הורדוס רחץ באמבטיה מחומרי גלם מקומיים

מחקר של המחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה בשיתוף המחלקה לכימיה באוניברסיטת בר-אילן מספק עדות חותכת למקור המינרל בהט-קלציט, ששימש בפרויקטים של הורדוס הגדול.

למצרים היה תפקיד מכריע בהופעת חפצי בהט-קלציט בישראל, ובפיתוח תעשיית בהט-גבס המקומית. בהיעדר מחצבות בהט-קלציט עתיקות בארץ ישראל, מקובל היה לחשוב שכל כלי בהט-קלציט שנמצאו בלבנט מקורם במצרים. גילוי מחצבת קלציט במערת התאומים, הממוקמת במורדות המערביים של הרי ירושלים, העלה ספק בנוגע להשערה זו. מחקר חדש, שפורסם לאחרונה בכתב העת המדעי Scientific Reports, מאפשר להבחין בין בהט שמקורו בישראל ובין זה שמקורו במצרים. המחקר אף מאשר שחפצי בהט-קלציט, כמו אמבטיות הבהט של הורדוס, נחצבו בישראל ולא במצרים. 

 המחקר נערך כחלק מעבודת התואר השני של הסטודנטית איילה עמיר במחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן, בהנחיית פרופ' בועז זיסו ופרופ' אהרן מאיר מאוניברסיטת בר-אילן ופרופ' עמוס פרומקין מהאוניברסיטה העברית בירושלים. תחילה נאספו נתונים אנליטיים מדגימות בהט-קלציט ממצרים וישראל של ימינו. המקורות המצריים כללו שרידי כלים עתיקים שנאספו על ידי המשלחת הארכיאולוגית האוסטרית לגיזה במאה ה-19, וחפץ המודרני, העשוי בהט ממקור גיאולוגי, שנקנה בקהיר. הדגימות מישראל כללו חומר גלם ממחצבת מערת התאומים, שבבים שנמצאו במערה ליד המחצבה ושבבים ובלוק מאום אל-עמדאן - אתר ארכיאולוגי ליד מערת התאומים. דגימות נוספות נאספו מספלאותם (משקע מערות) במערת נטוף הממוקמת בוואדי א-נטוף. 

לאחר מכן נותחו דגימות הבהט-קלציט מישראל וממצרים בסיועם של פרופ' אמנון אלבק ופרופ' גיל גובס מהמחלקה לכימיה באוניברסיטת בר-אילן, לצורך קביעת הרכבן הכימי והמבנה הגבישי שלהן. המחקר התבסס על ארבע שיטות אנליטיות-כימיות, שברובן טרם נעשה שימוש לקביעת מקורו של בהט-קלציט: ספקטרומטר  לאנליזת יסודות (ICP), ספקטרוסקופיית אינפרא-אדום, מדידות תהודה מגנטית גרעינית במצב מוצק של אטומי מימן וזרחן, וניתוח יחסי איזוטופים יציבים של פחמן וחמצן

 אותן שיטות יושמו על שתיים מהאמבטיות המלכותיות של הורדוס הגדול, העשויות בהט-קלציט, שנמצאו במבצר קיפרוס ובארמונו בהרודיון. על פי התוצאות, האמבטיות נחצבו בישראל ולא במצרים, המקור העיקרי למינרל הבהט-קלציט בתקופות קדומות. משמעות הגילוי היא שהורדוס השתמש בתוצרת מקומית, ושתעשיית הבהט באזור יהודה במחצית השנייה של המאה הראשונה לפני הספירה הייתה מפותחת ואיכותית דיה כדי לשרת את הסטנדרטים הגבוהים של הורדוס.

 הגישה הרב-תחומית שאומצה במחקר מספקת מידע הנוגע הן להרכב של בהט-הקלציט והן למבנה הגבישי שלו, והיא משמעותית להבנת ממצאים ארכיאולוגיים ולפרשנותם. שילוב שיטות אנליטיות עם מחקרים ארכיאולוגיים עשוי לספק מידע חדש לא ניתן היה להשיגו בטכניקות ארכיאולוגיות מסורתיות. 

 למחקר המלא