Skip to main content
03.01.2022 | א שבט התשפב

מה קורה כשמשלבים לימודים, משפחה ועבודה

מחקר שבחן את המתח שנוצר משילוב בין שלושת התפקידים הראה כי לפעמים ההורות תורמת להעשרה

תמונה
מתח

ישראל מדורגת במקום גבוה למדי בין מדינות OECD בחוויית המתח הנוצר בין שני התפקידים התובעניים - משפחה ועבודה. לדברי פרופ' ליאת קוליק מבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בר-אילן, אחת מהסיבות הבולטות לכך היא יום העבודה הארוך הנהוג בישראל בהשוואה למדינות מערביות אחרות. גם תרבות העבודה בישראל, שבה קיימת נורמה המאפשרת למעסיקים להתקשר למועסקים אחרי שעות העבודה בדרישה לספק מענה כאן ועכשיו", תורמת את חלקה לחוויית המתח. בחלק ממדינות העולם מתהווה מגמה של הגבלת גלישת דרישות העבודה אל הזירה הביתית באמצעות חקיקה או באמצעות הטמעת נורמות בתרבות הארגונית, על פיהן יש לשמור על פרטיות העובדים והעובדות אחרי שעות העבודה. אולם בינתיים, מגמה זו אינה נראית בישראל.

מצב זה מעלה שאלות בנוגע לחוויית המתח שבה מתנסים הורים עובדים, בעיקר כאשר לשני התפקידים התובעניים (הורות ועבודה) מצטרפת משימה נוספת: לימודים. האם השילוש הורות-עבודה-לימודים יוצר מתח הפוגע ברווחה הנפשית? האם הליהטוט בין שלושת התפקידים הללו והרצון למלא בו זמנית את הדרישות הכרוכות בהם עשוי להוביל לחוויית העשרה המטיבה עם אלה הממלאים אותם?

בישראל חלה עלייה בשיעור ההורים העובדים ולומדים, ומתוך הנשים והגברים העובדים ובמקביל לומדים במוסד אקדמי, כשליש הם הורים לילדים צעירים. כך, לסוגיית המתח והעשרה בתמרון בין שלושת התפקידים יש השלכות על חלק לא מבוטל מהאוכלוסייה.

שאלות אלה עמדו בלבו של מחקר חדש שערכה פרופ' קוליק. המחקר כלל 256 משתתפים (161 נשים ו-95 גברים), ומרבית הנתונים נאספו באמצעות קישור מקוון בדגימה לא אקראית. משתתפי המחקר היו בחלקם הורים צעירים המשלמים על לימודיהם ועובדים לפרנסתם, ואילו חלק אחר היו הורים עובדים שכבר רכשו מקצוע וכעת לומדים להשלמת תואר נוסף לשם קידום בעבודה או לשם עניין. תחומי הלימודים של המשתתפים והמשתתפות במחקר היו מגוונים וכך גם התארים שלמדו.

חוויית המתח בין התפקידים נבחנה באמצעות משתנה "קונפליקט התפקידים". גישת קונפליקט התפקידים מתבססת מחד גיסא על תפיסת העובד האידיאלי המקדיש את מלוא זמנו ומרצו לעבודה, ומאידך גיסא על ההנחה שמלאי האנרגיה הנפשית והפיזית של הפרט והזמן העומד לרשותו מוגבלים, ושהתנסות בו-זמנית בריבוי דרישות הנובעות מהתפקידים השונים תביא לחוויית מתח. מתוך כך אחת משאלות המחקר נגעה להבדלים בעוצמת חוויית קונפליקט התפקידים בין הממשקים המתקיימים בין שלושת התפקידים: ממשק עבודה-משפחה, ממשק עבודה-לימודים וממשק משפחה-לימודים.

לצד הגישה הפסימית, המדגישה את המתח הנוצר בין ממשקי תפקידי ההורות, העבודה והלימודים, קיימת גם גישה אופטימית, שלפיה אפשר לצאת נשכרים מהתמרון בין שלושת התפקידים. אכן, בעקבות מחקר ענף לאורך השנים, התבסס גוף ידע משמעותי המצביע על היתרונות הטמונים במילוי בו-זמני של תפקדים שונים. יתרונות אלה כונו "העשרה בין תפקידים". המושג "העשרה" הוגדר כמידה שבה התנסויות בתפקיד אחד משפרת את איכות החיים בתפקיד האחר. המצדדים בגישה זו גורסים שניתן להבין העשרה בממשק עבודה-משפחה כתהליך דו-כיווני שבו רכישת משאבים אישיים בתחום אחד (מיומנויות, אנרגיות, מצב רוח, תחושת מיצוי), מובילה לפיתוח או להעצמה של משאבים בתחום האחר. כך למשל עובדים עשויים ליישם מיומנות הנרכשות בעבודה בתחום המשפחה. בדומה סטודנט, עשוי להעשיר את ילדיו בתכנים מעניינים שאליהם נחשף בלימודים.

