דיני המשפחה בישראל, מוסד הנישואין היהודי ובמיוחד דיני הגירושין מפלים נשים לרעה. פרופ' רות הלפרין-קדרי מהפקולטה למשפטים מתארת את המצב ומסבירה מה הם הפתרונות הפועלים לטובתן של נשים.

מהו ניכור הורי? וכיצד המערכת המשפטית בישראל ובעולם מתייחסת למושג הזה ומשתמשת בו? פרופ' רות הלפרין-קדרי מהפקולטה למשפטים, מדברת על מובניו המשפטיים של הניכור ההורי ומסבירה כיצד ניתן למנוע את הנזק שנגרם למשפחות, כשנעשה בו שימוש לרעה בבית המשפט. מראיינת: שי קלוט.

מה שיעורן של הנשים בקרב המנהלים הבכירים בישראל? האם חברות שמנוהלות על ידי נשים מצליחות יותר? עירית קליפר אבני מהחוג המשולב למדעי החברה מדברת על הסטטוס העסקי של נשים בחברות הגדולות במשק הישראלי, וגם נותנת כמה טיפים להתנהלות בצמרת. <a href="https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat" target="_blank" rel="ugc noopener noreferrer">⁠עקבו אחרינו גם בוואטצאפ</a>

תקופת כהונתו של דונאלד טראמפ כנשיא ארצות הברית היתה קצרה יחסית אך סוערת. ד״ר הדס כהן מהתוכנית לניהול וישוב סכסוכים ומשא ומתן, מנתחת את השפעתו של טראמפ על החברה האמריקאית, ובמיוחד על סוגיות של גזע ושיוון, מעמד האישה ואוכלוסיית האסירים בבתי הכלא האמריקאים. מראיין אורי טולידאנו.
<a href="⁠⁠⁠https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat" target="_blank" rel="ugc noopener noreferrer">עקבו אחרינו גם בוואטצאפ </a>

האם אנשים עם מוגבלויות שכליות יכולים להשתלב באקדמיה וכיצד? פרויקט "עוצמות" - שילוב אקדמי בן 3 שלבים בהשכלה הגבוהה הכולל לימודים לתואר ראשון, הוא דוגמה אחת לכך שגם אנשים עם מוגבלות שכלית יכולים להגיע לתוצאות מרחיקות לכת. פרופ' חפציבה ליפשיץ מהפקולטה לחינוך, מתארת את מסקנות מחקרה ואת האפשרויות האקדמיות הטמונות בו.

העולם נראה אחרת לגמרי מבעד לעיניהם של מיעוטים לשוניים - עולים, מהגרי עבודה, דוברי ערבית, החווים קושי רב בתקשורת עם המוסדות השונים ובהתנהלות היומיומי. ד"ר מיכל שוסטר מהמחלקה לתרגום וחקר התרגום מביאה את נקודת מבטם של דוברי השפות שאינן עברית בישראל.

האם חופש הביטוי כולל גם חופש להתבטאות גזענית? כשבתי המשפט מעניקים חופש אדיר להתבטאויות גזעניות ומגינים בחירוף נפש על חופש הביטוי, עולה השאלה איך שני הקצוות האלה חיים ביחד? פרופ' אריאל בנדור מהפקולטה למשפטים מחפש את התשובה.

הישראלים הם אלופי העולם בצפייה בתוכניות ריאליטי. פרופ' מוטי נייגר מבית הספר לתקשורת מדבר על סוד הקסם של הז'אנר, ומברר מה אמתי ומה שקרי בתוכניות הריאליטי?
<a href="https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat" target="_blank" rel="ugc noopener noreferrer">⁠עקבו אחרינו גם בוואטצאפ</a>

עם פרוץ האביב הערבי, ב-2010, הצליחו קבוצות אזרחיות להתאגד, להפגין ולהביע מחאה נגד השלטון בעזרת הפייסבוק והטוויטר. אך מאז השתנתה התמונה ובאותן רשתות חברתיות מופיעים היום גם מסרים של פילוג וליבוי שנאה. ד"ר שרון חלבה-עמיר ויואב אדלר מבית הספר לתקשורת מבררים האם הרשתות החברתיות אכן משפיעות על מהפיכות? מראיין: אורי טולדנו
עקבו אחרינו גם בוואטצאפ
<a href="https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat" rel="ugc noopener noreferrer" target="_blank">⁠⁠⁠https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat</a>

מערכות המשפט בישראל ובחו""ל נוקטות בעונשים שונים על מנת להרתיע ולמנוע פשיעה, לשרת את עקרון הצדק וגם כדי לשקם את העבריינים. לעיתים המטרות הללו סותרות זו את זו. פרופ' תומר עינת מהמחלקה לקרימינולוגיה מדבר על הפערים בין הרטוריקה העונשית לבין הפרקטיקה, והקטסטרופה הנקראת בית כלא.
עקבו אחרינו גם בוואטצאפ
<a href="https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat" rel="ugc noopener noreferrer" target="_blank">⁠⁠⁠https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat</a>