כיצד מתמודדים עם החרדה באירוע שטרם הסתיים? איך ניתן לנהל שגרה בזמן חירום ומלחמה? בפרק השני בסדרה, שחר צדוק, פסיכותרפיסט מהפקולטה לחינוך באוניברסיטת בר-אילן, מעניק כלים פרקטיים שבאמצעותם נוכל לסייע לעצמנו להתמודד נפשית ופיזית עם מלחמה מתמשכת.

ההגירה הכפויה, וחוסר השוויון שהחלו לשגשג בעקבות זאת? ואיך הגענו משם למהפכה הירוקה? ד"ר רן שאולי מהתוכנית ללימודי אסיה בפקולטה למדעי הרוח, מדבר על השינויים החברתיים והכלכליים שעבר עולמנו מאז המהפכה התעשייתית.


לפרקים נוספים הורידו את האפליקציה >>
https://go.onelink.me/LJ1H/262773c

חומרי הדברה וכימיקלים אחרים, הנדסה והשבחה גנטית כולם הכרחיים להמשך הזנת המין האנושי וקיומו. מנגד, לקדמה שהביאה עמה המהפכה הירוקה יש היסטוריה אפלה ומחיר דמים. מה הן האלטרנטיבות שעלינו לפתח? עם ד"ר רן שאולי מן המחלקה ללימודי אסיה בפקולטה למדעי הרוח.

בעתיד לא יהיו יותר מדינות. נשמע מפתיע? מוזר? מפחיד? אנחנו חיים בתקופה שבה הרעיון של מדינה משתנה והגלובליזציה מקבלת משמעויות מעשיות. האזינו לד"ר מור מיטראני מהמחלקה למדעי המדינה, שמסבירה כיצד הגלובליזציה משפיעה על מחירי הבגדים שאתם לובשים, על מכשירי הסלולר שבהם אתם משתמשים וגם על כוח העבודה הזול שנמצא מאחורי הקלעים ומאפשר זאת.

דמוקרטיה אינה שיטת ממשל מושלמת, אבל רוב העולם המערבי המודרני מעדיף אותה. פרופ' דניאלה דוויק מהמחלקה להיסטוריה כללית מחזירה אותנו ליוון העתיקה, לדמוקרטיה הראשונה באתונה. מה עשו האתונאים כדי למנוע שחיתות? מי היה מנוע מהשתתפות בהצבעות, ואיך התמודדו הדמוקרטים הראשונים עם דמגוגיה?

האיחוד האירופי ביסס את מעמדו כאחד מהגופים החשובים והמשפיעים ביותר בעולם, בעיקר הודות להסכמים כלכליים ומדיניים שמעניקים לו מעין מעמד פדרלי. אלא שאז הגיע הברקזיט שטלטל את אמות הספים והעלה את השאלה האם האיחוד עמיד בפני התפרקות? פרופ' אריה רייך מהפקולטה למשפטים מסביר מהו האיחוד האירופי, איך ישתנה מעמדו לאחר עזיבתה של בריטניה, ואיך זה ישפיע עלינו.

מה הקשר בין מה שמתחולל בימים אלה באירופה בנושא המהגרים מיבשות אחרות ובין נפילת האימפריה הרומית המערבית במאה החמישית? ד"ר ארי גייגר מהמחלקה להיסטוריה כללית דן בתפיסה הרווחת המוצאת קווים משותפים בין אירופה של היום ובין האימפריה הרומית ערב נפילתה.

מיהו ארגון חמאס ומהי האידאולוגיה המובילה את אנשיו? ד"ר שאול ברטל ממרכז בגין סאדאת למחקרים אסטרטגיים באוניברסיטת בר-אילן, מצביע על הקווים האנטישמיים המובהקים העולים מתוך האמונות של מובילי הארגון ומסביר כיצד מתקפת הטרור הרצחנית שארעה ב-7 באוקטובר, הייתה תוצאה ישירה של האידיאולוגיה החמאסית.

מה תפקידו של המודיעיו במלחמה א-סימטרית, איך ניתן להבין על בסיס זה את מתקפת הפתע של ארגון הטרור חמאס בשבעה באוקטובר, ומהם הלקחים שיש להפיק להמשך התנהלותה של מדינת ישראל במערכה הזו? ד"ר נתנאל פלמר מהמחלקה ללימודי המזרח התיכון מנתח את המאמצים שעשה ארגון הטרור חמאס במטרה לאסוף מידע מודיעיני על מדינת ישראל, ובמקביל את הפעולות שנקט די לסכל איסוף מידע מודיעני לגביו.

מה היא המשמעות של חשיפה לטראומה קולקטיבית עבור הפרט והקהילה, והאם החברה הישראלית תמצא את הדרך להירפא ולהתחזק לאחריה? פרופ' מיכל אלברשטין, דקנית הפקולטה למשפטים, מנתחת את האופן בו אירועי אוקטובר 23 נשזרים במארג הטראומות הקולקטיביות שמלוות את הציבור בישראל.
<a href="⁠⁠⁠https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat⁠" target="_blank" rel="ugc noopener noreferrer">עקבו אחרינו גם בוואטצאפ
</a>