 ממצאי מחקרה של קוליק מצבעים על תמונת מצב מורכבת. בנוגע להבדלים בעוצמות קונפליקט התפקידים בין הממשקים השונים, נמצא שהעוצמה הנמוכה ביותר נמצאה בממשקים בין המשפחה לעבודה (דרישות המשפחה  גולשות אל זירת העבודה) ובין הלימודים לעבודה (דרישות  הלימודים  גולשות  אל זירת  העבודה), והעוצמה הגבוהה ביותר נמצאה בממשק בין הלימודים למשפחה (דרישות הלימודים  גולשות  אל זירת  המשפחה) ובממשק שבין העבודה ללימודים (דרישות העבודה גולשות אל זירת הלימודים). נראה שבשל רצון לשמור על פרנסתם, משתתפי המחקר הגנו על תפקיד העבודה ולא אפשרו לדרישות המשפחה או הלימודים לגלוש לתוכו. העדפת ביצוע מטלות העבודה על פני מטלות הלימודים והמשפחה גרמה לכך שחוויית קונפליקט התפקידים הייתה מתונה למדי בממשקים אלו. מצד שני, מאחר שזירת המשפחה וזירת הלימודים גמישות יותר מזירת העבודה, הרי שדרישות העבודה פולשות ביתר קלות לתוכן וחוויית קונפליקט התפקידים ביניהן ובין העבודה. מתוך כך נראה שיהיה קשה יותר לפתור בעיה של ילד כאשר ההורה העובד נמצא בשיחה מול לקוח חשוב או עם הממונה עליו, אך אותו הורה יענה לשיחה מהעבודה בעת הכנת ארוחת ערב לילדים.

נמצא גם שהפגיעה שגורמת חוויית קונפליקט התפקידים בממשק עבודה-משפחה לרווחה הנפשית של ההורים נמוכה יותר מאשר בממשקים אחרים שנבחנו (לימודים-עבודה ולימודים-משפחה). נראה שכאשר מדובר בממשק חשוב למשתתפי המחקר, הם מתגייסים למלא את תפקידיהם. מתוך כך, על אף הקושי, ההתגייסות הנחרצת מפחיתה את תחושת המצוקה, ומונעת את פגיעתה של תחושת חוסר האיזון ברווחה הנפשית.

 "הממצא האופטימי במחקר היא שיותר מהתפקידים האחרים, תפקיד ההורות משמש מקור להעשרה והוא מיטיב עם המשתתפים במחקר בעת מילוי תפקידיהם האחרים," אומרת פרופ' קוליק. "עוצמת העשרה הרבה ביותר היא בין תפקיד המשפחה לתפקיד העבודה, לאחר מכן בין תפקיד המשפחה לתפקיד הלימודים, ואילו חוויית ההעשרה הנמוכה ביותר נמצאה בין תפקיד העבודה לתפקיד הלימודים ובין תפקיד העבודה לתפקיד המשפחה. "אנרגיות חיוביות שנצברו בעת מילוי תפקיד ההורות ומצב רוח טוב שנצבר במשפחה זולגים אל זירת הלימודים והעבודה ותורמים לחוויה טובה בקרב המשתתפים בעת מילוי תפקידיהם כעובדים וכלומדים."

המחקר מצא הבדלים מגדריים בחוויית הקונפליקט: גברים חווים תחושת איזון כללית גבוהה יותר בהשוואה לנשים בשלוש הזירות; ועוצמת קונפליקט התפקידים הכללית גבוהה יותר בקרב נשים. לעומת זאת תפקיד ההורות מעשיר את הנשים ואת הגברים ביתר התפקידים שהם ממלאים באותה מידה.

"כלל הממצאים מבליטים את תרומת המשפחה להעשרת הורים עובדים ולומדים בחברה הישראלית, ואת עמידות תחום העבודה בפני החדירוּת של דרישות המשפחה והלימודים, הנובעת מתוך רצון להגן על מקור הפרנסה," מסכמת פרופ' קוליק. "על אף ההתקדמות שחלה בתקופתנו ביחס לתפקידי המינים ועל אף שמדובר בדור צעיר ומשכיל ובהורים שמתמודדים עם שלושה תפקדים, חוויית המצוקה של הנשים רבה יותר מזו של הגברים ויש עוד לעשות דרך כדי להגיע אל השוויון הנכסף".  

אחד ממאפייני העידן הנוכחי רווי התמורות הוא מערך נרחב של תפקידים שהאדם ממלא. מחקר זה עסק בשלושה מהם - הורות, עבודה ולימודים. פרופ' קוליק מציינת שכדי להבין לעומק את חוויית המתח כנגד חוויית ההעשרה, מומלץ במחקרים אחרים להרחיב את מערך התפקידים העומדים לבדיקה, כמו טיפול בהורים מבוגרים, התנדבות ופנאי.

מאת: שחר שלוח