בעקבות מלחמת חרבות ברזל והתגברות גילויי האנטישמיות מאז ה-7 באוקטובר, פרסמו ראשי אוניברסיטאות המחקר בישראל מכתב לעמיתיהם בחו"ל, המתייחס לשיח המדאיג העולה מהקמפוסים בעולם. הקריאה מביעה דאגה ביחס לנרטיבים המסלפים את אירועי המתקפה, מדגישה את הצורך בהבנה מורכבת של המצב וקוראת למוסדות אקדמיים לטפח חשיבה ביקורתית ולאתגר נרטיבים פשטניים. בנוסף, קורא המכתב להגן על אנשי אקדמיה ישראלים ויהודים ולשמור על זכויותיהם כפי שקורה לגבי כל מיעוט אחר. המכתב מסתיים בקריאה לבהירות ולאמת באקדמיה, הדוגלת בהארה וקידמה כדי לגבור על החושך.

Dear Colleagues,

המתקפה על ישראל שהחלה בשמחת תורה, ה-7 באוקטובר 23, הדגימה באופן אכזרי וכואב שחמאס השתכלל והתחזק טקטית ואסטרטגית מאז שהחל להתבסס בעזה בשנות ה-2000. "מנהרות החמאס" המפורסמות מילאו תפקיד מרכזי בהתפתחות זאת. פרופ' יואל רסקין מאוניברסיטת בר-אילן עקב במשך שנים אחר "האבולוציה" של המנהרות ברצועת עזה וניתח את התנאים שאפשרו את היווצרותן.

400 מבכירי האקדמיה הישראלית והבינלאומית, ועוד כ-700 מומחים נוספים בתחום, ממגוון דיסציפלינות ומוסדות אקדמיים, יצאו בקריאה לקהילה הבינלאומית ולמזכ"ל האו"ם כי יפעלו באופן דחוף לשחרורם המיידי של הילדים הישראלים החטופים בעזה.