כיצד קבע האו"ם את גבולותיה של מדינת ישראל בנובמבר 1947? והאם החלטה שכזו הייתה יכולה להתקבל על ידי האו"ם היום? בפרק מיוחד לכבוד כ"ט בנובמבר, פרופ' אלעד בן דרור מהמחלקה ללימודי המזרח התיכון, צולל ליסודות תוכנית החלוקה, מדבר על השינויים שחלו באו"ם במהלך השנים, ותוהה לגבי השפעתו של המוסד הזה על מעמדה של ישראל בימנו אלה.

מה התרחש בצפת במהלך מלחמת העצמאות? כיצד פעלו תושבי המקום ומה אפשר ללמוד מהם היום? ד"ר ברק בוקס מהמחלקה למדעי המדינה ובית-הספר לתקשורת, מתאר את השתלשלות האירועים בצפת בתקופת מלחמת העצמאות ומנתח את היחסים בין אנשי היישוב היהודי לתושבים הערבים ולמנדט הבריטי.

כמה מהקונפליקטים הגדולים של החברה הישראלית הם חרדים וצבא, השד העדתי, מעמד האישה וההבדל התרבותי בין תיירים ובין ישראלים בהנצחת אירועים. פרופ' חיים נוי, מבית הספר לתקשורת, חקר את ספר המבקרים במוזיאון גבעת התחמושת והגיע למסקנות על החברה הישראלית.

דתיים וחילונים, שומרי מצוות ובלייני שבת, כולם חיים יחד תחת אותה ממשלה, עם חיכוכים תכופים ואידאולוגיות שונות. האם למרות הכול, הציונות יכולה לחיות בשלום עם התפיסה הדתית? ד"ר טובה גנזל מחוג הרב תחומי למדעי היהדות חושבת שכן ומציעה דרך.

עם התפתחותה של התנועה הציונית במשך השנים, חלו שינויים בעמדתה לגבי השאלה: האם לתמוך במדיניות עליה המונית או להעדיף עלייה סלקטיבית. ד"ר אבי פיקאר מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה, מדבר על הצמתים בהיסטוריה הישראלית שבהם הפכה השאלה העקרונית לדילמה הרת גורל ולצורך להכריע בין טובת הארץ לבין טובת העם.

שנים ספורות לאחר קום המדינה הפכה מדיניות העלייה לסלקטיבית, בעיקר כלפי יהודי צפון אפריקה. הסוכנות הציבה ליהודי המגרב קריטריונים נוקשים לעלייה, למרות הסכנה שנשקפה להם. ד"ר אבי פיקאר מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה, מתאר את מאורעות התקופה ומסביר כיצד חל השינוי שהוביל את ההנהגה בארץ ישראל להכות על חטא לאחר שמרוקו הפכה לעצמאית.

קליטתם של יהודי צפון אפריקה בשנותיה הראשונות של המדינה ופיזורם בישובי הפריפריה עוררו טענות חריפות על אפליה עדתית. ד"ר אבי פיקאר, מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה, מדבר על פרוטוקולים מישיבות הממשלה ומשרד הקליטה בשנות המדינה הראשונות החושפים באופן חד משמעי שאכן הייתה אפליה.

מדוע הוקמו עיירות הפיתוח וכיצד בוצעה חלוקת העולים החדשים לאזורים אלו? ד"ר אבי פיקאר, מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה, מסכם את סיפור ההתיישבות בשנות ה-50 וה-60, בפרק שני בסדרה על עליית יהודי צפון אפריקה וקליטתם בישראל.

בספרו "איש הישר בעיניו: אי-לגליזם בחברה הישראלית", דיבר פרופ' אהוד שפרינצק על התרבות הישראלית שלעיתים מקלה ראש במקרים של אי ציות לחוק. פרופ' אשר כהן מבית הספר לתקשורת בוחן את היחס לחוק בתרבות הישראלית ומסביר את תופעת אי הציות, שחוזרת ומופיעה מתקופת המנדט הבריטי ועד הגל השני של הקורונה.

במלאות 30 שנים לחתימת הסכם אוסלו, ד"ר ניר לויטן, בוגר התוכנית לניהול ויישוב סכסוכים ומו"מ, ועמית מחקר במכון אירופה, מדבר על התפקיד שלקחו על עצמן המדינות הסקנדינביות בעיצוב ההסכם בין ישראל לפלסטינאים, וכיצד הן רואות את תפקידן כמתווכות בסכסוכים בינלאומיים כיום.