמו בינה מלאכותית, למידת מכונה, Big Data, סייבר, עיבוד מידע, הצפנה ונחילי רובוטים, משתתפים יותר ויותר בחיינו, כמויות הנתונים שניתן לאסוף ולנתח הן עצומות ואף גדלות מרגע לרגע, וכל היבט בחיי היום יום הוא חלק מרשת סבוכה הקשורה באופן זה או אחר לחוות שרתים ולענני מידע. איך מבינים את כל זה? ואף יותר מכך - וכיצד משתלבים בזרם המואץ ואף מובילים אותו?