Skip to main content
31.08.2021 | כג אלול התשפא

הגנה על שכבת האוזון

ה-16 בספטמבר הוא "היום הבינלאומי להגנה על שכבת האוזון". מטרתו להגביל את הייצור והשימוש בחומרים שגרמו לפתיחת החור באוזון.

תמונה
אוזון

ב-16 בספטמבר מצוין היום הבינלאומי להגנה על שכבת האוזון, שנקבע לראשונה בעצרת הכללית של האו"ם ב-1994, עם חתימתו של פרוטוקול מונטריאול.  מטרת ציון היום הייתה להגביל את הייצור והשימוש בחומרים כימיים אנתרופוגניים (מיד אדם) שגרמו לפתיחת החור באוזון.

גל החום שפוקד את אזורינו מעלה את המודעות הציבורית לשינויים הגלובליים ולהתחממות מערכת האקלים בכדור הארץ. פרופ' שלמה ברנר מהמחלקה לגאוגרפיה וסביבה באוניברסיטת בר-אילן מבהיר מה הקשר בין החור באוזון ובין אפקט החממה הגורם להתחממות הגלובלית.

האוזון (O3) הוא גז שמסנן את רוב הקרינה האולטרה סגולה המסוכנת שמגיעה לכדור הארץ. פרוטוקול מונטראול, אמנה שנחתמה על ידי 197 מדינות, נחשב כהצלחה הגדולה ביותר במישור הסביבתי הגלובלי. נכון להיום כל הסימנים מצביעים על התאוששות של שכבת האוזון וסגירת החור. לאור הצלחה זו מתבקשת השאלה, למה הסכמים בינלאומיים דומים להגבלת פליטת גזי החממה (פרוטוקול קיוטו והסכם פריז) אינם זוכים להצלחה דומה?

עלינו להבחין בין אפקט החממה, אחד מתהליכי שינויי אקלים הבולטים ביותר, ובין דילול שכבת האוזון. אפקט החממה נובע מהשפעתם של גזי החממה (בעיקר פחמן דו-חמצני ומתאן) על המעבר של קרינה אינפרה-אדומה באטמוספירה, והוא גורם לחימום השכבות הנמוכות שקרובות לפני כדור הארץ. בעיקרון "אפקט החממה" הוא תהליך טבעי ונחוץ לאקלים הממוזג של כדור הארץ. בלעדיו, הטמפרטורה הממוצעת של פני כדור הארץ הייתה צונחת בשלוש מעלות. 

אולם ישנה גם תוספת גזים אנתרופוגנית הנובעת מפעילות אנושית. שלוש התורמות הגדולות ביותר לתהליך הן הפקת אנרגיה, תחבורה ותעשייה, הנשענות כולן על שריפת דלקים מאובנים ובכך גורמות לפליטת גזי חממה נוספים והגברת קצב החימום.

כאן נמצאת התשובה לשאלה המתבקשת: דילול שכבת האוזון הוא תהליך ממוקד מאוד, ברור ומובן מבחינה מדעית ועם אי ודאות קטנה יחסית. החלפת החומרים המזיקים בחומרים ידידותיים יותר הייתה קלה למדי ומוצלחת. בקושי הרגשנו שהחליפו לנו רכיבים בדיאודורנטים או בגז למקרר לדוגמה.

לעומת זאת "אפקט החממה" הוא חלק מובנה ממערכת מורכבת ומסובכת עם רמת אי ודאות גדולה בהרבה מזו של דילול שכבת האוזון. להגבלת פליטות גזי חממה אנתרופוגניים ומעבר למקורות אנרגיה חלופיים יש השלכות גלובליות מרחיקות לכת ועלויות כלכליות, חברתיות ופוליטיות שלא היו קיימות לפני כן.

 רוצים לדעת עוד על המחלקה לגיאוגרפיה וסביבה? היכנסו