Skip to main content
20.02.2022 | יט אדר א' התשפב

סוכרת מסוג 2 בקרב יוצאי אתיופיה

היתרונות שהגנו על יוצאי אתיופיה מפני סוכרת אבדו עם השתלבותם בחברה הישראלית

תמונה
אתיופיה

סוכרת מסוג 2 מתפתחת לרוב בגיל מבוגר, ונחשבת לאחת מהמחלות הכרוניות השכיחות בעולם. המחלה קשורה לגורמים גנטיים, ידועים באופן חלקי, ולגורמים סביבתיים מוכרים, הקשורים באופן משמעותי לאורחות חיים, מיעוט פעילות גופנית ותזונה לא בריאה. הסיכון לפתח סוכרת גבוה יותר בקרב קבוצות אתניות מסוימות, דוגמת יוצאי אתיופיה בישראל. דליה ביטאולין שרמן ביצעה בהנחיית ד"ר שירי שנאן אלטמן מבית הספר לעבודה סוציאלית בבר-אילן, מחקר שבחן את התנהגותם הבריאותית של יוצאי אתיופיה בישראל בהקשר של סוכרת סוג 2.

עבור יוצאי אתיופיה בישראל, העלייה ארצה הייתה מעבר חד מאורח חיים מסורתי לאורח חיים מערבי. בעוד שסוכרת סוג 2 הייתה מחלה נדירה באתיופיה, במהלך השנים בארץ תועדה עלייה חדה בסיכון לפתח את המחלה בקרב יוצאי אתיופיה בהשוואה לאוכלוסייה הכללית בישראל. מחקרים מראים כי הדרך הראשונית הטובה ביותר למנוע את הופעתה של סוכרת מסוג 2 היא התנהגות בריאותית הכוללת הקפדה על פעילות גופנית סדירה ותזונה בריאה.

המחקר שמומן על ידי משרד המדע והטכנולוגיה, הרחיב את גוף הידע הקיים ובחן את ההתנהגות הבריאותית (פעילות גופנית ותזונה בריאה) של יוצאי אתיופיה בישראל, בהתייחס למחלת סוכרת מסוג 2, ואת הגורמים הקשורים לביצוע התנהגות זו, תוך השוואה בינם ובין ילידי הארץ. מודל ההתנהגות המתוכננת, המתייחס למשתנים אישיים, קוגניטיביים וחברתיים, שימש בסיס תאורטי למחקר. על פי התיאוריה, ההתנהגות מושפעת בעיקר מכוונת האדם לבצעה. שליטה רבה יותר של הפרט על ההתנהגות, מחזקת את הקשר בין הכוונה ובין התנהגות.

המחקר התבסס על מדגם של 207 מבוגרים בני 30 ומעלה שאינם חולים בסוכרת מסוג 2, מתוכם 110 יוצאי אתיופיה ו-97 ילידי הארץ. תוצאות המחקר מלמדות שמרבית המשתתפים לא תפסו את עצמם בסיכון לחלות בסוכרת מסוג 2. אלה שתפסו את עצמם בסיכון לחלות בסוכרת מסוג 2 היו בעלי סיכוי נמוך יותר לבצע פעילות גופנית ולצרוך תזונה בריאה.

בתחום הפעילות הגופנית, 61% מהמשתתפים דיווחו שהם מבצעים פעילות גופנית, לעומת 39% שדיווחו כי אינם מבצעים פעילות גופנית, ללא הבדלים מובהקים בין יוצאי אתיופיה ובין ילידי הארץ. עם זאת, שיעור המדווחים על השתתפות בסוג פעילות גופנית כמו חוג ספורט או חדר כושר, היה באופן מובהק גבוה יותר בקרב ילידי הארץ בהשוואה ליוצאי אתיופיה. בתחום צריכת תזונה בריאה, אחוז המדווחים על צריכת תזונה לא בריאה היה גבוה יותר בקרב יוצאי אתיופיה בהשוואה לילידי הארץ: 33.6% לעומת 21.6% בהתאמה.

ניתוח הנתונים הראה שרווקוּת, רגישות נתפסת לסוכרת סוג 2 (קשר שלילי), תפיסת מצב בריאות, עמדות, נורמות סובייקטיביות וכוונה לבצע פעילות גופנית מנבאים באופן מובהק ביצוע פעילות גופנית. לגבי צריכת תזונה בריאה, נמצא כי נישואים, השכלה גבוהה, רגישות נתפסת לסוכרת סוג 2 (שלילי), שליטה נתפסת וכוונה לצרוך תזונה בריאה מנבאים באופן מובהק צריכת תזונה בריאה.

מהו היקף הסוכרת בגליל?>>>

תוצאות המחקר מדגישות שדפוסי ההתנהגות של אוכלוסיית יוצאי אתיופיה דומה לדפוסי ההתנהגות של ילידי הארץ. על פי הספרות, ממצאים אלה מאפיינים אוכלוסיות מהגרים לארצות מערב, המאמצים את דפוסי ההתנהגות הבריאותית של האוכלוסייה המקומית ובכך מאבדים את היתרון הבריאותי שעמו הגיעו.

מבחינה תיאורטית תרומתו של מחקר זה בהעמקת הידע וההבנה של ההתנהגות הבריאותית, פעילות גופנית ותזונה בריאה, בהתייחס למחלת סוכרת מסוג 2 בקרב יוצאי אתיופיה בישראל והגורמים הקשורים לביצוע התנהגות זו, ובהבנת ההבדלים בין יוצאי אתיופיה ובין ילידי הארץ בהתנהגות הבריאותית.

ממצאי המחקר מחזקים את מודל ההתנהגות המתכוננת. מבחינה יישומית, חשיבות המחקר בהדגשת הצורך בהבניית תוכניות התערבות להגברת הפעילות הגופנית הסדירה ולהגדלת צריכת תזונה בריאה, במטרה לקדם את מצבם הבריאותי של יוצאי אתיופיה ולמנוע הופעתה של מחלת הסוכרת בקרבם, תוך שימת דגש על חיזוק משאבים אישיים, קוגניטיביים וחברתיים הנחוצים להצלחה באימוץ התנהגות בריאותית.